מילים אחרונות
מראה
לאישים רבים שהשאירו חותם בהיסטוריה או בתרבות ניתן לייחס אמרה שאמרו בהיותם על ערשׂ דווי. אלו הן מילותיהם האחרונות של אישים אלה, וכך אנו זוכרים אותם פעמים רבות. המילים האחרונות המובאות כאן הן המילים שמיוחסות לאישים אלה וייתכן כי חלקן לא נאמרו כלל, ורק יוחסו לאישיות בעקבות מיתוס שנוצר. אך אמרות אלו הפכו לעיתים לנכסי צאן ברזל בתרבות.
אמירות אישיות מיוחסות
[עריכה]- "חופש!" ~ ויליאם וולאס, בעת הוצאתו להורג על־ידי האנגלים
- "כעת אני עומד לצאת למסעי האחרון, קפיצה גדולה אל החשיכה." ~ תומאס הובס
- "קדימה, צאי החוצה, מילים אחרונות הן בשביל טיפשים שלא אמרו מספיק!" ~ קרל מרקס
- "אל תיתן לזה להסתיים ככה. תגיד להם שאמרתי משהו." ~ פרנסיסקו ווילה
- "זה כואב..." ~ שארל דה גול
- "הגם אתה, ברוטוס?" ~ יוליוס קיסר
- "עבר זמן רב כל כך מאז שתיתי שמפניה." ~ אנטון צ'כוב
- "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראו עיניי" ~ מרקו פולו בתגובה לבקשת הכומר שלו כי "יתוודה" שספרו הוא בדותה.
- "השתדלתי כל כך לעשות מה שנכון." ~ גרובר קליבלנד
- "לעזאזל, מה אתה שר לי כאן, אדוני הכומר? שתוק נא! קולך צורם את האוזן." ~ ז'אן-פיליפ ראמו
- "אני רוצה לחשוב שאהבו אותי. שהייתי נאהב." ~ גרישא פישר
- "או שהטפט הזה הולך, או שאני..." ~ אוסקר ווילד
- "כסף לא קונה חיים." ~ בוב מארלי. נאמר אל בנו.
- "סליחה אדוני, זה לא היה במכוון." ~ מארי אנטואנט. נאמר לתליין שהוציאה להורג, לאחר שדרכה על רגלו.
- "ואף על פי כן, נוע תנוע." ~ במקור: "E pur si muove", מיוחס לגלילאו גליליי שמת במאסר בית לאחר שהואשם בכפירה (על שטען כי הארץ נעה סביב השמש).
- "להיפך!" ~ הנריק איבסן. נאמר בתגובה לאחות שאמרה לו רגעים לפני מותו שהוא נראה טוב מהרגיל.
- "טוב הדבר." ~ עמנואל קאנט
- "בשמיים אשמע." ~ לודוויג ואן בטהובן, נאמר כשלקה בשמיעתו בשנות העשרים לחייו.
- "את כל אוצרותיי אתן עבור טיפת זמן." ~ המלכה אליזבת הראשונה
- "אני מת חף מפשע." ~ מלך צרפת לואי ה-16, בטרם הורדה גיליוטינה על ראשו
- "העצבות תימשך לנצח." ~ וינסנט ואן גוך
- "ילדיי היקרים, חבריי ומשרתיי, אני מקווה ובטוח כי אפגוש את כולכם בגן העדן, שחורים ולבנים כאחד." ~ אנדרו ג'קסון
- "איפה השעון שלי?" ~ סלבדור דאלי, צייר ספרדי.
- "מוצרט! מוצרט!" ~ גוסטב מאהלר (לפי עדות של אשתו, אלמה)
- "הו, תמימות קדושה!" ~ יאן הוס. נאמר בראותו זקנה מוסיפה זרד למדורה שעליה עמד להישרף ככופר.
- "איזה אמן גדול אובד עם מותי!" ~ נירון קיסר. נאמר לפני שהתאבד.
- "אבוי, אני חושב שאני עומד להפוך לאל" (בלטינית: Vae, puto deus fio) ~ אספסיאנוס קיסר רומא, בלעג למנהג להכריז על קיסרים רומיים מתים כאלים.
- "אם היטבתי לשחק, מחאו כף ושלחני ברוב תשבוחות פה אחד!" ~ אוגוסטוס
אמירות פוליטיות מיוחסות
[עריכה]- "אל תבכי בשבילי ארגנטינה." ~ אווה פרון (אוויטה)
- "אין אנו בוגדים; לא בגדנו במולדת, שהרי בטרם הבגידה חייבת להיות אהבה. אנחנו מעולם לא אהבנו את מולדת ה"פאלאקה" וה"בקשישים"... שנאנו אותה תכלית שנאה... אנחנו, חברי ניל"י, בראשותו של היהודי הגדול [הכוונה לאהרן אהרנסון], חפרנו לך קבר גדול, עות'מאניה הבזויה!.. בשעה שאתם עוסקים בתלייתנו, נכנסים צבאות בריטניה הגדולה לעיר הקדושה שלנו, לירושלים, וצבאותיכם נסים מן העיר ללא קרב [הבריטים כבשו את ירושלים ימים אחדים קודם לכן, ב־9 בדצמבר]" ~ נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי
- "חלומי התגשם, החזון של הגנה יהודית בגטו קם והיה." ~ מרדכי אנילביץ'
- "אל תשכח להראות את ראשי לאספסוף. זמן רב יעבור עד שיראו כדוגמתו." ~ ז'ורז' דנטון. נאמר לתליין שלו.
