ישראל זרחי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"לא ידע לאן יכוון רגליו."

ישראל זרחי (1909 - 1947) הוא סופר עברי.


  • "שירת הערגה הגדולה לאהובה רחוקה ונשאפת."
  • "רוח נכאים באה במקומה ונשבה בלבו, ועדיין לא ידע מה היה לו."
  • "הרי זה היה רצח חוקי, ולא עוד אלא שכינוני בן נאמן וראוי לאומתי."
  • "לירוק לו בפניו, לחרפו ולהגיד לו: ומי אתה בעצם? מלך? בן כלבים אתה!"
  • "אלפי חיים צעירים ורעננים נחנקים ונובלים בשל המוסר המדומה."
  • "הרומנטיקה של הכפר אינו אלא פרי מחשבתם של אנשים רחוקים מן הכפר תכלית ריחוק."
  • "מטבעו היה לוריא מהיר להפליג מתקווה לייאוש, והוא היה תוהה, מה יהא עליהם בארץ שוממה זו."
  • "הלך והנה אבדה לו התכלית ונתפתלו הסימטות ונשתבשה לפניו הדרך ולא ידע לאן יכוון רגליו."
  • "איני חסיד נלהב של המסורת. איני רואה מן הקדושה בשום דייסה על שום שהיא הולכת ומתבשלת דורות הרבה באותה הקדרה דווקא."

ארץ לא זרועה (1946)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – ארץ לא זרועה
  • "השמחה הקרובה הבריחה מלבו כל רוגז."
  • "תענוגי בני הנעורים קסמו לו, שכרון גדול בא עליו."
  • "עתה, כיון שפסקה בהלה, עמד והתחיל תוהה על מעשיו."
  • "עולים מצלילי שיריהם געגועים גדולים לשׂדות הרחבים שהניחו מאחוריהם."
  • "בעיניהם פליאה רבה והבהוב של צער, ספק על מה שהניחו מאחורי גבּם, ספק על מה שמחכה להם בארץ."

אמרותיו[עריכה]

  • "רוצה לוותר על הרבה כדי לא לסבול בהיעדר הרבה."

נאמר עליו[עריכה]

  • "סיפוריו, אף שהם עוסקים בקורות היישוב ובמעשי חלוצים ומתיישבים, כגון ברומאן 'עלומים', אינם מבשרים את בשורת יישוב הארץ, אלא שבים להעיד על מחזורי עקירה ותלישות, חורבנות ונחמות קלושות." ~ גלילי שחר