חיים סבתו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חיים סבתו (נולד תשי"ב, 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה, סופר, זוכה פרס ספיר.

על כתיבתו[עריכה]

  • "לקח לי שלושים שנה עד שהעליתי על הכתב את 'תאום כוונות'. לא רק לכתוב לא יכולתי כל השנים. לדבר על זה לא יכולנו. עד היום קשה לדבר על החוויה ההיא. כשאני נפגש עם החבורה אנחנו מדברים בעיניים, בחיבוקים, במבטים. לפעמים הנשים שלנו עומדות בצד ולא מבינות על מה אנחנו מדברים בכלל. תהליך הכתיבה היה מהיר מאד בבת אחת. הפרק האחרון, נכתב ממש בשטף אחד. קודם כתבתי את אמת מארץ תצמח וזה פתח איזה שסתום". ~ (מקור)
  • "המלחמה מאד חיזקה את האמונה שלי. כל החיים התפללתי, אבל אף פעם לא התפללתי כמו שהתפללתי במלחמה ואחריה. גיליתי תפילה אחרת לגמרי. פעם חשבתי שבתפילת נעילה לפחות אני מגיע לאיזה שיא. כשבמלחמה צעקתי לה', חשתי שזה בא מנקודה פנימית, בלי שום חציצה. ראינו פתאום איך כל הלבוש שאתה עוטף את עצמך מתפרק, ובוקעת מתוכך קריאה. הרגשתי שאני באמת מאמין בה' וההרגשה הזו העניקה לי שמחה עצומה בתוך הכאב הנורא. כאב שמי שלא היה שם לא יבין. כאב שחותך אותך כתער." (מקור)
  • "כתבתי שני ספרים. אחד (אמת מארץ תצמח) כולו דמיון וחושבים שכולו מציאות והשני (תאום כוונות) שכולו מציאות וחושבים שכולו דמיון." ~ (מקור)
  • ""מבין הסופרים העבריים אין ספק שעגנון השפיע עלי. הוא עצום. אני לעומתו כננס מול ענק. לא חיקיתי את הלשון שלו. רק השתמשתי באותה שיטה שהוא השתמש בלשון. זה הבדל גדול. חיקוי אי אפשר לקרוא. אבל עגנון פוגע בנשמתי. אצלו הגורל הוא מרכיב מרכזי. הגורל רודף את האדם כל חייו ואין אפשרות לשנותו. העולם שלי הוא עולם תמים. אני אוהב את התמימות." ~ (מקור)
  • "הכל בו אמיתי פרט לקישוטים אומנותיים." ~ על ספרו "בואי הרוח" (מקור)
  • "הספר נולד מתוך זיכרון בן חמישים שנה שהתפרץ. אני לא יושב ליד השולחן במטרה לכתוב סיפור, כל מיני מראות שאני רואה לא נותנים לי מנוח ויום אחד פורצים כמעט בכוח, בכפייה. כשאני מתחיל את הסיפור אני לא יודע לאן יתגלגל, מה אכתוב ומה לא אכתוב." ~ על ספרו "בואי הרוח" (מקור)
  • "אני מתייחס לכתיבה שלי כמו עמידה לפני ה', כמו לתפילה. אם אני לא מרגיש שאני עומד לפני ה', אני לא כותב." ~ (מקור)
  • "אני לא חושב על הקוראים בכלל, זאת האמת. זה נשמע מוזר, אבל הכתיבה נעשית מתוכי. אני מנסה להגיע לעומק הכי עמוק שלי, להסיר את המחיצות והחציצות ולכתוב." ~ (מקור)
  • "החוויה המרכזית שאני מחפש בחיים היא העמידה לפני ה'. היו לי כמה כאלה במלחמת יום כיפור, וכמה מהן בהזדמנויות אחרות. הרגע שבו אתה עומד לפני ה', מתחנן לו, מאמין בו, מודה לו - אלו רגעים נפלאים. כל השאר זו תפאורה. בכל ספר יש כמה פסקאות, או פרק כזה." ~ (מקור)
  • "זה ההבדל בין עיניו של סופר לעיניו של עיתונאי. כששני אלו רואים סערה בים, העיתונאי רואה את הסערה בים, והסופר רואה את הפחד, העצבות, הדאגה, האופטימיות, האמונה והתקווה. הסופר רואה בעיניו את מה שבפנים. זו רגישות והתבוננות אחרת, שבסופו של דבר מביאה את האמת יותר מאשר הדברים הריאליים." ~ מקור ראשון, דיוקן, 23 בספטמבר 2011
  • "כל הספרים שלי משקפים אותי. בכל כתיבת הספרים לא התכוונתי לשדר מסר חינוכי או אחר, אלא להביע את רגשותיי בלבד. מה שהרגשתי - כתבתי. כשהתחלתי את הסיפור, לא ידעתי איך הוא יתפתח. ~ מקור ראשון, דיוקן, 23 בספטמבר 2011
  • "אני כותב בסגנון של דמיון מעורב עם מציאות... זה לא דמיון מארץ אחרת. הבנייה של האירוע היא אמיתית, ויותר מזה אני לא יכול להגיד." ~ מקור ראשון, דיוקן, 23 בספטמבר 2011
  • "אני כותב כמו שאני חי, כמו שאני מתפלל, כמו שאני מלמד. התלמידים מכירים אותי באותו האופן. אני לא חי בשני עולמות. זה לא שפתאום מתגלה עולם פנימי בו אני איש אחר. להיפך, העבודה החינוכית שלי לא חיצונית לעולם הפנימי" (מקור)

מתוך ספריו[עריכה]

  • "הלבנה עמדה בטהרתה." ~ תיאום כוונות, פרק ראשון
  • "אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדת היא לנגדו כל ימיו ולא מרפה ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכדורים להסתתר בוואדי." ~ תיאום כוונות, פרק אחרון
  • "הכול צריך שיתברר מעצמו." ~ בואי הרוח

כללי[עריכה]

  • "מי שמבין שכל רגע בחייו עליו לנצל כדי לעלות במדרגות בעבודת ה' - אין זה משנה באיזה מקום הוא נמצא - תמיד יזכה להתקדם."
  • "המלחמה מאד חיזקה את האמונה שלי. כל החיים התפללתי, אבל אף פעם לא התפללתי כמו שהתפללתי במלחמה ואחריה. גיליתי תפילה אחרת לגמרי" (מקור)
  • "אני לא מקבל את החלוקה של חרדים ולא חרדים. זה לא מתאים לאופי שלי. תורה היא תורה ואדם הוא אדם". ועוד על החרדים אמר: "הטיעונים שלהם לא היו טיעונים של מה בכך. יש פה השקפת עולם, שלא נראית לך ולא מקובלת עליך. אבל אני לא דוחה אותה בשום פנים ואופן. יש לה משקל ויש לה טיעון ויש לה מחשבה" (מקור)
  • "כשמבקשים ממני לדבר על אהבת תורה אני לא יכול. מה אני יכול להסביר כאן. התורה כל כך מלאה, כל כך עשירה, כל כך מגוונת. מלאה כל טוב. מדברת אל הנשמה, מדריכה את הגוף, מדברת אל ההיגיון. אז איך אפשר לא לאהוב אותה?" (מקור)