יוסף טרומפלדור

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף טרומפלדור

יוסף טרומפלדור, נכתב גם כתרומפלדור (21 בנובמבר 1880 על פי הלוח היוליאני‏ – 1 במרץ 1920, א' בטבת ה'תרמ"א - י"א באדר ה'תר"ף), לוחם, סוציאליסט וחלוץ יהודי. נפילתו בקרב הפכה לאתוס ציוני.

  • "אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו לא אינטרסים ולא הרגלים".[1]
  • "זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.", אין בני אדם כאלה, אמרתי, "יהיו". ~ הגדרת "חלוץ" לפי טרומפלדור, מתוך "מגילת הגדוד" של זאב ז'בוטינסקי, במסגרת תיאור פגישה שלהם מ-1916.
  • "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו."
  • "לפי השקפתי אינני איש צבא, ולקחת נשק ביד מוכן אני רק בשעה שאין אני רואה לפני שום דרך אחרת." ~ 7 בינואר 1917
  • "איני יודע מה היא התייאשות. לגבי מי שרוצה לתקן מה בחייו אין התיאשות."
  • "כל רגע יקר. כל הנכנס לארץ, ניצל ממוות בטוח או מחיי אנוסים. כל רגע של איחור – לחטא יחשב לנו."
  • "אנו דורשים שוב: החישו עזרה לתל חי וכפר גלעדי! מצבן קשה..." ~ מתוך מכתב למנהיגי היישוב בבקשה לתגבר את הכוחות ולשלוח אספקה בדחיפות
  • "אתה חושש שאין לי כוח להיעקר מרוסיה? מדוע אין בני האדם קשים כסלע סוערים כאש? לא נענתי לנפשך המשתפרת." ~ נכתב לגירשה ב־20 בדצמבר 1908
  • "אני כבר לא גרישה: אני שוכן הרים, איש קומונה – צבי." ~ נכתב לאוסה
  • "ככל שגדל בעיניי ערך האדם – גדלו בלבי הפקפוקים המענים." ~ 24 בספטמבר 1909
  • "זכור כי לארץ ישראל הינך הולך, לא לשם מעשי גבורה, לא לשם הבאת קורבנות, כי אם לשם עבודה." ~ 17 באוקטובר 1909
  • "סע ארצה – אתה חלוץ לפני המחנה." ~ 19 בדצמבר 1909
  • "בכל מקום ובכל רגע תזכרו אותי כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי."
  • "שחברינו בבואם הנה לא יכניסו את עצמם במלחמה הנטושה בין אחדות העבודה והפועל הצעיר. מלחמה זו הקיפה כמעט את כל הפועלים ומזיקה מאוד לענייננו הכללי. [...] טוב יהיה אם חברינו החדשים שיבואו לארץ, יוסיפו להיות מחוץ למלחמת מפלגות זו."
  • "אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים. [...] מאמין אני יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותי שלי, בארצי שלי. ולא יאמר לי איש: לך לך נבזה, זר הנך בארץ זאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותי וזכויותי. ואם אפול בקרב – מאושר אהיה. אדע לשם מה אני נופל."
  • "אין דבר, כדאי למות בשביל הארץ." ~ כשנשאל לשלומו ברגעיו האחרונים
    • "טוב למות בעד ארצנו." ~ מילותיו האחרונות של טרומפלדור בגרסה הידועה. במקור לקוח המשפט משיר לטיני: "מתוק ויפה הוא למות בעד המולדת".

נאמר עליו[עריכה]

  • "כל הליכותיו היו בנחת ובאדיבות; וכבר מזמן היה צמחוני, סוציאליסט ושונא־מלחמות – ואולם לא מאותם רודפי־השלום היושבים בחיבוק־ידים ומחכים שאחרים יילחמו בשבילם." ~ זאב ז'בוטינסקי

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך א, פרק ז, עמ' 163.