טוביה ריבנר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"אֲפִלּוּ תִּמְצָא אֶלֶף סִבּוֹת לְהִתְנַגֵּד – הָעוֹלָם מֻפְלָא."

טוּביה רִיבְּנֶר (Rübner, לעיתים Ruebner;‏ ‏30 בינואר 1924 - 29 ביולי 2019) הוא משורר ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה עברית ב־2008.

כללי[עריכה]

  • "אבן רוצה לזרום. עץ הזית מבקש להתאבן."
  • "אני הולך, תמיד אני הולך. לאן אני הולך? אינני כאן."
  • "על בד־סתווי נותר עלה תמים, חיוור, גלמוד ברוח־הימים."
  • ""את מי אספיק לאהוב? ועל מה ועל מי לחשוב?"
  • "אינני האיש שאתם מחפשים / עברתי בים ובין אבנים / הרוח הזאת לא עונה לרוחי."
  • "אינני זה שהייתי. / אינני זה שהנני. / אינני לא כאן ולא שם. / חי בין אוויר למים."
  • "לו האצילה הזִקְנָה מחוכמתה ומיישוב הדעת על שיריי, היה מאיר פנים לכל מי ומה שיש בו הארת פנים."
  • "אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה/ אִם אַתָּה עוֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ אֶת הַשַּׁחְרוּר/ אֶת הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהַבֻּלְבּוּל וְהַצּוּפִית/ אַל תִּתְמַהּ שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לִרְאוֹת עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּרוּחַ/ לִשְׁתֹּת אֶת קָפֶה הַבֹּקֶר."
  • "יצאתי מביתי הזמני והלכתי / להראות לבנַי את המקור. / שם, אמרתי, שכבתי על הארץ / אבן למראשותי, נמוך מן העשב."
  • "ביום הזוהר באתי לכאן, לאן / באתי לכאן ביום הזוהר? / איש הסירה הניף משוטו והפליג / שוב לחוף האחר."
  • "אצל שאגאל משמי־שמים / הוא נופל. כנפיו כלהבות כהות / סומרות מעל גבו ללא הועיל. / הוא כמו עובר שמוט מרחם. / באיזו מהירות / הכול חולף, הופך אוויר, ביעף."
  • "אחרי המוות / אומרות הלך / אבד / הסתלק / חורף, קיץ, רוח בעצים, אור, אוויר."
  • "כמה ספרים עוד אספיק לקרוא / ואיזה מהם בשנית או בשלישית / ואיזה לא / ומהחדשים, מאלה שעוד יבואו?"
  • "ומה אספיק לשמוע / מכל הדיסקים שברשותי / ומן הקלטות / ומה בביצוע חי?"
  • "איזה יום טוב היום. / העשב צומח מהאדמה בלי לגלות סודות. / כדורים פורחים רוחפים מעל ההרים."
  • מתים נטשו מרצונם את החלומות / אינם מתחננים, אינם תובעים. / האוהבים לוקחים ונותנים, לוקחים ונותנים."
  • אש איננה אוכלת איש ואישה. / אין צורך בשום המצאות, הפתעות. / ... הדממה איננה חורשת רע. / פתי מאמין לכל דבר."
  • "לִשְׁכֹּחַ לְרֶגַע מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ מֵהַיֹּפִי הַזֶּה / מֵהַיֹפִי הַלֹּא־יֵאָמֵן הַזֶּה / שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה בְּרוּכָה עַל פָּנָיו / וְנִצַּן הַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִגּוּפוֹ."
  • "הַלַּיְלָה יוֹרֵד. אַתָּה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ בְּלִי תֹאַר וָשֵׁם / וְהַיֹּפִי נִבָּט מִשָּמַיִם כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם / חַי וְקַיָּם וְנוֹשֵׁם."
  • "הָיִיתָ / וְאֵיךְ הָיִיתָ / אֵיזֶה רִיק נִפְעָר / אַחֲרֵי הַשֶּׁפַע שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ / אֵיפֹה נִקְיוֹן הַדַּעַת / אֵיפׂה טוּב־הַלֵב / הַחֶמְלָה."
  • "אֶרֶץ בָּהּ הָאֶמֶת מַפְנָה עֹרֶף לְעַצְמָהּ / וּמַה שֶׁהָיָה לֹא הָיָה? / עוֹד נוֹפַיִךְ נִפְלָאִים לָעַיִן. / עוֹד פּוֹרְחִים יִסּוּרַיִךְ כִּכְלִיל הַחֹרֶשׁ. / אֶרֶץ הַפְּרֵדוֹת / עוֹד לִבֵּךְ פּוֹעֵם."

