חתולה על גג פח לוהט (סרט, 1958)

חתולה על גג פח לוהט (באנגלית: Cat on a Hot Tin Roof) הוא סרט דרמה משנת 1958. תסריט הסרט מבוסס על מחזה בשם זהה מאת טנסי ויליאמס.

בריק

"ביג דדי. מה עושה אותו גדול כל כך? הלב הגדול שלו? הכרס הגדולה שלו? או הכסף הגדול שלו?"
"הבחילה מכזב היא באמת בחילה מעצמי. כשאני שומע את הנקישה בראש שלי, אני לא שומע את הטלפון ההוא מצלצל יותר. ואני יכול להפסיק לחשוב. אני מתבייש, ביג דדי! לכן אני שיכור. כשאני שיכור, אני יכול לסבול את עצמי."
"אמרת את זה בעצמך, ביג דדי. כזב הוא המערכת שבה אנחנו חיים."
"פעם אחת בחיים, תסתכל עליי כמו שאני. תסתכל עליי! אני כישלון. אני שתיין. בשוק החופשי, אני לא שווה את המחיר של קבורה ראויה."
"אנחנו מכירים זה את זה כל החיים שלי ואנחנו זרים. יש בבעלותך 28 אלף אקרים של האדמה העשירה ביותר... יש בבעלותך 10 מיליון דולר. יש בבעלותך אישה ושני ילדים. אנחנו בבעלותך, אבל אתה לא אוהב אותנו."
"אנחנו סיימנו עם שקרים ושקרנים בבית הזה."
"משבר משפחתי מוציא את הטוב ביותר ואת הרע ביותר מכל אחד מבני המשפחה."

ביג דדי

"אם אני הייתי נשוי לך שלוש שנים, הייתה לך הוכחה חיה. היו לך כבר שלושה ילדים והרביעי בדרך." ~ למגי
"אני לא עומד למות. אין לי שום מחלה חוץ מעוויתות במעיים. עוויתות שנגרמו בגלל כל השקרים והשקרנים שעליי לסבול פה. וכל הצביעות שנאלצתי לחיות איתה במשך 40 השנים איתך."
"בן, אתה זקוק להרבה קביים, לא? נקישות, ויסקי. למה עוד אתה זקוק? לסקיפר? גם הוא היה קב שלך, לא?"
"אתה וסקיפר ומיליונים כמוכם, חיים בעולם של ילדים. משחקים משחקים, משיגים נקודות, בלי דאגות, בלי אחריות... החיים הם לא משחק פוטבול ארור. החיים הם לא רק אוסף של ריגושים. אתה ילד בן 30. בקרוב תהיה ילד בן 50, מעמיד פנים שהוא שומע תרועות כשאין כלום. חולם ושותה בזמן שחייו חולפים. גיבורים בעולם האמיתי חיים 24 שעות ביממה, לא רק שעתיים במשחק."
"אתה לא מוכן לחיות עם כזבים, אבל אתה מומחה בנושא. האמת היא דם וזיעה, לשלם חשבונות ולעשות אהבה עם אשה שאתה כבר לא אוהב. האמת היא חלומות שלא מתגשמים, ואף אחד לא מפרסם את השם שלך בעיתון עד שאתה מת."
"אני שונא התנצלויות. במיוחד על האמת. לא משנה מה עשית, אל תתנצל על זה. רק אל תעשה את זה שוב."
"כשכואב לך, לפחות אתה יודע שאתה בחיים."
"אני לא מתכוון לטשטש את עצמי עם החומר הזה. אני רוצה לחשוב בצלילות. אני רוצה לראות הכול ולהרגיש הכול. אחר כך לא אכפת לי ללכת."
"מה הריח בחדר הזה? לא הבחנת בזה, בריק? לא הבחנת בריח החזק והדוחה של כזב בחדר הזה?"
"כן, אכן, לבחורה הזאת יש חיים בתוך גופה. וזה לא שקר."

מגי

"לחיות עם מישהו שאתה אוהב יכול להיות בודד יותר מאשר לחיות לגמרי לבד. כשהאדם שאתה אוהב לא אוהב אותך."
"בריק, כמה זמן זה עוד צריך להמשיך, העונש הזה? לא ריציתי את התקופה שלי? אני לא יכולה להגיש בקשה לחנינה?"
"למה אתה לא יכול להתכער, בריק? למה אתה לא משמין או מתכער או משהו, כדי שאוכל לשאת זאת?"
"אני לא חיה איתך! אנחנו נמצאים באותו כלוב, זה הכול."
"בוא נתייצב בפני העובדות, מותק. אתה שתיין, וזה מצריך כסף."
"אני אוהבת אותך, ושווה להילחם על זה. לא סקיפר. סקיפר לא היה טוב. אולי גם אני לא טובה. אף אחד לא טוב. אבל, בריק, סקיפר מת! ואני חיה! מגי החתולה חיה!"
"ייתכן שנפטרתי מסקיפר... אבל סקיפר ניצח בכל זאת. לא נפטרתי ממנו בכלל. זאת לא בדיחה איומה, מותק? איבדתי אותך בכל מקרה."
"אמת! כולם שואגים וצועקים על האמת. ובכן, האמת מלוכלכת בדיוק כמו השקרים!"
"עוד הקנטה אחת, מלכונת, רק אחת, ואני לא רק אירק לך ישר בעין, אלא גם אכניס בה אגרוף."
"יש לי הודעה... הודעה על חיים חדשים שמתחילים. ילד מגיע, שייוולד לבריק ממגי החתולה."

