מאיה בז'רנו
מראה
מאיה בז'רנו (נולדה ב־1949) היא משוררת וסופרת ישראלית.
מתוך שיריה
[עריכה]- "דִּמְמַת הַטֶּבַע הַמְּטֻפָּח רוֹחֶשֶׁת מַרְפֵּא לֹא נִרְאֶה."
- "שִׁמְשָׁה בּוֹהֶקֶת אוֹר עַרְבַּיִם, הַמְּאַפְשֶׁרֶת אֶת דַּרְכּוֹ בִּנְדִיבוּת."
- "ֶׁיִּפֹּל בְּאַקְרַאי עַל אַפּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל נוֹסַעַת יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹטוֹבּוּס."
- "הַיֹּפִי לְלֹא מַאֲמָץ, מִתְהַלֵּךְ וְנִמְצָא תָּמִיד, כָּל עוֹנָה בְּאֵיזוֹ שִׁפְעָה אֱלֹהִית מְבֹרֶכֶת שֶׁל פְּרִי טוֹב, וְעֶדְנָה וּנְקִיּוּת."
- "הציפור שר ומאזין / מופת שירתו טמון כנצח בראשו / הוא שר ומאזין לעצמו / מוחק ומשנה מתקן לפי השמיעה / בבדידות; מכונת השירה התמימה / מופלאה לעצמי."
היופי הוא כעס (2001)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – היופי הוא כעס |
- "כל קיומנו באור ובצל."
- "החיים צריכים הבטה לרווחה."
- "הכעס מייפה, הכעס המופנם והחרישי."
- "לשיר ולראות, לדבר ולחשוב מאמצע של מישהו אחר."
פרוזה
[עריכה]- "היה זה אביה, שביקש לחיות על שפת הגבול, בפאת השדה הרחב, לחוש את מרחבי מולדתו האבודים שנותרו בניכר."
- "אצלה החומות אינן נראות, הן אינן, אלא מרחבים פתוחים פתוחים בלי מעצור. והיא כמהה לחומה רק לה. לא מאבן הן החומות הללו."
אמרותיה
[עריכה]- "ירושלים פיתחה וחידדה בי את התחושות והרגישויות. אהבתי מאוד לשוטט בה, הנופים שלה נתנו לי השראה, חשתי את הדרמטיות שבה ואת הקיצוניות."
נאמר עליה
[עריכה]- "אחרי שביססה את עצמה כמשוררת פורצת דרך, הגיע השלב האינטימי יותר של כתיבתה – שירה לירית שעוסקת בזוגיות, במשפחה, בנופי ילדותה." ~ רפי וייכרט