לדלג לתוכן

וילהלם טל (מחזה)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"נָכְרִי לִלְבָבְךָ תִּהְיֶה וְכִזַּבְתָּ בְּנַפְשְׁךָ אָתָּה."

וילהלם טל הוא מחזה מאת פרידריך שילר שנכתב ב־1804. המחזה מתאר את מאבקו למען החירות של וילהלם טל.


  • "אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַהַכְרֵחַ."
  • "לְאַט, לְאַט לְךָ, הָאִישׁ. מָה הַחִפָּזוֹן?"
  • "איש־חיל על עצמו חושב אחרון."
  • "לתום־הלב יש רֵע בשמים."
  • "גרזן בבית מייתר את הנגר."
  • "מה שהיד בנתה, תוכל גם למוטט."
  • "הַדֶּרֶךְ יִרְחַק מֵהֶם, כִּי עֲקַלְקַלּוֹת יֵלֵכוּ."
  • "בִּדְבָרִים מַשָּׂא לֵב לֹא יוּקַל עוֹד."
  • "נָכְרִי לִלְבָבְךָ תִּהְיֶה וְכִזַּבְתָּ בְּנַפְשְׁךָ אָתָּה."
  • "אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת כְּזָרָה וּכנָכְרִיָּה נֶחְשְׁבָה לָךְ."
  • "מַה־לְּךָ וּלְאֶרֶץ נֵכָר? בָּדָד וְשׁוֹמֵם שָׁם תֶּהִי."
  • "וְאִם אֵין סְפָרֵינוּ הָעַתִּיקִים פֹּה, בַּלֵּב הֵן כְּתוּבִים חֻקּוֹתֵיהֶם לָנוּ."
  • "גַּם כִּי־יִכְבַּד מִכֶּם הַסֵּבֶל – שָׂאוּהוּ בְּאֹרֶך רוּחַ."
  • "בְּעוֹדְךָ עַל־חוֹף מִבְטַחִים – מַה־קַּל מֵעֲצַת שְׂפָתָיִם."
  • "גם איש חסיד אינו זוכה לשקט, אם השכן הרע איננו מתרצה."
  • "בַעֲמַל יוֹם יוֹם תָּפֵל וְנִקְלֶה וּבְטֹרַח הֶבֶל אֲבִיב חַיַי כַּצֵּל יַחֲלֹף."
  • "הַנַּעַר שָׁם נִרְדָּם בַּדֶשֶׁא עַל־שְׂפָתוֹ, וּבְאָזְנָיו שִׁיר מָתוֹק."
  • "מָעוֹן וּמַחְסֶה לַהֵלֶךְ וּמַרְגּוֹעַ וְצֵל קוֹרָה לַעֲיֵפִים עֹבְרֵי אֹרַח."
  • "תַּחְפֹּזְנָה הַסְּפִינוֹת לַחְתֹּר אֶל־הַחוֹף, וְהַסַּעַר כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּא יַחֲלֹף, לֹא יַשְׁחִית וְלֹא יָרֵעַ."
  • "יְשִׁישִׁים אַתֶּם וְאָנֹכִי צָעִיר עוֹדֶנִּי, לֹא־לָמַדְתִּי אָרְחוֹת חַיִּים וְלֹא־אֶפְתַּח פִּי בַּשָּׁעַר, אַךְ אַתֶּם לוּ שְׁמָעוּנִי וְלַעֲצָתִי אַל־תָּבוּזוּ."
  • "טֶל חָפְשִׁי הִנֵּהוּ וּזְרֹעוֹ אַמִּיצָה כְּקֶדֶם, לֹא־יִרְבּוּ הַיָּמִים וְכֻלָּם אֶת־שִׁמְעוֹ יִשְׁמָעוּ."
  • "עוֹד יְחִי הָעָם אַחֲרֵינוּ. בִּנְתִיבוֹת לֹא־פִלַּלְנוּ תְּבַקֵּשׁ לָהּ רוֹמְמוּת רוּחַ אֱנוֹשׁ תְּקוּמָתָהּ בָּאָרֶץ."
  • "שָׁמְעָה אָזְנִי וַתִּקַּח מִשִּׁיחָתָם שֶׁמֶץ, אִם־הֶגְיוֹן אִישׁ לֵבָב אִם־אִמְרַת נָבוֹן מַחְכָּמֶת, וָאֶצְפְּנֵם דּוּמָם בְּלִבִּי וַיִּהְיוּ שָׁם לְמִשְׁמָרֶת."
  • "כֹּה אֶעֱבֹר מִחוּג צַר לְמִשְׁנֵהוּ הַצַּר מִמֶּנּוּ, עַד־אֶקְרַב בַּלָּאט אֶל־הָאַחֲרוֹן, הַצַּר בְכֻלָּמוֹ, הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִדֹּם שָׁם קוֹל הַחַיִּים לָנֶצַח. צִלִּי אָנֹכִי כְּהַיּוֹם. עוֹד מְעָט – שֵׁם וָזֵכֶר."