כשניטשה בכה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כשניטשה בכה הוא רומן ריאליסטי מאת הפסיכיאטר ארווין יאלום. הספר עוסק בדמויות מציאותיות, כמו למשל פרידריך ניטשה, אך עיקר העלילה היא פרי דמיונו של הסופר.

ציטוטים[עריכה]

  • "המורה הטוב ביותר הוא מי שלומד מתלמידיו."
  • חיים בבטחה מסוכנים." (מרשימותיו של יוזף ברויר)
  • "הצמיחה חשובה יותר מן הנחמה."
  • "הזמן בולע ובולע - ואינו מחזיר דבר בתמורה."
  • "רק המחרתיים שייכים לי."
  • "לפעמים יש לכלבים גם פרעושים וגם כינים."
  • "אנו מאוהבים בתשוקה, יותר מאשר במושא התשוקה."
  • "חייה שאתה בחיים! המוות מאבד את כוחו המזוויע, אם אדם מת כאשר מיצה את חייו עד תום! אם אדם אינו חי ברגע הנכון, הוא אינו יכול למות ברגע הנכון."
  • "יש מי שאין בכוחו להתיר עצמו מן הכבלים, ואף על פי כן גואל הוא לידידו."
  • "חייב אתה לרצות להישרף בלהבתך שלך עצמך: וכי איך ביקשת להיות חדש אם לא היית תחילה לאפר?"
  • "זו אינה בחירה הניתנת לאדם. זו אינה בחירה אנושית, אלא ניסיון להיאחז באשליה החורגת מהאדם עצמו. בחירה שכזו, בחירה באחר, בחירה בעל טבעי, לעולם היא מחלישה. לעולם היא הופכת אדם לפחות ממה שהוא. אני אוהב מה שעושה אותנו ליותר ממה שאנו." ~ על האמונה באלוהים
  • "המוות הוא עניין קשה. תמיד חשבתי, שהגמול הסופי של המת הוא שלא ייאלץ לחזור ולמות!"
  • "הוא טוען (פרידריך ניטשה), שכדי לגלות את האמת, חייב אדם להכיר את עצמו מנקודת המבט המקובלת, אפילו מן המאה ומהארץ שבה הוא חי - ולבחון את עצמו ממרחק!"
  • "אתה חייב ללמוד עכשיו להכיר בחייך ולאזור אומץ לומר, 'זו בחירתי!' רוחו של אדם בנויה על בחירותיו!"