"תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו – את הפשטות, בימי שלום – את סכנת המלחמה... לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר." ~ פילון האלכסנדרוני, "על החוקים", סעיף 204
"כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה." ~ הלכות לולב ו' ה'
"כי הסוכה שהיא בחינת המקיפים צריכה להיות דווקא דירת עראי דהיינו שלא יטעה ח"ו שכבר זכה לשלמות הדעת מאחר שזכה לאיזה השגה כי גבוה מעל גבוה." ~ רבי נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות סוכה א'
"אז גם האנושות תבוא אל הסוכה – אל סוכת השלום הכללי – אז, אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית – כאחים יבואו לחסות תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד כאלוהים את הקניין והרכוש." ~ רבי שמשון רפאל הירש
"צער יותר גדול הוא מרגיש בלילי סוכות. נדמה לו, שהוא גופו כבר ממלא את כל חללה של הסוכה." ~ יהודה שטיינברג, 'קטרוג'
"אותם ה'אברכים', שפגש בימים הראשונים לבואו, כבר היו לבעלי בתים בעלי־כיס ועבי־כרש, מקום כבודם בצד מזרח, יהודים יפים, המתאנחים לפעמים על 'גלות השכינה' ובחג הסוכות, כשהם מברכים על אתרגי קורפו, הם מרבים בנענועים." ~ שמואל יוסף עגנון, 'בשביל הגביר'
"יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא, לסוכתנו בא אורח: אתרוג זהוב – ברוך הבא! יחד את החג נחוג בלולב, הדס אתרוג, הו, האח, נשמח מאוד ובמעגל נרקוד." ~ אורחים לחג, מילים: לוין קיפניס
"כּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה - לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו." ~ משנה מסכת סוכה ה' א'
"אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר 'ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים'." ~ רמב"םהלכות לולב ח' י"ב
"והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותושבחות." ~ רמב"ם,הלכות לולב ח' י"ג