פרידריך שילר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן של פרידריך שילר

יוהן כריסטוף פרידריך שילר (10 בנובמבר 1759 - 9 במאי 1805), מחזאי, משורר וסופר גרמני.

  • "ישנם רגעים שבהם צריך לשכוח את התקוות הישנות וליצור תקוות חדשות."
  • "הדמיון הוא תמיד אביב נצחי."
  • "אפילו האלים מתווכחים לשווא על הטיפשות."
  • "דבר מעולם אינו גורם לאדם להיות אומלל כמו הפחד."
  • "רק מי שאוהב ללא תקווה יודע מהי אהבה."
  • "התועלת האישית שולטת בעולם."
  • "הזמן הוא מלאכו הגואל של אדם."
  • "על האדמה יש מקום לכולם."
  • "מסירותם של חברים היא לפעמים הרת שואה יותר מאשר שנאתם של אויבים."
  • "הגאון והטבע כרתו ברית; מה שהגאון מבטיח הטבע מבצע."
  • "לאורח קודר אין מקום בחתונה."
  • "הקשיים מעלים באש את מי שמתלהב, אך לעולם אינם גורמים לו לחדול מלהיות כזה."
  • "השלום לעתים רחוקות מסרב לשוחריו."
  • "כבלים של פלדה או כבלים של משי הם תמיד כבלים."
  • "מנורתו של הגאון נדלקת מהר יותר מזו של החיים."
  • "הדיבור הוא תמיד אמיץ יותר מן המעשה."
  • "הגדולים בחסדיה של אישה אין בם כדי לכפר על השפלתו הקטנה ביותר של גבר."
  • "להיות צודק מפני שרוב האנשים אומרים כך, אינו מוכיח דבר."
  • "הישאר נאמן לחלומות נעוריך."
  • "מה שלא היה ונברא, הוא המתחדש לעולמי עולמים."
  • "המרבה לחשוש ימעט לעשות."
  • "המרבה לשקול ולהרהר - פועל לרוב מעט" (שם)
  • "נשמות גדולות סובלות בשתיקה" (דון קרלוס, 1787)
  • "נשמות גדולות מחמיא להן לסבול בגלל חוסר צדק" (שם)
  • "מהו הרוב? רובו - שטויות. התבונה תמיד הייתה במיעוט" (דמיטריוס, 1801)
  • "באיוולת אפילו האלים נלחמים לשווא" (הבתולה מאורליאן, 1801)
  • "האדם משחק רק בשעה שהוא אדם במלוא מובן המלה, והוא אדם במלוא מובן המלה רק בשעה שהוא משחק" (מכתבים על חינוכו האסתטי של האדם, 1795)
  • "לב אצילי ישלים בסופו של דבר עם אסון גדול, אבל יכאב לו אובדן הקישוטים הקטנים של החיים" (מריה סטיוארט, 1801)
  • "האשליה, ימיה קצרים, הצער - ארוך" (שיר הפעמון, 1799)
  • "חודש מאי פורח רק פעם אחת בחיים" (1784)
  • "ההלצה הולכת לאיבוד, כאשר המתלוצץ עצמו צוחק" (קשר פיאסקו, 1783)
  • "משמעות נעלה מצויה לעתים קרובות במשחק ילדים" (1802)
  • "מה שאינו אסור, מותר" (ולנשטיין, 1800)
  • "בחזךָ שלךָ ישנם הכוכבים של גורלך" (שם)
  • "אלימות תמיד נוראה יהא, אפילו בעניין צודק" (וילהלם טל, 1804)
  • "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" (קשר פיאסקו, 1783)
  • "מהי בקיצור משמעותו של נאום ארוך זה" (ולנשטיין, 1800)
  • "השעון אינו מתקתק למאושרים" (שם)
  • "ההיסטוריה היא בית הדין של העולם"
  • "שכר האהבה אהבה"