מזרחים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית, לעולים מארצות האסלאם וצאצאיהם.

לפני הקמת מדינת ישראל[עריכה]

  • יהודים האשכנזים – ספק הוא, אם מוכשרים הם לעבודה אחרת חוץ מן המלאכה בעיר. כנגד זה יש יותר מקום ליהודי המזרח, ובעיקר לתימנים ולפרסים, גם במקצוע החקלאות. מתוך שהם מסתפקים במועט, אפשר להשוות היהודים האלה אל הערבים ומבחינה זו מסוגלים אף להתחרות עמהם, אף כי גם מידת פעילותם לא תעלה על זו של הערבים. [...] אילו יכולנו להביא לידי כך, שמשפחות תימניות ישתקעו במושבות בקביעות, נשיג גם זאת שהנשים והנערות יוכלו לעבוד במשק הבית, במקום הערביות העוסקות עכשיו כמשרתות כמעט בכל משפחה של קולוניסטים בשכר גבוה." ~ ד"ר יעקב טהון, המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, 1908[1]
  • "זהו הפועל הפשוט, הטבעי, המסוגל לעבוד הכל, בלי בושת, בלי פילוסופיה ובלי שירה. והאדון מרקס ודאי שאינו מונח לא בכיסו ולא במוחו. אין בדעתי לומר שהיסוד התימני צריך להשאר במצבו כמו שהוא, במצב הפרא, הברברי, שהוא נמצא בו עכשיו. התימנים של היום הזה עדיין עומדים על אותה המדרגה השפלה של הפלחים, ובעיני בריות גופא וידיעת העבודה אינם יכולים להידמות אפילו לפלחים. אולם אין ספק שהפועלים התימנים האלה,אשר לא יחכו לקבל הכסף מביתם, מתימן, ואשר מידת עניותם גדולה מאוד, יהיו מוכרחים אם לא ימצאו להם האמצעים הנוחים של השנוררות ואם עסקנינו יעמדו על המשמר בעניין זה – לאחוז באת ובמחרשה ובמושכות הסוס, גופם יבריא ויאמץ ויקנו ניסיון גם בעבודה ותנאיה, ואז יהיו הם המתחרים היותר טובים בכל מקצועות עבודת האיכר. הם יבואו וייקחו, והם יכולים לקחת, את מקומם של הערבים" ~מאמר בעיתון "הצבי", 27/01/1910[2]
  • "פה במושבה נוסף ב"ה [=ברוך ה'] דבר לטובה, ע"י הד הקול של קיבוץ גלויות לאה"ק [=לארץ הקודש], שבא לארץ תימן, באו רבים מאחב"י [=מאחינו בני ישראל] היושבים שם, בלחץ נורא וגלות איומה מאד, לאה"ק, והם אנשים מסתפקים במועט מאד, רובם ככולם בני תורה... והתימנים הללו, הנם ב"ה אנשים בריאים, אוהבים את העבודה, מתפללים בכל יום ג"פ [=שלוש פעמים] בציבור, בכונה, בחדר מיוחד שבביהכ"נ הגדול פה שייחדו להם, ומתנהגים בכל נימוסי ארצם, הקרובים הרבה למנהגי ישראל היותר ראשונים בכל דבר. והננו שמחים לראות קיבוץ נדחים, אלה מצפון ואלה מתימן, וכולם פונים לארץ חמדה באהבה..." ~ הרב קוק (אגרות ראי"ה ח"א, אגרת רי"ב)
  • "מתוך הטיפוס הגזעי הקדמון של ארץ ישראל בעל שלושת היסודות הגזעיים (ארמי-בדואי-פלשתי) התפתחו היהודים האשכנזיים בכוון קדמת- אסיי-מונגולי-אלפי צפוני והיהודים הספרדיים בכוון מזרחי (בדואי) ים-תיכוני ועל ידי כך נתהווה הפרש ניכר בחטיבתם הגופנית של שני חלקי היהדות" ~ ארתור רופין, "הסוציולוגיה של היהודים".
