לאונרד כהן שר לה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Leonard Cohen at Edinburgh Castle.jpg

לאונרד כהן שר לה הוא ספר שירים מאת ציפי שחרור. הספר יצא לאור ב־2014.


  • "אני מדופדפת כספר, סוערת במילים."
  • "אני נוסעת מרחקים קצרים וחושבת ארוכים."
  • "כשיהלום נשלף מבין ירכיי אני מוזה בלי פילטר."
  • "היא נכבשת בקלות ברחובות יצוקי בטון מאפיר שאין בלבם שיר."
  • "מבעד לחלון בית הקפה אני כובשת את הכביש הפתוח לצומת אבן גבירול יהודה הלוי."
  • "עגבותיי חרוזות זו לזו באהבה פואטית, בלילות אני פורצת כספות מילים והופכת ציפור."
  • "מוכת ירח באפלת תחתיות אני גוררת מילים לברוא מהן אישה חדשה מופרדת מעברה, עשויה חוטי גשם מטוהרים."
  • "אני משוטטת בעולם מבעד חלונות ארץ מעוטת נופים, עניית דרכים, מהודקת אופק; מחר אסע לירושלים ואחשוב מֵכה."
  • "נוסעת לחיפה הרובצת כחיה קדמונית על מדרגות הים שנשתייר מן המבול, חושבת על הרוח המצליפה בהרי ההימלאיה."

נאמר עליו[עריכה]

  • " 'יַלְדָּה רוֹשֶׁמֶת רוּחַ', היא אומרת בשיר הפותח. הרוח היא הבת דודה של הסערה. הסערה היא הפסקול של רבים משירי הספר הזה, וציפי שחרור רוכבת עליה כאילו הייתה נמר." ~ רוני סומק