אומה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,824 בתים ,  לפני 10 שנים
שמירת ביניים
(←‏ציטוטים: שמירת ביניים)
(שמירת ביניים)
* ציפור סבא נחתה ברפרוף כנפיים על שפת אבן הבירה ונעצה בו את המבט הרגיל שאמר: ''אם אתה מתכוון למות, תמהר. אחרת, לך מכאן.'' ~ עמוד 55
* הוא הביט בחפץ המלבני הלבן. המתכת הזהובה בקצוות הייתה רכה למדי וחסרת תועלת, וניתנת להסרה בגירוד קל. התמונה לדעתו הייתה מין קסם או מעשה פלאים, כמו החרוז הכחול. מה הטעם לזרוק חנית על הקאנו הגדול? זה לא היה דבר שניתן להרוג. אך ילדת הרפאים הייתה האדם הנוסף היחיד באי, ובכל זאת היא זו שהעניקה לו את יוצר הניצוצות. הוא לא היה זקוק לו עכשיו, אך עדיין היה זה חפץ נפלא. ~ עמוד 56
* סבתא נהגה לומר זאת כשהמבט בעיניה רומז שהיא מתכננת 138 רציחות, וההיכרות עם הזקנה לא היתה צריכה להיות עמוקה כדי לחשוד שהיא בהחלט מסוגלת לארגן אותן. אלו לא יהיו רציחות גסות, כמובן. לא יהיה שימוש מסוכן בפגיונות ואקדחים. הן יהיו אלגנטיות ואדיבות. לבנה או אבן יפלו מביתו המפואר של מישהו ''כאן'', מישהו יחליק על חתיכת קרח בביצורי הטירה ''שם'', רפרפת חשודה באחד המשתים בארמון (קל מאוד לבלבל זרניך בסוכר) יטפלו בכמה מהם במכה אחת... אך היא בטח לא תרחיק לכת עד כדי כך, לא באמת. למרות זאת, היא חיה בתקווה והכינה את נכדתה לחיי מלכות בהקפדה מרבית שארמינטרוד לא תלמד דבר שיכול להיות בעל שימוש כלשהו. ~ עמודים 57-58
* הזרם היה כאן למטה. איש לא ידע מה מקורו. אף על פי שהיו סיפורים על יבשה מדרום בה נפלו המים כנוצות. אבל כולם ידעו מה יעדו. ניתן היה לראות זאת. הוא הפך לשביל הזוהר, נהר כוכבים שזרם בשמי הליל. נאמר שאחת לאלף שנים, כשלוקהא חיפש בין המתים את אלה שילכו לעולם המושלם, הם יעפילו בשביל וישלחו את השאר להיות דולפינים עד שיגיע זמנם לשוב ולהיוולד מחדש.
:איך זה קורה? תהה מאו. איך מים הופכים לכוכבים? איך אדם מת הופך לדולפין חי? אבל זו שאלה ילדותית, לא? מסוג השאלות שלא צריך לשאול? מסוג השאלות המטופשות או השגויות, ואם שאלת 'למה' יותר מדי פעמים קיבלת מטלות לבצע והתשובה הייתה 'כי ככה זה'. ~ עמוד 64
* הערה 4: הדקל הבודד (קוקוס נוסיפרה סוליטריה) הוא עץ נפוץ ברוב חלקי האוקיינוס הפתוח, ויוצא דופן בכך שעץ בוגר מפריש בשורשיו רעל, הקטלני אך ורק לדקלים אחרים. בשל הסיבה הזו אין זה נדיר למצוא רק דקל אחד על האיים הקטנים ולכן אלפי הציורים שלו נכונים מבחינה בוטנית. ~ עמוד 68
* כשמאו עצם את עיניו, האי היה מלא באנשים. האם זכר האי את פסיעות רגליהם, את פניהם, והשתיל אותם בראשו? הסבים אמרו שהוא האומה, אבל זו לא יכולה להיות האמת. רבים יכולים להפוך לאחד, אך אחד לא יכול להפוך לרבים. אך הוא יזכור אותם, כך שאם יגיעו לכאן אנשים הוא יספר להם על האומה, והיא תשוב לחיים.
:הוא שמח שהיא כאן. בלעדיה היה פוסע אל המים האפלים. הוא שמע את הלחישות כשצלל אחריה בצווחת הבועות הכסופות. היה זה קל לקבל את מילותיו הזדוניות של לוקהא ולשקוע בעלטה, אך כך גם היא הייתה טובעת.
:הוא לא יהיה כאן לבד. זה לא הולך לקרות. רק הוא וקולות הזקנים המתים שרק חילקו פקודות ולא הקשיבו? לא.
:לא... הם יהיו שניים, והוא ילמד אותה את השפה, ושניים יזכרו, כך שכאשר יגיעו אנשים יוכלו לומר: ''פעם חיו כאן אנשים רבים, ואז הגיע הגל.'' ~ עמוד 76
 
 

תפריט ניווט