מסכת חגיגה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת חגיגה היא המסכת האחרונה בסדר מועד, ובה שלושה פרקים. הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן החגיגה, אותו מקריבים בשלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות). החלק הראשון עוסק בדינים המיוחדים למצוות הראייה בזמן העלייה לרגל לבית המקדש, והקורבנות שחייב כל יחיד להביא בעלייתו לרגל: (עולת ראיה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה). החלק השני מדבר על דיני טומאה וטהרה (הואיל ועל־פי התורה יש להיטהר בשלוש הרגלים לצורך הבאת הקרבנות).

  • "מהו שכתוב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא' (מלאכי ב', ז')? אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו." ~ בבלי, מסכת חגיגה, ט"ו, ב'
  • "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים." ~ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, דף כ"א
  • "אין בית מדרש ללא חידוש." ~ מסכת חגיגה ג'
  • "נאה דורש ונאה מקיים." ~ דף י"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]