יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak‏; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי־פולני.

חינוך

• "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך."
• "רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר."
• "חיי אנשים דגולים בעם חייבים למשל מורה דרך לכל, אם לא כך, מה התועלת בביוגרפיות."
• "רבים הם השלבים בסולם אמנות החינוך. אמנות זו תורה היא, ולה פירושים וקבלה, נגלה ונסתר, הכול ארוג ושזור יחד. אין בה מוקדם ומאוחר."
• "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם."
• "מוסד חינוכי ללא עיתון נראה בעיני כדשדוש וריטון של הסגל, ללא תכלית וללא תקווה, כחיגה במעגל בלי כיוון ובלי ביקורת בכל הנוגע לילדים, כמשהו חטוף ומקרי, ללא מסורת, ללא זיכרונות, ללא קו התפתחות לעתיד. העיתון הוא חוליה חזקה, המחַברת שבוע עם שבוע, ועושה את הילדים, את המחנכים ואת העובדים חטיבה אחת."
• "לא יארכו הימים ובתי המדרש למורים ילמדו עיתונאות חינוכית."
• "בידי המחנך הצעיר מצוי אמצעי נפלא - הלוא הם הנעורים, שעדיין תוססים בו. השפעתם רבה יותר מ'פנקסנות פסיכולוגית בלב ותקנון פדגוגי בראש.'" ~ כתבים א' (1996), עמ' 118.
• "הרבה דמעות אפשר היה לחסוך, אילו הכירו המבוגרים את הילד."
• "מורה טוב אינו אלא מורה שתלמידיו עולים עליו בגדולתם; על כן אני אינני מורה טוב."

ילדות

• "לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן התחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים."
• "הדמעות מלוחות. מי שמבין זאת יכול לחנך ילדים, מי שלא מבין, לא יכול לחנכם."
• "הגדולים סבורים, שהם מכירים אותנו יפה יפה. מה יש בילד, שאפשר ויהיה בו עניין? ימיו עודם מעטים, הבנתו מעטה. כל אחד שוכח, איך היה בילדותו והוא סבור שרק עתה החכים." ~ ילדות של כבוד, עמ' 102.
• "תיקון העולם יתאפשר בתיקון הילדים."
• "ההבדל בין הילדים לבין המבוגרים אינו אלא בחוסר תבונתם של הראשונים."
• "דומה הילד לאביב. הרי שמש, מזג אוויר נאה, והרי שמחה ויופי. והרי פתאום סערה... והמגודל - כשוכן בערפל, עלטה נוגה סביבו. לא שמחות גדולות, לא עצבונות גדולים, אפרורית וכובד ראש." ~ ילדות של כבוד, עמ' 76.
• "אומרים על הילד שהוא כפוי טובה – האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? - האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? - האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?...האם האהבה היא מעשה ראוי-לציון שבעדו את [האם] תובעת תשלום?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 12
• "שנות עבודה הוכיחו בבירור כי הילדים ראויים לכבוד, אמון ועין טובה, כי חביבה מחיצתם באווירה טובת מזג, אווירת הרגשות הרכות, צחוק עליז, שמחות אהובות." ~ ילדות של כבוד, עמ' 232
• "נותנים לו, אבל רק מרצון טוב. לילד לא מגיע דבר. מכאן הזלזול בילד. מכאן החשדות ואי-האמון שרוחשים לו: אנחנו מחלקים בשלומיאליות את השנים לפחות בשלות וליותר בשלות; אין יום לא בשל; אין הירארכיה של גיל, אין דרגות גבוהות יותר ונמוכות יותר של כאב ושמחה, תקווה ואכזבה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 367.
• "הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים... נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. כבוד לאי-ידיעתו... כבוד לכישלונות ולדמעות." ~ ילדות של כבוד, עמ' 366-365.
• "שנות הילדות שלנו הן הן שנות החיים באמת, על שום מה ולמה אומרים לנו לחכות?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 214.
• "קיפוח הילד אין לו אח בכל בעיות אירופה של ימינו." ~ דת הילד, עמ' 285.
• "כשבאים נערים אל חדרי, אני מעמיד תמיד במקום בטוח את המנורה ואת השעון המעורר. אינני רוצה, שיהיה להם צער ולי נזק. מוטב להרחיק את קסת הדיו בעוד מועד, מלכעוס אחר כך שהדיו נשפכה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 261.
• "אם לא ניחנת בהופעה מרשימה וחזה חזק, לשווא תשתדל בקול רועם להסות את המולת החבורה. - יש לך חיוך טוב ומבט סבלני - אל תדבר כלל, אולי יירגעו בעצמם? חפש את דרכך אתה."
• "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו."
• "כל בעיה של הילד הוא תחלואת הוריו."
• "אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ."
• "זכור, לרוב אתה לא צודק. הילד צודק. הילד הוא שופט מחמיר לכל מעשיך. היה ישר עם הילד, ישר עד הסוף, אחרת לא תרכוש את אמונו, כי הילד רגיש לכל זיוף מצדך, ויהא הקל שבקלים. זכור: אתה אגואיסטי יותר מהילד ואל תדרוש שימלא את רצונך, - תורה זו ספגנו, אם כי לא נאמרה בפירוש."
• "עלינו ללמד את הילד לא רק להעריך את האמת, אלא גם להבחין בשקר... לא רק לכבד, אלא גם לבוז." ~ עם הילד, עמ' 254.
• "ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, זאת היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר. ילד תוקפני בהתרגזותו- היכה, מבוגר בכעסו- רצח, מילד טוב- לב הוציאו במרמה צעצוע, ממבוגר- הוציאו במרמה חתימה על שטר, ילד קל- דעת קנה סוכריות בעשרת הגרושים שנתנו לו למחברת, מבוגר הפסיד בקלפים את כל רכושו: אין ילדים- ישנם אנשים ולהם קנה מידה ומושגים שונים, אוצר ניסיון שונה ותכונות והרגשות שונות- שאין אנו יודעים אותם. בלתי מבוגרים!" ~ כיצד לאהוב ילדים