שירים סותרים (2011)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – שירים סותרים
  • "בן אדם מסוגל לשאת כמעט הכול."
  • בערב הציפורים שרות ביתר שאת והאוויר מלא שירה."
  • "האיש עם ביתו הנטוש, הפליט הזה, / לאן ילך / כשהבית רק בית מצויר?"
  • "עכשיו חדל רעש העולם / לא עוד רדוף לבי נפשי לא מאווה דבר / אני מביט בה ומביט בה."
  • "רקדניות נוגנות בבית המסתורין / מעשה חושב מחייה נפשות / כמעט תשמע את זמרתן, ותפיפות קלות בטנבורין."

אחרונים (2013)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – אחרונים (ספר)
  • "בְרָכָה וּקְלָלָה חוֹבְקוֹת זוֹ אֶת זוֹ."
  • "אֲפִלּוּ תִּמְצָא אֶלֶף סִבּוֹת לְהִתְנַגֵּד – הָעוֹלָם מֻפְלָא."
  • "מֻפְלָא שֶׁאַתָּה מֵקִיץ בַּבֹּקֶר חַי וּמֻפְלָא שֶׁגּוּפְךָ/ הִגִּיעַ לְגִיל מֻּפְלָּג כָּזֶה."
  • "נעקרתי מסבך נעורי, מקורות בית הורי, מריחו, מקולותיו/ מחיוך אחותי."
  • "ברוכים האובדים הבאים לפקוד את שעות בדידותי. אנא שבו. נשוחח מעט."

אמרותיו[עריכה]

  • "שירה ממילא שייכת למעטים ולא לרבים, היא שייכת לפינה שקטה. מי שיש לו אוזניים ושומע, ישמע."
  • "יש שני כיוונים לזמן: אחד שהולך מההתחלה ועד הסוף, ואחד שחוזר על עצמו. הטבע הוא שני הדברים."
  • "כנגד לאה גולדברג, שנשתלה פעמיים, אני לא חושב שאפשר להישתל פעמיים. אני חושב שמי שנעקר פעם אחת, נשאר באוויר כל ימיו. אז מבחינה זו, אני באוויר, ויחד עם זאת, כמו שאת רואה, גם על הקרקע."
  • "אני אומר תודה על זה שעם כל מה שעברתי ומה שעברתי, מפליא אותי שהגעתי לגיל הזה. אז אני אומר תודה שאני יכול עוד לראות את זה ואני יכול ליהנות עוד מדברים ואפילו עוד לכתוב."
  • "צריך מכשול באמנות שאתה צריך להתגבר עליו... המתח הפנימי הזה שיש משהו שמפריע לך ואתה צריך, למרות הכול ואף על פי כן."

נאמר עליו[עריכה]

  • "משורר אמת, מעמיק ולא סולח... רומנטיקן ללא תקנה." ~ יותם ראובני
  • "בין הציפורים, הצמחים, השמים הריקים, חשרות העבים – וגם השמחה – שמצאו את דרכם אל שיריו, מצא ריבנר 'שיווי משקל' שירי, שנהפך בהדרגה לעולם שירי מרתק." ~ אורי הולנדר

קישורים חיצוניים[עריכה]