תלמוד בבלי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
התלמוד הבבלי

תלמוד בבלי הוא חיבור המסכם את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (ראשית המאה ה־3), בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות.

מבחר ציטוטים מהתלמוד[עריכה]

(לציטוטים מפורטים מתוך התלמוד ראו גם בדפי הציטוטים של מסכתות)

  • "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו." ~ סדר מועד, מסכת עירובין
  • "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם." ~ סדר מועד, מסכת מגילה
  • "אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין." ~ סדר מועד, מסכת מגילה
  • "לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד." ~ סדר נשים, מסכת קידושין
  • "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו."~ סדר נשים, מסכת קידושין
  • "כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו." ~ סדר נזיקין, מסכת סנהדרין
  • "אין אדם משים עצמו רשע." ~ סדר נזיקין, מסכת סנהדרין
  • "בשלושה דברים אדם משתנה מחברו: בקול, במראה ובדעת." ~ סדר נזיקין, מסכת סנהדרין
  • "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים." ~ סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה

על התלמוד[עריכה]

  • "מאי בבל א"ר יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד. במחשכים הושיבני כמתי עולם (איכה ג, ו) אמר ר' ירמיה זה תלמודה של בבל" ~ סנהדרין כ"ד ע"א
  • "לא תמצא יראת שמים ויראת חטא וזריזות וענווה וטהרה וקדושה, אלא במתעסקים במשנה ובתלמוד" (רב האי גאון, שו"ת הריב"ש סימן מ"ה).
  • "העסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו יתברך מאמירת תהלים" ~ נפש החיים שער ד פרק ב
  • "למוד... פירוש רש"י זכרונו לברכה, ותדקדק בו כאשר תוכל. וכן יהיה לך בגמרא, כי העוסק בגמרא מידה טובה, ונותנין עליה שכר, 'ואין לך מדה טובה הימנה'. ותנן "תלמוד תורה כנגד כולם". ~אורחות חיים להרא"ש, יום שני
  • "כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע." אורחות צדיקים שער התורה
  • "יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן [...] וטעות סופרים היא; [...] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות [...] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה [...]" (רמב"ם, משנה תורה, ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, פרק ט"ו, הלכה ב (בנוסח תימני: הלכה ד)).
  • "כשהגיעו בישיבה שבה למדתי לסוגיית "מילי לא מימסרן לשליח" אמר אחד הרמי"ם "לא נצליח להבין את ההיגיון של אותם איכרים עיראקים שכתבו את התלמוד", ואין כאן זלזול חלילה, אלא הכרה בכך שאנו "מלבישים" על דברי הגמרא דרך חשיבה הרחוקה מאוד מדרך חשיבתם של האנשים שכתבו את הטקסט, ולא תמיד הדברים מתיישבים." ~ נדב שנרב, ‏ריקנות האנליטי: מסה בעקבות ספרו של מיכאל אברהם

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד בבלי