שיחה:יאנוש קורצ'אק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניסיתי למיין את הציטוטים ,אם אין התנגדויות אעביר דף זה לדף הציטוטים (אחרי ויקיזציה והוספת ציטוטים מתוך "מן הגיטו" שאין לי עכשו כח לעשות) איתי 00:15, 31 ביולי 2009 (IDT)

איתי, אלא אם אתה מתכנן לבצע השמטה גדולה של ציטוטים אני לא חושב שיש צורך שתבקש רשות לסדר מחדש את דף הציטוטים. זו פעולה תורמת ביותר ואפשר לגשת אליה בחופשיות. בברכה, כרוב הקלחהערוגה 00:16, 31 ביולי 2009 (IDT)
אוי הדף הזה באמת צריך סדר. איתי, תבורך • עודד (Damzow)שיחה 10:37, 31 ביולי 2009 (IDT)

חינוך[עריכה]

  • "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך"
  • "רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר".
  • "רבים הם השלבים בסולם אמנות החינוך. אמנות זו תורה היא, ולה פירושים וקבלה, נגלה ונסתר, הכל ארוג ושזור יחד. אין בה מוקדם ומאוחר.

תבנית:* "הדואג לימים-זורע חיטים, הדואג לשנים-נוטע עצים, הדואג לדורות-מחנך אנשים."{{}} - איך יודעים אם זה באמת שלו ?

  • "מוסד חינוכי ללא עיתון נראה בעיני כדשדוש וריטון של הסגל, ללא תכלית וללא תקווה, כחיגה במעגל בלי כיוון ובלי ביקורת בכל הנוגע לילדים, כמשהו חטוף ומקרי, ללא מסורת, ללא זכרונות, ללא קו התפתחות לעתיד. העיתון הוא חוליה חזקה, המחַברת שבוע עם שבוע, ועושה את הילדים, את המחנכים ואת העובדים חטיבה אחת".
  • "לא יארכו הימים ובתי המדרש למורים ילמדו עיתונאות חינוכית"
  • "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם".
  • "בידי המחנך הצעיר מצוי אמצעי נפלא - הלוא הם הנעורים, שעדיין תוססים בו. השפעתם רבה יותר מ"פנקסנות פסיכולוגית בלב ותקנון פדגוגי בראש." (כתבים א' (1996), עמ' 118).

ילדות[עריכה]

  • "הדמעות מלוחות. מי שמבין זאת יכול לחנך ילדים, מי שלא מבין, לא יכול לחנכם."
  • "הגדולים סבורים, שהם מכירים אותנו יפה יפה. מה יש בילד, שאפשר ויהיה בו עניין? ימיו עודם מעטים, הבנתו מעטה. כל אחד שוכח, איך היה בילדותו והוא סבור שרק עתה החכים" (ילדות של כבוד, (עמ' 102).
  • "תיקון העולם יתאפשר בתיקון הילדים."
  • "דומה הילד לאביב. הרי שמש, מזג אוויר נאה, והרי שמחה ויופי. והרי פתאום סערה... והמגודל - כשוכן בערפל, עלטה נוגה סביבו. לא שמחות גדולות, לא עצבונות גדולים, אפרורית וכובד ראש" (ילדות של כבוד, עמ' 76).
  • "נותנים לו, אבל רק מרצון טוב. לילד לא מגיע דבר. מכאן הזלזול בילד. מכאן החשדות ואי-האמון שרוחשים לו: אנחנו מחלקים בשלומיאליות את השנים לפחות בשלות וליותר בשלות; אין יום לא בשל; אין הירארכיה של גיל, אין דרגות גבוהות יותר ונמוכות יותר של כאב ושמחה, תקווה ואכזבה" (שם, עמ' 367).
  • "הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים... נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. כבוד לאי-ידיעתו... כבוד לכישלונות ולדמעות" (שם, עמ' 366-365).
  • "שנות הילדות שלנו הן הן שנות החיים באמת, על שום מה ולמה אומרים לנו לחכות?" (ילדות של כבוד, עמ' 214).
  • "קיפוח הילד אין לו אח בכל בעיות אירופה של ימינו." (דת הילד, עמ' 285).
  • "כשבאים נערים אל חדרי, אני מעמיד תמיד במקום בטוח את המנורה ואת השעון המעורר. אינני רוצה, שיהיה להם צער ולי נזק. מוטב להרחיק את הדיותה בעוד מועד, מלכעוס אחר כך שהדיו נשפכה" (ילדות של כבוד, עמ' 261).
  • "אם לא ניחנת בהופעה מרשימה וחזה חזק, לשווא תשתדל בקול רועם להסות את המולת החבורה. - יש לך חיוך טוב ומבט סבלני - אל תדבר כלל, אולי יירגעו בעצמם? חפש את דרכך אתה". (שם, עמ' 118).
  • "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו."
  • "כל בעיה של הילד הוא תחלואת הוריו".
  • "אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ".
  • "זכור, לרוב אתה לא צודק. הילד צודק. הילד הוא שופט מחמיר לכל מעשיך. היה ישר עם הילד, ישר עד הסוף, אחרת לא תרכוש את אמונו, כי הילד רגיש לכל זיוף מצדך, ויהא הקל שבקלים. זכור: אתה אגואיסטי יותר מהילד ואל תדרוש שימלא את רצונך, - תורה זו ספגנו, אם כי לא נאמרה בפירוש."
  • "עלינו ללמד את הילד לא רק להעריך את האמת, אלא גם להבחין בשקר... לא רק לכבד, אלא גם לבוז." (עם הילד, עמ' 254).
  • "לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתיחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן התחיבויות אשר מחייבים את המבוגרים."

