לחיות את היופי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

לחיות את היופי (באנגלית: Living Beautifully With Uncertainty and Change) הוא ספר מאת פמה צ'ודרון שיצא לאור ב־2012 ותורגם לעברית.


  • "קיומנו נתון מעצם טבעו בזרימה מתמדת. הכול משתנה כל הזמן, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לאו."
  • "ניסיונותינו למצוא עונג מתמשך, ביטחון מתמשך, מנוגדים לעובדת היותנו חלק ממערכת דינמית, שבה הכול וכולם נמצאים בעיצומו של תהליך."
  • "כיצד ניתן לחיות בחפץ לב אל מול הארעיות, בידיעה שאנחנו עומדים למות יום אחד? מה קורה כאשר אנחנו מבינים שאיננו יכולים להשיג את הכול לגמרי ובאופן מוחלט? האם אנחנו יכולים להגביר את עמידותנו בפני חוסר יציבות ושינוי? כיצד אנחנו יכולים להתיידד עם הבלתי ניתן לחיזוי ועם היעדר הוודאות – ולאמץ אותם ככלים לשינוי חיינו?"
  • "מה היה קורה אילו במקום להתייאש לנוכח העמימות וחוסר הוודאות שבחיים, היינו מקבלים אותם ונרגעים בתוכם? מה היה קורה אילו היינו אומרים, 'כן, ככה זה; זאת המשמעות של היותנו אנושיים,' ומחליטים להתרווח וליהנות מהמסע?"
  • "היכולת לקבל את חוסר היציבות של מצבנו ולהירגע בתוך טבעו הדינמי נקראת הארה, או התעוררות אל טבענו האמיתי, אל הטוּב הראשוני שלנו. מילה נוספת המתארת זאת היא 'חופש' – חופש ממאבק בעמימות שביסוד הקיום האנושי."
  • "בחירה הכרחית שניצבת בפני כולנו: האם לדבוק בביטחון המדומה של רעיונותינו הקבועים והשקפותינו השבטיות, על אף שהם מעניקים לנו סיפוק רגעי בלבד, או להתגבר על הפחד שלנו ולקפוץ אל המים של החיים האותנטיים."
  • "לאמץ את העולם פשוט כמו שהוא, ללא פניות. זוהי התחייבות לראות כל דבר שבו אנחנו פוגשים, טוב ורע, מענג ומכאיב, כביטוי לאנרגיה של התעוררות. זהי התחייבות לראות הכול מכול וכול כאמצעי שבעזרתו אנו יכולים להיות ערים יותר."
  • "חוסר הנוחות הנלווה לתחושת חוסר היציבות, יחד עם העמימות שביסוד הקיום האנושי, נובעים מההיצמדות שלנו לרצון שדברים יקרו בדרך מסוימת."
  • "יש גישה שאפשר לנקוט בה כלפי העמימות שביסוד הקיום האנושי, שמאפשרת לנו לעבוד עם תחושות פחד ודחייה במקום להירתע מהן. אם אנחנו יכולים להתחבר לחוויה החושית כחוויה חושית ולהיפתח אליה בלי לתייג אותה כטובה או רעה, אפילו כשאנחנו חשים דחף לסגת, נוכל להישאר נוכחים ולהתקדם אל תוך התחושה."
  • "רגש כמו כעס, שהוא תגובה אוטומטית, נמשך רק תשעים שניות מרגע שהוא מופעל ועד שהוא חולף. דקה וחצי, זה הכול. כאשר הכעס נמשך זמן רב יותר, כפי שקורה בדרך כלל, זה קורה משום שאנחנו בוחרים להזין אותו."
  • "הארעיות כפשוטה, או אפילו הידיעה שאנחנו עומדים למות, לא הן שגורמות לכל הסבל, לימד הבודהה. התנגדותנו לחוסר הוודאות היסודי שבמצבנו היא שגורמת סבל."