הפסגה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפסגה הוא ספר מאת אהרן אפלפלד שיצא לאור ב־2019.


  • "היקום נראה עתה שופע מרץ."
  • "הטיולים מרחיבים את הדעת."
  • "מחשבות חדשות אינן נקלטות בקלות."
  • "כאן גם מצויים אנשים היודעים קלות דעת מהי."
  • "טוב לב, יודע את לב הנשים, יודע להקשיב להן וללחוש להן."
  • זיכרונות הארורים, אלמלא הזיכרונות היו החיים כאן מתנהלים אחרת. האנשים היו אולי זוכים ממנת ההשלמה."
  • "אינני מבינה לשם מה הטרדת עצמך. למקומות כאלה מוטב לו לאדם שייסע בעצמו."
  • "בשעתו, בעודה צעירה, במסעותיה הרבים, הייתה לא פעם שוקעת בשיחה עמהם, לעתים מתגרה בהם. במרוצת השנים למדה את לשונם, את טיפשותם ואת חוכמתם."
  • "אדם יוצא לדרך יניח את השעון בביתו. יודע אדם את שעת יציאתו אך לעולם לא את שובו. הזמן כל־כולו בידי הבורא."
  • "השעה הייתה ארבע. העצים הגבוהים הטילו את צִליהם על הדרך. וזו נמשכה כבתוך מנהרה צוננה. הבת התעטפה בסודר בתנועה שהעידה על כעס עצור."

נאמר עליו[עריכה]

  • "כל הטקסט מושתת על ניגודים: הניגוד בין הפסגה לעמק ול'מה שלמטה', בין הטבע לעיר ובין אנשי העיר לאנשי הכפר, בין היהודים, במובן של דתיים ומסורתיים, ובין החילונים והמתבוללים, ובין כל היהודים ובין כל שאינם יהודים, בין הבת ובין לוטה 'המשכילה ממנה', בין מה שמתרחש – ובעיקר אינו מתרחש – בין כותלי המרכז בימים למה שרוחש, נחלם ומסויט בלילות." ~ גלעד מלצר