- "חזקו את האגף הימני." ~ הגנרל אלפרד גראף פון שליפן. נאמר על תוכנית התקיפה הגרמנית כנגד צרפת. ההתעלמות מן העצה הזאת סיבכה את מלחמת העולם הראשונה.
- "לא בגדתי, התאבדתי." ~ אורי אילן. המילה "התאבדתי" נמחקה מהתודעה על־ידי משה דיין, הרמטכ"ל שהספיד את אורי.
- "לא ידידי, מוטב שימות עוד גוי." ~ היינריך היינה. נאמר בתגובה לעצת ידידו שיחזור לחיק היהדות לפני מותו.
- "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ היינריך היינה
- "אין דבר, כדאי למות בשביל הארץ." ~ כשנשאל יוסף טרומפלדור לשלומו ברגעיו האחרונים
- "טוב למות בעד ארצנו." ~ דבריו של טרומפלדור בגרסה הידועה. במקור לקוח המשפט משיר לטיני: "מתוק ויפה הוא למות בעד המולדת."
- "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!" ~ רועי קליין, כשנשכב על רימון על מנת להציל את חיי חייליו
- "אל תירו! כחי אני שווה לכם הרבה יותר מאשר כמת!" ~ המהפכן צ'ה גווארה
- "הגלילי, ניצחתני" ("Vicisti, Galilæe") ~ הקיסר הרומי פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס, שניסה לבלום את תהליך ההתנצרות של האימפריה הרומית וכשל
מילים אחרונות מהתנ"ך
[עריכה]- "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים." ~ שמשון הגיבור, ספר שופטים, פרק טז, פסוק ל. המשפט הפך למטבע לשון.
- "אכן סר מר המוות." ~ אגג, ספר שמואל. המשפט הפך למטבע לשון.
- "שלף חרבך ודקרני בה, פן-יָבוֹאוּ הערלים האלּה ודקרנִי והתעלּלו בי." ~ שאול
- "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו." ~ נאמר לאליהו הנביא בשעת עלייתו השמיימה על־ידי תלמידו אלישע, ונאמר גם לאלישע רגע לפני מותו הוא.
- "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ." ~ אבימלך בן גדעון,ספר שופטים, פרק ט, פסוק נד
מיוחס לרבנים
[עריכה]- "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד." ~ רבי עקיבא בעת הוצאתו להורג על־ידי הרומאים. (אמרה זו יצרה את המנהג של קריאת שמע לפני המוות.)
- "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" ~ הרב משה צבי נריה
- "היום אני בן חורין מן העולם." ~ רבי צבי הירש מזידיצ'וב
- "כשאחזור תהיה שמחה גדולה ליהודים." ~ הרבי מלובביץ' ("חשבונו של עולם" מאת בנימין ליפקין)
- "אני אינני רואה עוד תקרה, כי אם את כוח הפועל בנפעל, כוח הבורא בנברא." ~ רבי שניאור זלמן מליאדי (לאחר ששאל את נכדו – לימים האדמור הצמח צדק – מה הוא רואה "שם למעלה" והוא השיב לו "תקרה, סבא".)
- "שרפו את כתביי, שלא יישאר מאום."
- "פה אל פה אדבר בו... במראה ולא בחידות... ותמונת ה' יביט." ~ רבי מנחם מנדל מקוצק
- "העולם מעלה בי עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו." ~ רבי מנחם מנדל מקוצק
- "למען השם, זכרו לתפור בגד חדש למשה'לה!" ~ רבי מנחם מנדל מוורקא (משה'לה היה נער עני, יתום מאב ומאם, שהרב אסף לביתו ודאג לצרכיו.)
- "הפיצו את מעיינותי חוּצה." ~ הרב ישכר שלמה טייכטל
- "במרומים מחשיבים אותנו כצדיקים, כנראה, כי נבחרנו לכפר בגופינו על כלל ישראל, אי לזאת אנו צריכים לשוב בתשובה שלמה ומיד במקום... הזמן קצר, הדרך למבצר התשיעי [מקום הטבח – הפורט התשיעי בקובנא] קרובה, עלינו לדעת כי קרבנותינו יעלו יותר לרצון על ידי התשובה, ועל ידי כך נציל את החיים של אחינו ואחיותינו באמריקה... שלא יעלה ברעיוננו שום מחשבת פסול חס וחלילה שהיא כפיגול ופוסלת את הקרבן, אנו מקיימים כעת את המצווה הכי גדולה... 'באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה', האש היוקדת את גופותינו היא האש שתחזור ותקים מחדש את בית ישראל." ~ הרב אלחנן וסרמן