  • "יהיה קל בהרבה ליישב יהודים מזרחיים (יהודים מתימן, מרוקו, חאלב והקווקז) במושבות חקלאיות. הם כבר נסחפים לכיוון פלסטינה. אך מצבם הרוחני והאינטלקטואלי של יהודים אלו נמוך כל כך שהגירה המונית תוריד את דרגת התרבות של היהודים בפלסטינה ותזיק מכמה בחינות. במספרים קטנים, עם זאת, הם עשויים להיות מועילים מאוד, בידיעתם את התנאים במזרח, בצרכיהם הצנועים ובפרט ביכולתם להתחרות בשכר עם העובדים החקלאים הערבים. היהודי המזרח אירופי לא יכול בשום אופן להתקיים ממשכורות כאלו. הוא יכול להתקיים בפלסטינה רק מעבודה המנצלת את חכמתו ואמינותו. לעבודות כפיים יש יתרון טבעי לערבי שהוא עובד זול יותר. היהודי המזרחי, שיכול לעבוד בעבודה פיזית באותו מחיר של ערבי, יכול לגשר על הפרצה הזו במערכת הכלכלית היהודית." ~ ארתור רופין, 1913
  • "..וכיצד עמד היישוב היהודי בניסיון ראשון זה[3], שההסטוריה היהודית זימנה לו? ראשית דבר, האיכר בחוש הריח שלו חש מיד בעונים של אותם אחים שבים. כהרף עין נפוצה השמועה על מיעוט הצרכים שלהם ונולדה התכנית לשמר אותם במצוקתם ולהפוך אותם לאוביקט לניצול, ככוח עבודה זול, שיספק תאבונם והרגליהם של האיכרים, שהורגלו זה שנים בניצול הפלחים הערבים והבדווים. החלום היה: האיכר יהיה מרוצה, לא שינה הרגליו, הכנסותיו לא יתמעטו, וה"אידיאל" ישמר ללא רבב. ארץ-ישראל תיבנה על-ידי יהודים והסכנה הערבית תהיה כלא היתה. העסקנים הציונים הרשמיים רתמו מייד את כל כושר הארגון שלהם ואת סמכותם להגשמת חלום זה של האיכרים. הכל נעשה כך, שהתימנים אכן ימלאו אותו תפקיד שטני שהועידו להם, בשם הציונות ויישוב ארץ-ישראל. מעולם לא הפגין כך היישוב כך היישוב היהודי את רדידותו הלאומית והאנושית. מעולם לא הוכיחו עסקנים ציוניים את ניכורם מרגש לאומי אלמנטרי, כמו בסיפור זה של "פלגש בגבעה" של התיישבות התימנים. משפחת תימנים שרויים עם חמישה ילדים קיבלה דונם קרקע אחד כלומר, החלק השלוש מאות ממה שקיבל מתיישב אשכנזי מיק"א! וזאת כדי שיהיו התימנים שרויים בחוסר כל ובאין ברירה ירוצו אל האיכרים למלכודת." ~זלמן שזר 1920[4]
  • "מבלי שנעמוד כאן על הבעיה, אשר טרם נחקרה כל צרכה, של השפעת האקלים על הקונסטיטוציה המינית, נוכל לאמר בביטחון כי עבירות מיניות שכיחות יותר אצל צעירים מזרחיים, ובפרט אצל העזובים שביניהם, מאשר אצל צעירי אירופה" ~קרל פרנקנשטיין, "עזובת הנוער, מהותה התהוותה וסימניה" 1947, עמוד 165

תקופת העליה ההמונית[עריכה]

  • "יש ארצות - ופה דיברתי על ארצות צפון אפריקה - שלא את כל היהודים מוכרחים להעלות. אין זאת שאלה של כמות כל כך, אלא גם של איכות האנשים. התפקיד שלנו בארץ הוא תפקיד חלוצי, ואנחנו זקוקים לאנשים בעלי חישול מסוים. אנחנו מעוניינים מאוד להעלות את יהודי מרוקו לארץ, ואנחנו גם עושים בקשר לכך מאמצים גדולים, אבל אין אנחנו יכולים לסמוך על יהודי מרוקו שהם בלבד יבנו את הארץ, מפני שאין הם מחונכים לכך. אין אנו יודעים עוד מה נגד פנינו - איזה מפלות צבאיות ומדיניות עוד צפויות לנו. לכן אנו זקוקים לאנשים אשר יחזיקו מעמד בכל קושי ושיהיה להם כושר סבל רב." ~משה שרת, שיחה עם שר החוץ הסובייטי אנדריי וישינסקי, דצמבר 1948.