על עצמו

• "תן לי, אלוה, חיים קשים, אך יפים, עשירים, ונעלים."
• "אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב. אין הסביבה חייבת לעזור לי אלא אני חייב לדאוג לעולם - לאדם."
• "כמה מפליא שאפשר להתבונן שעות ארוכות, ביער, בעץ אחד בו, בעלה אחד שעליו, בעורק אחד של העלה - ושעות מפליאות זורמות ועוברות בנשמה."
• "לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל."
• "אבל בארץ ישראל יש לראות את הנסיון להשיב לתחיה את הארץ, את השפה, את האדם, את גורלו ואמונתו. כשנישאתי בפעם הראשונה אל על באווירון, הרגשתי משהו יותר מתמהון, יותר מסקרנות, מרגש גאווה, משמחה. על הכל שלט הרעיון: שום איש, אף אחד מאבותי. אני הראשון זכיתי והגעתי לכך. המשאלה שמדי שנה בשנה חוזרים עליה בתפילה 'לשנה הבאה בירושלים'- מתקיימת. כאן גבול הגלות. השיבה לאחר אלפיים שנות נדודים ורדיפות. זכיתי והגעתי לכך." ~ "מבפנים" כרך ד' חוב' 1 עמוד 132
• "הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם, היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי." ~ כתבים א' (1996), עמ' 114.

יותם הקסם (1934)

• "קאיטוש נשאר לבדו בכיתה. צו הגורל. הוא יודע סוף סוף. שוב אין לו ספק. הוא רוצה להיות מכשף. לא נער חצר, לא אביר, לא לוליין קרקס ולא קאובוי, גם לא עלי בבא ולא בלש. דווקא מכשף."
• "המורה אמרה שאין השבעות ולא כשפים. לא נכון. המורה לא יודעת. מפני שספרי לימוד זה דבר אחד, ותורת הנסתר זה דבר אחר."

מן הגטו (1942-1939)

• "קראתי במקום כלשהו: 'יש אנשים שממש אינם חושבים, כדרך שאחרים אומרים: 'איני מעשן' ' - אני חושב [...] תמיד היה כך, סבתי היתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ עמ' 80
• "גיליתי לסבתא בשיחה אינטימית את תוכניתי הנועזות לשינוי פני העולם. לא פחות ולא יותר, אלא להשליך החוצה את הכסף כולו. כיצד להשליך ולאן, ומה לעשות לאחר מכן, לא ידעתי כפי הנראה. אין להחמיר בדיני. בן חמש הייתי אז, ואילו הבעיה מביכה בקשיותה : מה לעשות כדי שלא יהיו עוד ילדים מזוהמים, בלואים, ורעבים, שעמם נאסר עלי לשחק בחצר." ~ עמ' 80
• "מישהו כתב ברשעות, כי העולם הוא טיפת בוץ שנתלתה בחלל, והאדם הוא חיה שעשתה קאריירה. ייתכן גם כך, אבל נוסיף: טיפת בוץ זו יודעת את הייסורים, יודעת לאהוב ולבכות, והיא מלאה געגועים. ואילו הקריירה של אדם, אם נשקול את הדבר יד על לב, מפוקפקת היא, מפוקפקת מאוד." ~ עמ' 82
• "כל אחד מתגונן לפי דרכו מפני השעמום והגעגועים. השעמום- רעבון הנפש. הגעגועים- הצמא, הצמא למים ולמעוף, לחירות ולאדם – איש אמונים, כהן וידוי,יועץ לעצה, לווידוי, לאוזן אוהדת הכרויה לתלונתי. הנשמה כמהה בכלוב הצר של הגוף. הבריות חשים את המוות ודנים בו מנקודת הראות של הקץ, ואילו הוא אינו אלא המשכם של החיים, חיים אחרים. אם אינך מאמין בהשארות הנפש, הלא תיאלץ להודות, כי גופך חיה יחיה כעשב הירוק,כענן. הלא אתה מים ואפר." ~ עמ' 90
• "ימים רבים לאחר המלחמה לא יוכלו בני-אדם להישיר מבט איש בעיני רעהו, בלי שיקראו בהן את השאלה: כיצד קרה הדבר, שאתה חי, שעמדת בכל אלה? מה עשית?" ~ עמ' 139
• "אילו אמרתי כי מעולם לא כתבתי שורה אם לא רציתי לכתבה, הייתי אומר את האמת. אלא שגם זו אמת אם אגיד כי הכל כתבתי מתוך כפייה." ~ עמ' 155

נאמר עליו

• "רצה לנטוע בלב ההורים והמחנכים את היחס הנכון את ההבנה והכבוד לעצמאותו ולאישיותו של הילד." ~ משה זרטל
• "לצד הכבוד שרכש קורצ'אק למדדים האובייקטיביים, הוא העריך את הייחודיות והמסתוריות הקשורות בנפש האדם, שזקוקה גם לפרספקטיבה סובייקטיבית, תלוית הקשר ואינטואיטיבית." ~ שושנה רוזמרין

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יאנוש קורצ'אק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאנוש קורצ'אק

• מגילת זכויות הילד האלטרנטיבית על פי ציטוטים של יאנוש קורצ'ק, באתר דבר ראשון.