לדלג לתוכן

סמי מיכאל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סמי מיכאל, 2007

סָמי מיכאל (15 באוגוסט 1926–1 באפריל 2024) הוא סופר ישראלי.

על ספרות

[עריכה]
  • "אפשר שהכתיבה היא סוג מלוטש, מאוזן, שקול וכבוש של המונולוג שבפיהם של המדברים עם עצמם בקול."
  • "כתיבה יצירתית אמיתית לא נועדה להרשים, אלא משקפת צורך לפרוק התרשמות אישית מטלטלת. צורך זה קיים עמוק בנפשנו פנימה."
  • "לבד ממניין מצומצם של נשמות טובות, לרוב נתקלתי בשדה הספרות במלתעות קשות יותר מאשר חדוות העשייה המשותפת."

על יצירתו

[עריכה]
  • "היצירה שלי אוניברסלית. אני לא כותב לישראלים או לחיפאים. אני כותב לאדם שבתוכי. אני כותב לעצמי."
  • "אני נאבק קשות בעצמי, מנסה להפיק את המיטב שבי. את שגב ההנאה אני קוטף בשעת הכתיבה, כשאני רואה כתמי דיו לובשים על גיליון הנייר דמויות נושמות שמרגשות אותי."
  • "אני אוהב כתיבה של נשים, וגם בכתיבה שלי – תמיד נשים מככבות. אני עושה זאת באהבה ומתוך הערכה, אני תמיד מתעניין בשונה."
  • "מעולם לא נפרדתי מחיפה, כפי שמעולם לא נפרדתי מבגדד. שתי הערים האלו מזינות את היצירה שלי."
  • "בכולנו קיים הרצון להשאיר על פני החול הנודד של החיים עקבות אישיים בני־קיימא... רבים משאירים עקבות בצורה של ארמון, המצאה, ממון וירושה מרשימה. אני משאיר מאחורי מילים."
  • "הספר כותב אותי יותר ממה שאני כותב אותו, אני לא מתכנן את העלילה, אלא היא נכתבת שורה אחרי שורה, פרק אחרי פרק, מילה אחרי מילה." ~ על כתיבת הרומן 'חסות'
  • "אינני חושף ביצירתי הספרותית את כל אשר חוויתי בחיי. מכל מקום אני מקפיד שלא לפגוע בכתיבה שלי בשום דמות של אדם ממשית שהכרתי בעבר. היצירה האומנותית היא תערובת של זיכרונות מטושטשים והמצאות חדות."

על ישראל

[עריכה]
  • "אנחנו חיים בחברה גזענית. יהודים שונאים ערבים ולהיפך, אשכנזים מתעבים מזרחים, ואלה גומלין באיבה."
  • "יש בחיפה אווירה של פיוס. אם תגיע לוואדי ניסנאס לא תוכל להבחין מיהו יהודי ומיהו ערבי, מיהו נוצרי או מיהו מוסלמי."
  • "אני מודאג מהתגברות הצפיפות של האוכלוסייה, כי נוכל להגיע במהירות למצב של עולם שלישי, אם לא נזכור מהם משאביה של הארץ."

על עצמו

[עריכה]
  • "אני לא אדם של המון, אבל הידידות והקִרבה בין אדם לאדם היא בשבילי ערך עליון."
  • "אני, משחר ילדותי חש כגוש ספוג אדיר ששאב חוויות למכביר, שאצרתי בתוכי, ואיני יודע מדוע לא חלקתי אותן עם אחרים. מילדות נמניתי עם המקשיבים ולא עם המדברים. מדי פעם בפעם אני נאלץ לעלות על במה. לפני כן אני משקשק מפני הקהל, עושה להסתיר את האימה המקפיאה, ואחר כך יורד מן הבמה, אפוף תחושה של ביזוי עצמי בציבור."
  • "אני לא טיפוס שנלחם בגיל. זה תהליך רגיל, ואני לא גיבור, אבל אני יודע שיבוא יום וידפקו בדלת, ואני לא אברח. יש לי חיים נעימים, ובמקום לפחד אני נהנה מכל רגע."

מתוך ספריו

[עריכה]
  • "כמו ברומנים גרועים, המציאות מציגה לפרקים צער שאינו מעורר הזדהות."
  • "מיום שבא לישראל השתדל להימנע מלשבת על כיסא פנוי בטרם יוודא שאין עליו חזקה. לעומתו, טיבי נמט עלה בהחלטה נחושה אל מולדת שהאנושות וההיסטוריה חבות לו."
  • "הוא חש כלכוד במערבולת מאיימת, בקושי התאפק לא לפרוץ בבכי מצד אחד מחמת מדקרות הכאב החוזרות ונשנות שביתרו את גופו, ומצד אחר מחמת הרעדודים, שהציפו את לבו ולא ידע מה טיבם."
  • "הוא גלש לערנות כלאחר שיט שליו במים רוגעים. רחשי הבית נעמו לאוזניו. בעודו במיטה, בחדר השינה המוסק, חש בקרה שרבצה בחוץ ועדיין לא פג עוקצה עם זריחת החמה."
  • "הם ששו לעצב מחדש את הבית שבו גדלו. באמצעות המחשה והדמיה אדריכלית הם הקימו לתחייה את הבית שהפך עתה לערבוביה של שחיתות עותמנית, כובד ראש בריטי ואקזוטיות יפנית מרעננת."

חופן של ערפל (1979)

[עריכה]
עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – חופן של ערפל
  • "קולו של המנהיג כמו נשמע ממרחקים."
  • "הבריות לא חזו סערות, וכשהתחוללו הסערות סביבם השתדלו ככול יכולתם להתעלם מהם."
  • "אעמוד ברחוב זר, בעיר זרה, ואצרח ואיש לא ישמע אותי. זה קורה בחלומות. אני כבר מתגעגע לכול ואני עדיין פה."

מים נושקים למים (2001)

[עריכה]
עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – מים נושקים למים
  • "המים הזורמים הטעינו את האוויר באנרגיה שהיתה חגיגה לחושים. במצבי רוח קודרים היה מעלה בדמיונו מים מנצנצים בקילוחם."
  • "רוב עובדי רשות המים מסכנים את חייהם בגלל האתגר והחירות, ולא בגלל אידיאלים ואיתותים כמו שלך."
  • "תראה אותו בשדה. עוקר הרים. צוהל כמו סוס שסוף־סוף הגיע למולדת הסוסים."

יהלום מן הישימון (2015)

[עריכה]
עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – יהלום מן הישימון
  • "תמיד כשטרחו יחד על מלאכה כלשהי התקרבה אליו כמדומה יותר משנדרש."
  • "השיבה מבט אל הנער הלוטש בה עיניים, ושיגרה אליו חיוך זהיר ונואש כשל מהמר נועז. כמאל הופתע. הוא דימה בנפשו כי חיוכה נשא ריח וקול."
  • "הנערה הזו שהגיעה מעולם שחון ומאויים, עולם גדוש ביזיון, מצוקה וסכנות, מסוגלת לפלס את דרכה בחיוך כובש, מסנוור ואמיתי."

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמי מיכאל