אחרים

"תמיד טענת שאני לא אוהב את ביג דדי. איך את יודעת? איך הוא יודע? האם הוא אי פעם הניח למישהו לאהוב אותו? בשבילו זה תמיד היה רק בריק. תמיד. מהיום שבריק נולד, הוא תמיד העדיף את בריק. למה? ביג דדי רצה שאהיה עורך דין, אז נהייתי עורך דין. הוא אמר 'תתחתן', התחתנתי. הוא אמר 'תוליד ילדים', נולדו לי ילדים. הוא אמר לי 'תגור בממפיס', גרתי בממפיס. כל מה שהוא אמר עשיתי כמו שביקש. לא מזיז לי אם ביג דדי מחבב אותי או לא, או אם הוא חיבב אותי אי פעם או לא, או יחבב או לעולם לא. בעבר ביקשתי הגינות בסיסית ויחס הוגן. עכשיו אני אומר לך. אני מתכוון להגן על זכויותיי." ~ גופר
"אני מדברת בשפה של ביג דדי עכשיו. אני אשתו, לא אלמנתו. אני עדיין אשתו." ~ ביג מאמא

שיחות

בריק: "למה את מכנה את הילדים של גופר 'מפלצות נטולות צוואר'?"

מגי: "כי לילדים של אחיך אין צוואר, זאת הסיבה. לפחות לא צוואר הנראה לעין. הראשים השמנים הקטנים שלהם מונחים על גופם הקטן והשמן ללא גוף מקשר."

בריק: "זה מצער מאוד."

מגי: "במיוחד בגלל שאי אפשר לחנוק אותם בצוואר, אם אין להם צוואר שאפשר לחנוק."

מגי: "הוא מחבב אותי. איך שהוא בוחן אותי מלמעלה למטה וחוזר... הוא עדיין אוהב להסתכל על בחורות."

בריק: "הדיבורים האלה מגעילים."

מגי: "מישהו כבר אמר לך שאתה פוריטני דפוק, בריק?"

בריק: "תסתדרי. בני אדם מסוגך תמיד מסתדרים."

מגי: "אני יותר נחושה ממה שאתה מתאר לעצמך. אני אנצח."

בריק: "תנצחי במה? מהו ניצחונה של חתולה על גג פח לוהט?"

מגי: "רק להישאר עליו, אני משערת, ככל שתוכל."

מגי: "אנשים חייבים שיהיו להם כמה רגעים של פרטיות, לא?"

ביג מאמא: "לא גברתי, לא בבית שלי."

בריק: "איך את יכולה לדמיין שיהיה לך ילד מגבר שלא יכול לסבול אותך?"

מגי: "זאת, ילד שלי, בעיה שאצטרך לפתור."

ביג דדי: "אם היית צריך ביג דדי, למה לא באת אליי? רצית מישהו להישען עליו, למה סקיפר? למה לא אני? אני אבא שלך. אני ביג דדי, אני! למה לא באמת לקרובים שלך, לאנשים שאוהבים אותך?"

בריק: "אתה לא יודע מה זאת אהבה. בשבילך זאת רק עוד מילה עם ארבע אותיות."

ביג דדי: "יש לך זיכרון קצר. היה משהו שרצית ולא קניתי לך? תענה לי!"

בריק: "אתה לא יכול לקנות אהבה!"

ביג דדי: "אתה יודע משהו? הקבצן העלוב הזה מת כשהוא צוחק."

בריק: "צוחק על מה?"

ביג דדי: "על עצמו, אני משער. נווד קבצן זקן. בלי פרוטה בג'ינס שלו, אתה יודע. בלי עתיד, בלי עבר."

בריק: "או אולי הוא צחק כי הוא היה שמח. שמח שהיה לו אותך לצדו. הוא לקח אותך לכל מקום והשאיר אותך איתו."

ביג דדי: "כן, אהבתי אותו. אני משער שלא אהבתי אף אחד כמו שאהבתי את הקבצן העלוב ההוא."

בריק: "ואתה אומר שהוא לא השאיר לך שום דבר חוץ ממזוודה עם מדים מהמלחמה הספרדית־אמריקנית?"

ביג דדי: "וכמה זכרונות."

בריק: "ואהבה."

ביג דדי: "יש לי את האומץ למות. מה שאני רוצה לדעת זה האם לך יש את האומץ לחיות?"

בריק: "אני לא יודע."

ביג דדי: "אנחנו יכולים לנסות. נוכל להתחיל בזה שנעזור אחד לשני לעלות במדרגות."

ביג מאמא: "מה שאני אומרת לתוכנית שלכם זה... מגי, מה זה שביג דדי אומר כשהוא נגעל?"

מגי: "הוא אומר 'בלבולי ביצים' כשהוא נגעל."

ביג מאמא: "זהו זה. אני אומרת 'בלבולי ביצים', כמו ביג דדי."

מאי: "אני לא חושבת שיש צורך לדבר בשפה בוטה."

ביג מאמא: "בלבולי ביצים!"

בריק: "שמעת מה ביג דדי אמר. לבחורה הזאת יש חיים בתוך גופה."

מאי: "זה שקר!"

בריק: "לא. האמת היא משהו נואש, ולמגי יש את זה. תאמיני לי, זה נואש. ולמגי יש את זה."