וילהלם טל (מחזה)

וילהלם טל הוא מחזה מאת פרידריך שילר שנכתב ב־1804. המחזה מתאר את מאבקו למען החירות של וילהלם טל.

"אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַהַכְרֵחַ."
"לְאַט, לְאַט לְךָ, הָאִישׁ. מָה הַחִפָּזוֹן?"
"איש־חיל על עצמו חושב אחרון."
"לתום־הלב יש רֵע בשמים."
"גרזן בבית מייתר את הנגר."
"מה שהיד בנתה, תוכל גם למוטט."
"הַדֶּרֶךְ יִרְחַק מֵהֶם, כִּי עֲקַלְקַלּוֹת יֵלֵכוּ."
"נָכְרִי לִלְבָבְךָ תִּהְיֶה וְכִזַּבְתָּ בְּנַפְשְׁךָ אָתָּה."
"אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת כְּזָרָה וּכנָכְרִיָּה נֶחְשְׁבָה לָךְ."
"מַה־לְּךָ וּלְאֶרֶץ נֵכָר? בָּדָד וְשׁוֹמֵם שָׁם תֶּהִי."
"גַּם כִּי־יִכְבַּד מִכֶּם הַסֵּבֶל – שָׂאוּהוּ בְּאֹרֶך רוּחַ."
"גם איש חסיד אינו זוכה לשקט, אם השכן הרע איננו מתרצה."
"בַעֲמַל יוֹם יוֹם תָּפֵל וְנִקְלֶה וּבְטֹרַח הֶבֶל אֲבִיב חַיַי כַּצֵּל יַחֲלֹף."
"הַנַּעַר שָׁם נִרְדָּם בַּדֶשֶׁא עַל־שְׂפָתוֹ, וּבְאָזְנָיו שִׁיר מָתוֹק."
"מָעוֹן וּמַחְסֶה לַהֵלֶךְ וּמַרְגּוֹעַ וְצֵל קוֹרָה לַעֲיֵפִים עֹבְרֵי אֹרַח."
"תַּחְפֹּזְנָה הַסְּפִינוֹת לַחְתֹּר אֶל־הַחוֹף, וְהַסַּעַר כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּא יַחֲלֹף, לֹא יַשְׁחִית וְלֹא יָרֵעַ."
"יְשִׁישִׁים אַתֶּם וְאָנֹכִי צָעִיר עוֹדֶנִּי, לֹא־לָמַדְתִּי אָרְחוֹת חַיִּים וְלֹא־אֶפְתַּח פִּי בַּשָּׁעַר, אַךְ אַתֶּם לוּ שְׁמָעוּנִי וְלַעֲצָתִי אַל־תָּבוּזוּ."
"שָׁמְעָה אָזְנִי וַתִּקַּח מִשִּׁיחָתָם שֶׁמֶץ, אִם־הֶגְיוֹן אִישׁ לֵבָב אִם־אִמְרַת נָבוֹן מַחְכָּמֶת, וָאֶצְפְּנֵם דּוּמָם בְּלִבִּי וַיִּהְיוּ שָׁם לְמִשְׁמָרֶת."
"כֹּה אֶעֱבֹר מִחוּג צַר לְמִשְׁנֵהוּ הַצַּר מִמֶּנּוּ, עַד־אֶקְרַב בַּלָּאט אֶל־הָאַחֲרוֹן, הַצַּר בְכֻלָּמוֹ, הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִדֹּם שָׁם קוֹל הַחַיִּים לָנֶצַח. צִלִּי אָנֹכִי כְּהַיּוֹם. עוֹד מְעָט – שֵׁם וָזֵכֶר."