אהרן אפלפלד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן אפלפלד

אהרן אפלפלד (16 בפברואר 1932 - 4 בינואר 2018) היה סופר ישראלי.

מתוך כתביו[עריכה]

  • "מוטב להיות מי שאני."
  • "תפילת יחיד עשויה גם היא לרומם את הנפש."
  • "מחשבה עגומה, כבר שמתי לב, לא בנקל תעקור אותה."
  • "אני מצמיד אליה את עיני במשנה ריכוז, כדי שלא תאבד לי תנועה מפניה."
  • "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
  • "לפעמים די בתנועה אחת, בהעוויה אחת, בהושטת יד או במנוד ראש כדי להתקרב אל אדם."
  • "חש שכמה עניינים סבוכים שהעיקו על לבו שנים קרבים אל פתרונם. מה טיבו של הפתרון לא שיער."
  • "מאז האביב אנחנו זוחלים על גבי גבעות אלו: רובן חשופות ומיעוטן מיוערות בדלילות. קרחות יער אלו הן בעוכרינו, אבל אנחנו למדנו להסתוות, להטעות, להיצמד לקרקע." ~ עד חוד הצער
  • "היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ מפי הנזיר ברונו, והזעם עוד לא נדם, עמ' 24.
  • "עתה לא ביקשו אלא להתרחק זו מזו. אך הרכָּב כמו להכעיס לא מיהר, הוא ניהל את הסוסים לאט, מתוך איזה שוויון נפש, כאילו היה הזמן רכושו." ~ הפסגה

מכוות האור (1980)[עריכה]

  • "הקצב והחזרה חרזו את המילים לשיר־עם."
  • "מנושלים היינו מכל, ריקים ושטופים במין רעב שיכור. כל שאגרנו במרוצת שנות המלחמה ניגר מתוכנו כמו מתוך שקים נקובים."
  • " 'לשם מה באת לכאן, אתה יודע (חוקרת המנהלת).' 'ודאי שאני יודע,' נחלץ דרוק ממבוכתו, 'לעבוד את האדמה.' 'ומה עוד'. 'לאהוב את המולדת.' 'ומה עוד.' 'לזכור את השואה.' 'ואתה מה עשית.' 'ליטפתי את רגליה של ונטורה'."

סיפור חיים (1999)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – סיפור חיים
  • "הזיכרון והדמיון דרו לעיתים בכפיפה אחת. באותן שנים עלומות כמו התחרו ביניהם."
  • "כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן הזיכרון. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי."
  • "עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום."
  • "לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן החיוך המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים."

אבי ואמי (2013)[עריכה]

  • "יש ימים שהצורך להיות בקרבתם נהיה דחוף יותר: משום העייפות, הדכדוך ודלדול הרגש. החזרה הביתה היא לרוב שמחה שמלווה בהתרגשות רבה."
  • "מבטו של הילד נחוץ לכל מעשה יצירה. כשאתה מאבד את הילד שבך המחשבה משתגרת ומוחקת באין משים את ההשתאות ואת הראייה הראשונה."
  • "ברגע שעיני הילד עולות מחשכת השנים מובטח לך כי מראות חדשים, מילים מבוררות וצירופי לשון מאירים, ששנים היו חבויים בך, יתגלו לך."

לילות קיץ ארוכים (2015)[עריכה]

  • "זו מנת חלקנו בעולם הזה. אסור להתלונן, המתלונן הוא אומלל."
  • "על הסובלים ועל הכואבים עומד העולם."
  • "אין צורך להבין את התפילה, יש להתפלל."
  • "אלוהים שלח אותנו כדי ללמוד את דרכיהם של האנשים וכדי שנדע להבדיל בין טוב ובין רע, בין עובדי אלוהים ובין מעמידי פנים וצבועים. כל הנדודים שלנו הם לימוד."

אמרותיו[עריכה]

  • "מאורעות החיים בונים אותך."
  • "בלי יצירה מבפנים קשה מאוד להתגבר."
  • "בעולם הקטסטרופלי אין על מי לכעוס."
  • "אני לא יכול להגיב בסערת נפש, מפני שלא יכולתי להרשות לעצמי שהרגש ישתלט עליי."
  • אמונה, כוחה בזה שהיא אינה מפרידה בין החיים למוות."
  • "הקיצוניות היא שמסיטה מן הראייה הנכונה ומהשמיעה."
  • "אנחנו עוד חברה בהתהוות, שום דבר עוד לא עומד במקומו."
  • "לפני שידעתי שאני צריך להיות סופר, ידעתי שאני צריך להיות קרוב לבני אדם."
  • "סופר – ייעודו לכתוב. להעמיד משפטים טובים, פסקה שיש לה משמעות, דמויות שאפשר להתקרב אליהן."
  • "בלא אבות אנו חשופים לכל רוח ונעים על פני האדמה ללא מחסה."
  • "אדם לא בוחר לו את אבותיו, גזרה היא מלמעלה, לטוב או למוטב."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אפלפלד מספר לנו בשקט סיפורים אינטימיים שמותכים לכדי יצירות אמנות חורכות, מתוך יכולתו העמוקה להבין אובדן, כאב, אכזריות ואבל." ~ פיליפ רות