מסכת יבמות

מסכת יבמות היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות.

• "כל אדם שאין לו אישה אינו אדם שנאמר (בראשית ה', ב') 'זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם', [...] כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהילים קט"ו, ט"ז) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם', [...] מאי דכתיב (בראשית ב', י"ח) 'אעשה לו עזר כנגדו'? זכה – עוזרתו, לא זכה כנגדו!" ~ דף סג עמוד א
• "אין אדם משים עצמו רשע." ~ דף כה עמוד ב
• "שלושה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים." ~ דף עט עמוד א
• "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה... בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים." ~ דף סג עמוד ב

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: מסכת יבמות

ערך בוויקיפדיה: מסכת יבמות