טרטיף

טרטיף (בצרפתית: Tartuffe) הוא מחזה מ־1667 מאת מולייר על איש דת צבוע ונוכל המבקש לסכל נישואי זוג אוהבים.

"האיש הזה קדוש אי־שם בדמיונךְ, כולו נוטף צביעות."
"שְפוֹך חמתךָ ותסכולךָ על הזוּלת – לַכלֵך אותו טוב־טוב ותתנקה מעט."
"זאת בדרך כלל לא שותפה לשיחה, אבל תמיד שָקֵט לפני הסערה; רק אלוהים יודע מה היא מסתירה."
"אלוהיי, לעתים קרובות המראה מאכזב; אסור לחרוץ משפט על פי מראית עין בלבד."
"אני חושב כי דבר אינו מתועב יותר מאשר להעמיד פנים של אדם מסור לדת."
"שרלטנים שמנצלים בלי הבחנה את הצורך שיש לאדם באמונה; בלהט מזויף הם משווקים 'אמת' כשהם עצמם שקועים עמוק־עמוק בחטא."
"כולם רודפים אחר המוסריות תמיד. החושקים בה ימותו, אך התשוקה למוסריות תחיה לעולמים."
"אדם יכול תמיד ליפול קורבן למה שהוא אוהב; ומי שמתאהב בעצמו מכשיל את עצמו."
"הפזרנות שלך אותי תמיד הרגיזה, קונה וּמתלבשת כמו איזו מרקיזה; הָרוֹצָה לשאת חן רק בעיני בעלהּ, לא זקוקה לְאֶלף שׂמלה ושׂמלה."
"אֵלֶה הופכות אדוקות מִכּולן, מקנאות עד אימה לְחטאי־זולתן. אך לא קִנאה דתית, קִנאה־קִנאה, כן, כן; בְּמי שנהנֶה מִמה שלךְ כבר אין."
"אתה הענקת לי חיים, אל תהפוך אותם לאומללים. אם החלטת לאבד את תקוותי, ולאסור עליי להתחבר עם האיש שאני אוהבת, אני מתחננת על ברכיי, שתחסוך ממני את העינוי להימסר לאיש שאני מתעבת."
"אין לי שום דבר כנגד רגשותיך לטרטיף, תן להם ביטוי איך שתרצה, תן לו את רכושך, ואם אין די בכך – תן לו גם את חלקי. אני מסכימה לכך בחפץ לב, קח את כולו, אבל יש גבול – אינך חייב לתת לו גם אותי."
"כול מה שפה קורה פשוט בלתי נסבל / זו לא התנהלות של בית - זה סקנדל! / אני יוצאת מפה, מאוד לא מרוצה; / דיברתי - זה נכנס לאוזן - ויצא! / פה אין כבוד לכלום, אח, איזו משפחה, / זה בית משוגעים - רק בלי שום השגחה!"

נאמר עליו

"לפי עלילותיה, ראויה אישיותו של טרטיף להשתייך לדרמה, אך כשאנו שמים לב לג'סטות שלו אנו מוצאים שהוא קומי." ~ אנרי ברגסון