כללי[עריכה]

  • "חיי אנשים דגולים בעם חייבים למשל מורה דרך לכל, אם לא כך, מה התועלת בביוגרפיות."
  • "האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה?-האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? -האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?...-האם האהבה היא מעשה ראוי-לציון שבעדו את [האם] תובעת תשלום?" ~ (שם, עמ' 12).
  • "אבל בית הדין חייב להגן על השקטים, כדי שלא יפגעו בהם התוקפנים והטרדנים. בית-הדין חייב להגן על החלשים מפני החזקים, על הישרים והחרוצים, שלא יפריעו הרשלנים והעצלנים.-בית-הדין חייב לדאוג לסדר, כי חוסר-הסדר פוגע, קודם כל, בטובים, בשקטים, בישרים. -בית-הדין עדיין אינו התגלמות הצדק, אך מחובתו לשאוף לצדק. -בית-הדין אינו התגלמות האמת, אבל הוא רוצה בה. השופטים יכולים לשגות. השופטים יכולים להעניש בעד מעשים שנכשלו בהם בעצמם, מותר להם להרשיע אף את מעשיהם הם, אבל חרפה היא להוציא פסק-דין מעוות ביודעים" (אדן, 1950, עמ' 227).

על עצמו[עריכה]

  • "אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב. אין הסביבה חייבת לעזור לי אלא אני חייב לדאוג לעולם - לאדם."
  • " אילו אמרתי כי מעולם לא כתבתי שורה אם לא רציתי לכתבה, הייתי אומר את האמת. אלא שגם זו אמת אם אגיד כי הכל כתבתי מתוך כפייה." (מן הגטו, 1942-1939, עמ' 155).
  • "טוב לי ורצוני להאריך בכתיבה עד טיפת הדיו האחרונה בעט. נגיד עד אחת לאחר חצות ואחר כך שש שעות של מנוחה רצופה." (שם, עמ' 168).
  • "הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם, היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי." (כתבים א' (1996), עמ' 114).


להוריד[עריכה]

  • "בחורים נבזים וצעקניים - אמרה אל חברתה גברת אחת... - רק אחד צועק - אמרתי. תשעה-עשר רוחצים בשקט." (ילדות של כבוד, עמ' 275).
  • "אמרו בעוקצנות: ארמון. - לא! רק אור ונוחיות במידה הכרחית, שיהיה לא רק בית-מחסה, אלא גם מוסד חינוכי לילד... אמרו באי-אמון: ישברו את הזכוכית, ישברו את הכיסאות, יקרעו את המזרונים והשמיכות. - לא נכון! רמוסים הם הסיפים והמדרגות בשל מעבר דורות. ארבעה גלים גדולים. לא קלקלו. חדלו להתפלא!"