פסח הוא חג הנחוג באביב לציון יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. חג זה נמנה על שלוש הרגלים המופיעים בתורה והראשון שבהם. החג נחוג במשך שבעה ימים (בחו"ל: שמונה ימים), החל ביום ט"ו בניסן.
"שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא!" ~ יפה בלהה, מתוך השיר 'שמחה רבה'
"אפיקומן, אפיקומן, היכן אתה היכן, איש אינו יודע סוד הוא כמובן." ~ אורלי בינדר
"השמיים כבר אחרים, זמן לקרוא בשיר השירים, בגד חג חדש ומצה בדבש, זה סימן שפסח כאן." ~ נעמי שמר
"בכל מקום שבני אדם יודעים את התנ"ך ומתנסים בדיכוי, מחזקת יציאת מצרים את רוחם, ולעתים, מהווה השראה להתקוממותם.“ ~ מייקל וולצר
"איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור." ~ ברל כצנלסון
"היציאה מעבדות לחירות, ביחד עם ערכים כמו שוויון וחירות שנכללים בו, וכמובן הטבע הפורח, עושים אותו החג היהודי הכי יפה ומגוון." ~ מאיר שלו
"החכמים שלנו אימצו דגם יווני־רומי בבואם לעצב את סדר הפסח. כולם ידעו שהמעמדות ההלניסטיים המבוססים היו נוהגים לקיים ערבי מסיבה משתה – של יין." ~ ד"ר יונתן ד' ספרן, מתוך: 'סדר פסח כמשתה יווני־רומי', כתב העת 'עלי מועד'
"למצוא בעצמו את המענה לשאלות שקושרות את סיפורו של העם אל חוויותיו האישיות: היכן עדיין לא נגאלתי (שיעבוד לזמן, לתכתיבים חברתיים וכו'), היכן אני משעבד, ואת מי. את התשובות הוא יכול להשאיר בינו לבין עצמו, או לחלוק עם המסבים עימו אל שולחן הסדר." ~ שגית מור
"פסח הוא החג האופייני לחגי העידן התעשייתי בעולם כולו – בהדגישו את המשפחה, את הילדים, את תרבות הצריכה ואת האוריינטציה האתנית. בדומה לחגים אחרים בעולם גם פסח הוא הזדמנות להתכנסות שנתית של המשפחה המורחבת." ~ חזקי שוהם
"יציאת מצרים, המסמלת את היציאה מעבדות לחירות... החופש נעשה ערך עליון, מכונן, לעומת העבדות שנתפשה כתחתית שאליה מידרדר האדם שוויתר על החופש." ~ דניאל דורון
"אם נתנתק מההגדרה מסורתית של 'חמץ' ונתייחס אליו במשמעותו הישראלית היומיומית כחטא, עוול, עוון, הרגל פסול, משגה החוזר ונשנה. ביטולו וביעורו ולו ל־170 שעות עשוי להיות נקודת מפנה התנהגותית, זרע ראשון להתנתקות מהעבר." ~ סבר פלוצקר
"חן ערב הפסח שכן על כל העולם, בין העבים הקטנים ברקיע נתפנו רוָחים גדולים, שבילי תכלת חדשה, תכלת של פסח. באויר הזך התנצחו זה עם זה גלים קטנים של חמימות מתוקה וצנה משיבת נפש." ~ חיים נחמן ביאליק, 'החצוצרה נתביישה'
"את דעתי לא יניחו גם ארבע הכוסות, אשר נשתה עוד מעט; 'ארבע הקושיות', אשר אשאל את אבי; ההגדה אשר נאמר; הדגים הטובים והמפולפלים אשר נאכל עם מצה מטובלת ורטובה; הלביבות הרותחות, החרמזלך והאיטריות וכל שאר הדברים הטובים." ~ שלום עליכם, 'פסח שנשבת'
בבוקר יום ה'סדר' נותן ריחו הצלי הנפלא שהכינה הרבנית רחל לוין, צלי בשר־כבש בתפוחי־אדמה, אשר יאכלוהו מוקדם לפני הצהריים, כי מכאן ועד ל'סדר' אין אוכלים." ~ אהוד בן עזר, 'אפרת'
"המנהג היפה שמצא שם, שהדוקטורים עורכים סדר יחד עם החולים, המנהג הזה מצא חן בעיניו מאד, ועוד יותר בעיניה." ~ יהודה שטיינברג, 'נוח להקפיד'
"סדר ראשון – בבית ההורים, ושני – בבית המחותנים." ~ חיים נחמן ביאליק, 'החצוצרה נתביישה'
"בדורנו נוסף גם 'בן חמישי', שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר." ~ על פי הרבי מלובביץ'
"אני לא שמרתי אז על פסח, בעיקר כיוון שלא ידעתי על קיומו." ~ ישראל מאיר לאו, על הפסח במחנה הריכוז
"בליל הסדר הראשון התאספנו בסדנה כבימי האנוסים בספרד, וביראת־כבוד פתחנו באמירה: 'עבדים היינו...' לכל אחד ניתנו שלוש מצות, ובמקום יין השתמשנו במים ממותקים בסוכר. כן היו לנו תפוחי אדמה לכרפס וסלק לבן למרור. במים ובמלח לא היה מחסור." ~ משה פרל, זיכרונות ממחנה הריכוז פייהינגן שבגרמניה
"יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה־עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מַצות. ועד היום אוכלים היהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה־עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתה עבדי, לשנה הבאה בני־חורין. השתה הכא, לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים." ~ דוד בן-גוריון