לדלג לתוכן

כחוט השני

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

כחוט השני הוא רומן מאת חוה עציוני-הלוי שיצא לאור ב־2016 המבוסס על הסיפור המקראי של בנות צלפחד.


  • "נפש חיבקה נפש וגוף חיבק גוף."
  • "יריעות האוהל היו פתוחות כדי שהרוח תוכל לנשוב לתוכו ולהקל את החום, אך אף משב קל לא בא."
  • "במותו השאיר אחריו חמש בנות יתומות מאם ומאב, שמעתה והלאה ייאלצו לעמוד לבדן אל מול גורלן המפותל."
  • "אין כמו תהייה לגבי אהבתו של גבר, כדי לעורר בנערה אהבה אליו."
  • "כל גיד ושריר בגופה של מילכה התקומם, ומעין אנקת כאב עלתה מתוכו."
  • "איני בושה במעשה שעשיתי כי הוא נבע מאהבה זכה."
  • "בעיניה הכחולות, שנדמו כגדולות מדי לפניה הצרות והיו מלוכסנות כלפי מעלה בקצותיהן, באפה העדין ובעור פניה הלבן כחלב, נראתה כנושאת מראות וניחוחות מארצות מזרח רחוקות ועלומות."
  • "אמהּ קראה את שמה נועה כי מיד עם היוולדה הִרבה גופה הקטן לנוע בעריסתה, כאילו אינה מוצאת מנוח לנפשה. גם עתה לא נחה נפשה, ומפעם לפעם הייתה עזות המצח מבעבעת בתוכה, וגואה ופורצת החוצה כמו מהר געש."
  • "כמה יפה תואר הוא – בעיניו החומות, באפו הישר ובלחייו הצחות, הגובלות בזקנו הסרוק למשעי – וכמה הדור הוא בלבושו. כולו דגול מרבבה, והיא, שעד כה ראתה אותו רק מרחוק כאשר עסק בעבודת הקודש במשכן, לא ידעה. ובעת שהייתה בדרכה אל אחיותיה, תהתה איזו מזימה תוכל לרקוח כדי לשוב ולפגוש אותו."
  • "נעצה נועה את מבטה בקרקע. שם ראתה חוט שני שאותו הותירו מאחוריהן המחוללות כאשר קיבלו את פני הלוחמים. נועה רכנה והרימה את החוט. בעיני רוחה ראתה אותו נוצץ לאור השמש בכל יפעתו, כפי שנצצו חוטי השני בעת הארורה ההיא."