סוכות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סוכה

סוכות הוא אחד משלוש הרגלים, חג מקראי אשר נהוג בו לשבת בסוכה, ליטול את ארבעת המינים ולהרבות בשמחה.

תנ"ך[עריכה]

  • "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." ~ ספר ויקרא, פרק כג, פסוק לט
  • "ובַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." ~ ספר ויקרא, פרק כג, פסוק מא
  • "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ." ~ ספר דברים, פרק טז, פסוק יג
  • "וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת." ~ ספר זכריה, פרק יד, פסוק טז
  • "וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי־זַיִת וַעֲלֵי־עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת: לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל־גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל־הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן־הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא־עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן־נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט." ~ ספר נחמיה, פרק ח, פסוק  יז-יח

סוכה[עריכה]

אורחים בסוכה
  • "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים, עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו, שבעת ימים'." ~ רמב"ם, הלכות לולב ו' ה'
  • "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו – את הפשטות, בימי שלום – את סכנת המלחמה... לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר." ~ פילון האלכסנדרוני, "על החוקים", סעיף 204
  • "בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב לישב בסוכה לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. לבלתי רום לִבם על בתיהם המלאים כל טוב." ~ רבי שמואל בן מאיר (הרשב"ם)
  • "והנה נודע זה שאמרו רבותינו ז"ל, כי עיקר הסוכה הם ב' דפנות כהלכתן, וג' אפילו טפח, והוא ענין חיבוק הזרוע הנ"ל (-'וימינו תחבקני',שיר השירים,ב',ו'), והוא, כשהאדם מחבק את אשתו, הנה היא עומדת פנים בפנים, ואז מתחבקת בזרועו. והנה בזרועו יש בו ג' פרקים,[...]וזהו שתיים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח." ~ פרי עץ חיים, שער חג הסוכות, פרק ד', רבי חיים ויטאל
  • "כי הסוכה שהיא בחינת המקיפים צריכה להיות דווקא דירת עראי דהיינו שלא יטעה ח"ו שכבר זכה לשלמות הדעת מאחר שזכה לאיזה השגה כי גבוה מעל גבוה... ולתבונתו אין חקר... כי תכלית הידיעה שלא נדע ומי שאוחז בבחינת התכלית הזאת אזי סוכתו דהיינו השגתו הוא בחינת דירת עראי תמיד כי מייגע תמיד להשיג יותר כנ"ל." ~ רבי נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות סוכה א'
  • "'והיה באחרית הימים' כן יחזו לנו נביאנו וחכמינו ז"ל באחרית הימים, כאשר האנושות תעלה אבר, בלמדה לדעת מדברי ימיה וקורות הדורות את ההכרה הנאמנה, כי 'הבל' אשר יזמו לעשות, הלא הוא לייסד את חיי העולם רק על 'קניין ורכוש', אז גם האנושות תבוא אל הסוכה – אל סוכת השלום הכללי – אז, אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית – כאחים יבואו לחסות תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד כאלוהים את הקניין והרכוש." ~ רבי שמשון רפאל הירש
  • "ענין סוכה כמו חופה שגומרת הקנין אשה לבעלה." ~ רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת לסוכות שנה תרל"ד

בספרות העברית[עריכה]

  • "בכל חג סוכות היה האתרוג החדש רענן, גדול וריחו נפלא." ~ תקוה שריג, 'סלסלי הזהב בסלסילת הכסף'
  • "סוכות השכונה הטילו צללים ארוכים ומעוקמים על פני ה'רחוב', שכולו שלולית בימות הגשם." ~ אסתר ראב, 'יחיה'
  • "חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ./ הָאַרְעַי הוּא יָרוֹק. צָהוֹב וְחוּם / וְאָפֹר הוּא הַקֶּבַע. / חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ. הָבָה נִתְיַפֶּה בְּעֵינָיו. / נַשְׁאִירֶנּוּ פֹּה. מִן הַחַמָּה הוּא / יָצֵל. מִן הַצִּנָּה יִכְנֹס." ~ רבקה מרים, 'סוכות'
  • "צער יותר גדול הוא מרגיש בלילי סוכות. נדמה לו, שהוא גופו כבר ממלא את כל חללה של הסוכה." ~ יהודה שטיינברג, 'קטרוג'
  • "אותם ה'אברכים', שפגש בימים הראשונים לבואו, כבר היו לבעלי בתים בעלי־כיס ועבי־כרש, מקום כבודם בצד מזרח, יהודים יפים, המתאנחים לפעמים על 'גלות השכינה' ובחג הסוכות, כשהם מברכים על אתרגי קורפו, הם מרבים בנענועים." ~ שמואל יוסף עגנון, 'בשביל הגביר'

שירי החג[עריכה]

  • "יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא, לסוכתנו בא אורח: אתרוג זהוב – ברוך הבא! יחד את החג נחוג בלולב, הדס אתרוג, הו, האח, נשמח מאוד ובמעגל נרקוד." ~ אורחים לחג, מילים: לוין קיפניס
  • "שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה, מוּאֶרֶת וִירֻקָּה. עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה הַיּוֹם, וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה – מוּאֶרֶת וִיִרֻקָּה, שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם." ~ שלומית בונה סוכת שלום, מילים: נעמי שמר
    • "עוד שנה שחלפה מסוכות עד סוכות. ושלומית מהשיר ממשיכה לחכות." ~ שלום שלומית, מילים: יזהר בן נחום
  • "חג אסיף, חג אסיף, כן ירבה וכן יוסיף. בשדה חלף קציר, ובכרם תם בציר, ועתה עם בוא הסתיו, חג אסיף נחוג בשיר." ~ חג אסיף

שמחת בית השואבה[עריכה]

  • "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו." ~ משנה מסכת סוכה ה' א'
  • "מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמונה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ... אמר רבי יהושע בן חנניה כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה – משכימין אנו לתמיד של שחר, משם לבית הכנסת, משם לבית המדרש, משם למוספין, משם לאכילה ושתייה, ומשם לבית המדרש, משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה." ~ תוספתא סוכה ד' ג'
  • "אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר 'ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים'." ~ רמב"ם הלכות לולב ח' י"ב
  • "והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותושבחות." ~ רמב"ם,הלכות לולב ח' י"ג
  • "שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא... וכל המגייס דעתו, וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו--חוטא, ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה, ואמר 'אל תתהדר, לפני מלך', וכל המשפיל עצמו, ומקל גופו במקומות אלו--הוא הגדול המכובד, העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אומר 'ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי'. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה', שנאמר 'והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה''." ~ רמב"ם הלכות לולב ח' ט"ז

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סכות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכות


חגי ישראל ומועדיו
ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםפסחיום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום העצמאותל"ג בעומריום ירושליםשבועותתשעה באב