חדווה ושלומיק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חדווה ושלומיק היא סדרת טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית בשנת 1971, בכיכובם של יעל אביב ומנחם זילברמן. הסדרה מבוססת על ספרו של אהרון מגד, "חדוה ואני".

חדווה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיציטוט ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שלומיק[עריכה]

  • "אנחנו כמובן נצטרך לשבת ולשוחח בקרוב. באיזה שטח אתה מעוניין, מר גפן? אני מוכן לעזור לך, אדון שלמה!" ~ שלומיק מחקה את את אביה של חדווה שמעוניין לעזור לו בהשגת עבודה.

משפטים קבועים[עריכה]

משפטים אלה ליוו כמעט כל פרק.

  • "נשבר לי." ~ שלומיק באפתיות, כשנמאס לו
  • "אוף, אני לא יכולה יותר." ~ חדווה בעצבים, כשנמאס לה

אחרים[עריכה]

  • "אני אוהבת להתמזג." ~ דניאל הבוהמיינית לשלומיק

שיחות[עריכה]

(כשחדווה ושלומיק עזבו את הקיבוץ ועלו לאוטובוס)

הנהג: "לא לימדו אותך שמשלמים באוטובוס?"
שלומיק: "הו, סליחה רק נכנסנו."
הנהג: "אולי אתה רוצה שאני אגיש לך כוס תה?"
שלומיק: "לא, תודה! שתינו כבר."
שלומיק: [משלם לנהג] "אתה יודע למה פיל עולה לאוטובוס עם מכנסיים קצרים?"
הנהג: "נו?"
שלומיק: "הוא רוצה כרטיס תלמיד."
חדווה: "האוטובוס הזה ישיר?"
הנהג: "אולי את רוצה שהוא גם ירקוד?"

חדווה: "מה קרה לך עכשיו?"
שלומיק: "שום דבר. נשבר לי."
חדווה: "אני לא יכולה יותר."
שלומיק: "את יודעת כמה פעמים שמעתי אותך אומרת 'אני לא יכולה יותר'? נשבר לי!"
חדווה: "ואתה יודע כמה פעמים שמעתי אותך אומר 'נשבר לי'? אני לא יכולה יותר!"

חדווה: "שלומי, תגיד, נכון שיהיה בסדר?"
שלומיק: "את מתחילה?"
חדווה: "תגיד. מה אכפת לך?"
שלומיק: "כן חדווה, יהיה בסדר! לילה טוב."