לאונרד כהן שר לה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

לאונרד כהן שר לה הוא ספר שירים מאת ציפי שחרור. הספר יצא לאור ב־2014.


  • "אני מדופדפת כספר, סוערת במילים."
  • "אני נוסעת מרחקים קצרים וחושבת ארוכים."
  • "כשיהלום נשלף מבין ירכיי אני מוזה בלי פילטר."
  • "היא נכבשת בקלות ברחובות יצוקי בטון מאפיר שאין בלבם שיר."
  • "מבעד לחלון בית הקפה אני כובשת את הכביש הפתוח לצומת אבן גבירול יהודה הלוי."
  • "עגבותיי חרוזות זו לזו באהבה פואטית, בלילות אני פורצת כספות מילים והופכת ציפור."
  • "מוכת ירח באפלת תחתיות אני גוררת מילים לברוא מהן אישה חדשה מופרדת מעברה, עשויה חוטי גשם מטוהרים."
  • "אני משוטטת בעולם מבעד חלונות ארץ מעוטת נופים, עניית דרכים, מהודקת אופק; מחר אסע לירושלים ואחשוב מֵכה."
  • "נוסעת לחיפה הרובצת כחיה קדמונית על מדרגות הים שנשתייר מן המבול, חושבת על הרוח המצליפה בהרי ההימלאיה."

נאמר עליו[עריכה]

  • " 'יַלְדָּה רוֹשֶׁמֶת רוּחַ', היא אומרת בשיר הפותח. הרוח היא הבת דודה של הסערה. הסערה היא הפסקול של רבים משירי הספר הזה, וציפי שחרור רוכבת עליה כאילו הייתה נמר." ~ רוני סומק