לדלג לתוכן

פורים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

פורים הוא חג הנחוג בסוף החורף. בין מנהגי החג: תחפושות, אכילת אוזני המן, משלוחי מנות וקריאה במגילה.

כללי[עריכה]

מקורות יהודים[עריכה]

  • "משנכנס אדר מרבין בשמחה." ~ תענית כ"ט א'
  • "חייב איניש לבסומי (להשתכר) בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי." ~ מגילה ז' ב'
  • "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לריעיו--שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו מידמה בשכינה, שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים'.[1]" ~ היד החזקה לרמב"ם, הלכות מגילה ב', י"ז
  • "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת, וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם." ~ ספר אסתר, פרק ט, פסוק כ
  • "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר, וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם." ~ ספר אסתר, פרק ט, פסוק כח

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]


חגי ישראל ומועדיו
ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםפסחיום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום העצמאותל"ג בעומריום ירושליםשבועותתשעה באב