מים נושקים למים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

מים נושקים למים הוא רומן מאת סמי מיכאל שיצא לאור ב־2001.


  • "כמו בשיכרון חושים קלט סוף־סוף את פכפוך המשי של הירדן. המים החליקו דרך חתך הבקרה ההידרומטרית באפיק."
  • "אצבעותיו נוגעות במים המחליקים כשיער אישה נעים למגע. המים הזורמים הטעינו את האוויר באנרגיה שהייתה חגיגה לחושים. במצבי רוח קודרים היה מעלה בדמיונו מים מנצנצים בקילוחם."
  • "כולכם מתפקעים מחשיבות עצמית. את ההתנפחות שלכם אתם מקשטים באידאלים. בנינו מולדת! גם הנמלים בונות בחריצות ובחירוף נפש מטומטם מולדת משלהן."
  • "רוב עובדי רשות המים מסכנים את חייהם בגלל האתגר והחירות, ולא בגלל אידאלים ואיתותים כמו שלך."
  • "תראה אותו בשדה. עוקר הרים. צוהל כמו סוס שסוף־סוף הגיע למולדת הסוסים."
  • "חיוך קלארק גייבל הנערץ עליו ריחף על פניו, ובלב שוקק האזין למוזיקה האלוהית שהפיקו הצמיגים הרחבים במגע הטיסה על האספלט הבוהק משמן מנועים."
  • "מתחת לבגד הים של האישה היפה הסתמנה כרס קטנה, עגלגלה להפליא, שאין לטעות בה. כשפקח את עיניו לא יכול היה שלא למקד את מבטו בכרס הענוגה."
  • "לא היה שום דמיון בין האדמונית לבין פלורנס, ובכל זאת עוררה בו האדמונית את אותה התהייה השלווה והמתוקה שניעורה בו כשפגש לראשונה את נערתו. פלורנס לבשה אז שמלה שופעת תחרה שלגית, וזו עטתה בגד ים מיוזע ומוכתם בחול גס, פלורנס הייתה ביישנית ואילו זו פסעה לקראתם."
  • "הוא פסע יחף על הרצפה החדשה, פנה אל המטבח הלבן החדש והצית אש כחולה ראשונה בכיריים הבתוליים. כל חפץ שנגע בו היה כמחדש אותו. רק בגופה של אינה לא נגע."