חגית גרוסמן

"אברח אל היופי."

חגית גרוסמן (נולדה ב־1976) היא משוררת וסופרת ישראלית.

מתוך שיריה

• "נָגַעְתִּי בְּגוּפְךָ הַחַם וְלֹא נָגַעְתָּ בִּי בַּחֲזָרָה."
• "צָלַלְנוּ יַחַד לַמַּעֲמַקִּים, שָׁם דִּבַּרְנוּ אֶת שֶׁרַק אֲנַחְנוּ נֵדַע."
• "אֲנִי קוֹרֵאת שִׁירָה. הַגּוּף שֶׁלִּי מִתְאַחֵד עִם הָאוּלָם הָרֵיק שֶׁמֵּעַל הָאוּלָם הַמָּלֵא."
• "בִּתְּךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וַאֲנִי לְרֶגַע הִתְחַזֵּיתִי לִבְכוֹרָתְךָ. לְרֶגַע קָצָר הָיִיתִי בִּתְּךָ הָאֲהוּבָה."

פרוזה

• " מאמינה בחופש הדיבור וסובלת מהצפות רגשיות, ועל כן חייבת לדבר לעתים תכופות יותר מן הרגיל."
• "אף אחד בתל אביב לא הבין על מה הוא שר ומה הוא מדבר בכלל. שם הם לא מבינים כלום על זקנים וילדים שחיים בתוך קופסאות קטנות וצפופות באמצע המדבר."

אמרותיה

• "הספרות היא ים עצום ואנחנו מפרץ קטן בתוך הים הזה."
• "איש תרבות חייב לחשוב ביותר משפה אחת או שתיים. יש כל מיני שפות, לא רק מדוברות, יש גם שפה של אמנות."
• "פעם חשבתי שאני יכולה לבחור לעצמי זהות חדשה, לברוח מהישראליות, תמיד הסתכלתי בפנים של אנשים שהתבגרו פה והם נראו לי קשים מדי, אמרתי לעצמי שאברח אל היופי."
• "היה ברור לי שאכתוב רומן, ואז נוצר מאבק בין המשוררת לסופרת. לפעמים המשוררת רצתה להשתלט ולשיר; היא יצרה מבנים מוסיקליים שרוצים לספר סיפור ומחקה הרבה והסופרת נאלצה לחפש את הקול שלה מחוץ לתבניות השירה, להרחיב את היריעה."

נאמר עליה

• "יפה וזכה היא שירתה של חגית גרוסמן, כתפילת אשכבה היא הנובעת מהצירוף הבלתי אפשרי, אך הרציני כל כך, שבין מכאוב עמוק לחיפוש אחר יופי בתוך הכאב ומתוכו." ~ תמר משמר

ראו גם

• ספר שיריה: רעד העיר