תיאום כוונות (ספר)
תיאום כוונות הוא ספר מאת חיים סבתו על זיכרונותיו של לוחם במלחמת יום הכיפורים. הספר יצא לאור ב־1999, זכה בפרס ספיר לספרות ועובד לסרט קולנוע.
מתוך הספר[עריכה]
- "הלבנה עמדה בטהרתה."
- "מוצאי יום הכיפורים היה. כך מנהגם של ישראל שמקדשים את הלבנה במוצאי יום הכיפורים. שסימן טוב הוא להם לישראל, שיזדרזו ויתעסקו במצווה תכף אחר שנמחלו עוונותיהם."
- "ואיך שמעתי את גידי המט"ק צועק: תותחן, אש! ואני משיב: אבל אין לי תיאום כוונות! והמט"ק צועק: תותחן, אש! אש! אתה שומע? לא חשוב לאן, יורים עלינו... הטנק נפגע... לקפוץ! ואיך צעק אלי רוני הנהג: לא מצליח לצאת, התותח חוסם את מדף נהג, ואיך חזרתי אל הטנק להסיט אותו, ורצנו ארבעתנו בְּטרסוֹת הבזלת והכדורים סביבנו."
- "אני יושב בתא תותחן ויודע מי יושב בכל טנק שנפגע. אבל עכשיו אנחנו לא חושבים עליהם. גם לא על עצמנו. עכשיו אנחנו רק מחפשים מטרות ויורים. אנחנו במלחמה. אני אוסף את כל הכוחות ומרכז אותם בכוונת, מתאמץ שאף מחשבה לא תפרוץ לה החוצה."
- "אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדת היא לנגדו כל ימיו ולא מרפה ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכדורים להסתתר בוואדי." ~ פרק אחרון
נאמר עליו[עריכה]
- "לקח לי שלושים שנה עד שהעליתי על הכתב את 'תיאום כוונות'. לא רק לכתוב לא יכולתי כל השנים. לדבר על זה לא יכולנו. עד היום קשה לדבר על החוויה ההיא. כשאני נפגש עם החבורה אנחנו מדברים בעיניים, בחיבוקים, במבטים. לפעמים הנשים שלנו עומדות בצד ולא מבינות על מה אנחנו מדברים בכלל. תהליך הכתיבה היה מהיר מאד בבת אחת. הפרק האחרון, נכתב ממש בשטף אחד. קודם כתבתי את 'אמת מארץ תצמח' וזה פתח איזה שסתום."[1] ~ חיים סבתו
- "כתבתי שני ספרים. אחד (אמת מארץ תצמח) כולו דמיון וחושבים שכולו מציאות והשני (תיאום כוונות) שכולו מציאות וחושבים שכולו דמיון."[1] ~ חיים סבתו
.svg){kind=icon}