שארל בודלר

שארל בודלר

שארל פייר בודלר (בצרפתית: Charles Pierre Baudelaire;‏ 9 באפריל 1821- 31 באוגוסט 1867), משורר צרפתי, אבי השירה המודרנית.

מתוך יצירותיו

התעלות

• "מעל ביצות, מעל עמקים, מעל יערות, הרים ים ועננים, מעבר לחמה, מעבר לשחקים, מעבר למרחבים עטורי כוכבים, את מתנועעת הו נשמתי, וכשחקן מתעלף על הגלים את חוצה בשמחה מרחב אינסופי בתאווה שאין להביע במילים."

קריאה חוזרת

• "מלאך מלא שמחה, התדע מצוקה, ייסורים ובושה, אנחה ודאגה, חרדה ולילות בעתה? מלאך מלא שמחה, התדע מצוקה?"
• "מלאך מלא יופי, התדע קמטים, עינויים איומים ופחד להזקין? מלאך מלא יופי, התדע קמטים?"

שיר סתיו

• "בכל זאת אהביני, לב עדין ורך! היי נא אם לכפוי טובה, לאדם רע; היי נא מתיקות, אחות או אהובה של סתיו עטור תהילה, של חמה בשקיעתה."
• "הקבר מחכה למשימה קצרה; הרשי לי נא, כשמצחי מונח בצער על ברכייך, להרגיש את טעם הקיץ שעבר... קרן אור זהובה ומתוקה!"

דמדומי שחר

• "שחר רועד בשמלה ורודה וירוקה, שעל הסן השומם מתקדמת לאיטה. פריז האפלה מחככת עיניה, קשישה ויגעה, חופנת כליה."

המסע

• "עד כמה העולם גדול לאורן של המנורות; עד כמה הוא קטן לעיני הזיכרונות."

התכנסות

• "הו יגוני הֶחְכֵם, היה שקט יותר, את הערב תבקש, הנה הוא כאן יורד. אוויר של ערפל את העיר אופף, לאחדים שָלֵו, לאחרים דָאֵב."
• "שמש חולה נרדמת בענן, כתכריך ארוך נגררת למזרח. הקשיבי נא לליל הקָרֵב ובא."

האויב

• "שנות נעורי היו לי סער אפלולי,שברק קרני-חמה צלח בו לפרקים; הרעם וגשמי העוז המרו לי -הותירו בגני מעט פירות סמוקים. אך סתו-המחשבות פקד אותי כעת- עתה יש לישר את פני האדמה, לגרוף אותה היטב, במעדר ואת, כי מים בה כרו בורות דמויי-דומה. ומי יודע אם איביי, פרחי-חזון, בחול הרטבובי יזכו למצוא מזון, לשד-פלאים שבו ישובו ללבלב? כאב! כאב נורא! הזמן חיים אוכל. אויבנו האפל, המכרסם בלב, מדם שנאבד פורח, מתגדל."

שירים קטנים בפרוזה

דף ציטוטים מורחב – שירים קטנים בפרוזה

• "בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁוּ בְּמַשָּׂא הַזְּמַן הַכָּבֵד הָרוֹבֵץ כְּאֶבֶן מַעֲמָסָה עַל שִׁכְמְכֶם וּמַכְרִיעַ אֶתְכֶם עַד לֶעָפָר, עֲלֵיכֶם לְהִתְבַּסֵּם בְּלִי הֶרֶף. אַךְ בַּמֶּה? – בְּיַיִן, בְּשִׁירָה אוֹ בִּצְדָקָה – הַבְּרֵרָה בְּיֶדְכֶם."
• "מַה לִּי לְהַכְבִּיד עַל גּוּפִי לְשַׁנּוֹת מְקוֹמוֹ, אִם נַפְשִׁי מְרַחֶפֶת בִּלְעֲדֵי זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְעַל מָה וְלָמָּה אוֹצִיא אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לִפְעֻלּוֹת, אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַעֲרֶכֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עַצְמָהּ תִּתֵּן לִי דֵּי עֹנֶג וּנְעִימוּת?"

מיוחס

• "היופי הוא תמיד מוזר."
• "אלוהים הוא הישות היחידה שעל מנת למלוך אינה זקוקה להתקיים."
• "תמיד השתוממתי על כך שאנו מרשים לנשים להיכנס לכנסיות; איזו שיחה הן יכולות לנהל עם אלוהים?"
• "אישה אינה יכולה להפריד את הנפש מן הגוף."
• "אדם שאינו שותה אלא מים יש לו סוד להסתיר מחבריו."
• "זה באי ההבנה העולמית שכל העולם מסכים."
• "לעמים יש אנשים גדולים בכוח הנסיבות, כמו למשפחות."
• "המוסיקה מנפצת את השמים."
• "כל צורה אשר נוצרת, גם אם בידי אדם, היא בת אלמוות; כי הצורה אינה תלויה בחומר. החלקיקים אינם קובעים את הצורה."
• "ככל שאנו רוצים יותר, אנו רוצים את הטוב ביותר."