  • "האם אי אפשר להעביר את אותם יהודים, שאינם רחוקים מהערבים, ולהכניס אותם לאפיק של עיבוד בכפרים האלה[5]?" ~ רענן ויץ
  • "המטרה צריכה להיות החדרת רוח מערבית, ולא להניח להם לגרור אותנו לתוך מזרחיות בלתי־טבעית. אחד החששות הגדולים המייסרים אותנו... הוא הסכנה שמא עדיפותם המספרית של עולים ממוצא מזרחי תאלץ את ישראל להשוות את רמתה התרבותית לזו של העולם השכן." ~ אבא אבן, 1957
  • "בעיני יהודי ממזרח אירופה שקול כפליים מיהודי מכורדיסטן. יש להחזיר לארצותיהם מאה אלף מיהודי המזרח" ~נחום גולדמן
  • "גזע שלא ידענו כמותו בישראל. מדובר באנשים פרימיטיביים ביותר. רמת השכלתם גובלת בבערות גמורה, וגרוע מזה, הם חסרים לגמרי את היכולת לקלוט משהו רוחני. כללית, הם טובים רק במעט מהערבים הכושים ובארבארים שביניהם חיו. על כל פנים, הם נחותים מערביי ארץ ישראל שהתרגלנו אליהם [...] אך יותר מכל דבר אחר קיימת עובדה בסיסית אחת – אי יכולתם להסתגל לחיים בישראל, ומעל לכל אלה – עצלנותם הכרונית וסלידתם מעבודה." ~ אריה גלבלום, הארץ, 22 באפריל 1949
  • "ברגע שהם יורדים מן המטוסים בישראל, הם נדהמים, מבוישים ונבהלים, רמתם עולה רק במקצת על רמת חיות שנתפשו. הדברים הנראים לא יאומנו כי יסופרו…אחדים מעיזים ומבקשים מאתנו אש לזנבות הסיגריות שהם מוצצים בפיהם. אחר כך הם מנסים לפתוח בשיחה… רבים אינם מדברים לא עברית ולא ערבית, אלא שפה משונה, בלתי-ידועה, הדומה יותר לנהימת חיות" ~קפטן רוג'ה ליורה (מנהל סוכנות הידיעות הצרפתית), "שבט שנתגלה מחדש", על העולים מתימן, מעריב 11.11.49
  • "אנו זקוקים כאוויר לנשימה ל'זריקות' ראויות להתכבד של טבעיות, פשטות, של עם הארצות, של בעלי גוף. היהודים התמימים הילדותיים הללו, עם הפשטות שלהם, עם האינטליגנציה שלהם, שהיא כמו שאמר הכרמלי[6] 'לא של איינשטיין', הם סם החיים נגד עודף החטטנות המוחית שלנו, שבה המקור של צרות רבות שלנו, ביניהם העקשנות והנצחנות המפלגתית." ~ שבתאי קשב (קלוגמן), מאמר בעיתון "דבר", 1950
  • "באה אלינו עלייה אשר לא טעמה טעם גימנסיה, הם אינם רגילים לכל כך הרבה חינוך, לכל כך הרבה לימוד… נניח אם טוב – נוכל להשפיע שהם יגמרו בתי-ספר יסודיים, אבל מה תהיה אז הרמה, איך יהיה אז היישוב, האם אז נוכל להיות אור לגויים? ... האם היישוב בישראל יוכל להתקיים בלי תוספת אירופית ואנגלו-סכסית, יהודים משלנו? משונה אם מדברים על עלייה כאילו זוהי רק עלייה מטוניס… אולי אפשר שיבוא מישהו אחר פעם? אין עלייה רק לאלה אשר להם צפויה קטסטרופה? כל היהדות ממוצא אירופה היא מחוץ לכל עניין העלייה? נדמה לי שזהו התפקיד האקטואלי של הציונות: להכניס את היהדות, לאו דווקא את יהדות המזרח, למעגל העלייה" ~זלמן שז"ר, 1951
  • "תנאי יסודי למיזוג גלויות הוא שינוי מידות החיים של יוצאי הארצות המפגרות ואחת הדרכים לכך היא: התמיכה בחלשים ובמקופחים שבתא המשפחתי – בילד ובאשה. אין דבר משותף בין הורים הנותנים את הכל לילדיהם ורואים בחינוך ובשמירה על בריאות ילדיהם את תוכן חייהם; שמוסרים את האוכל ואת ההלבשה ואת כספם כדי שלילדיהם יהיה טוב – ובין אלה שגוזלים את המנות המיועדות לילדיהם והמתכסים בשמיכות המיועדות לילדיהם, השולחים את ילדיהם בגיל רך לעבודה ואינם מבינים מה זאת חובת החינוך ואינם יודעים מה זה רופא ותרופה. אין מיזוג גלויות, אם במשפחה אחת שולחים את האשה לעבודה ימים אחדים אחרי הלידה ובמשפחה אחרת מוציאים את הפרוטה האחרונה כדי לדאוג לעזרה ליולדת. מיזוג גלויות לא ייעשה בדיבורים אלא בחינוך ובטיפול, על-ידי השרשת מידות-חיים, על-ידי שמירה על זכות חיים לחלשים, על-ידי ביטול שלטונו של בעל-גוף, על-ידי ריסון שלטונו הפראי של הגבר." ~גיורא יוספטל, הקונגרס הציוני הכ"ג, ירושלים 1951[7]
  • "היה צורך ללמד לאמהות כיצד לטפל בילדיהן ולשמור על נקיונם ובריאותם – נגד רצונן. עמדת עולות חדשות אלה מתימן ועיראק, פרס וקורדיסטאן, היא פרימיטיבית. לדעתן, המחלה באה ביד הטבע ועליה "ללכת" ביד הטבע. אלוהים נתן להן תינוקות, והוא עלול לקחתם בחזרה לפי רצונו. ולקופת-חולים אין רשות להתערב" ~שלמה מרקוס, "שער מנשה – השער לרבבות", על המשמר, 15.3.51
  • "הילדים נמצאים במשפחות שאין שום הבנה לטפול של ילד, ואין גם סיכויים להטבה ע"י הדרכה של האנשים הפשוטים האלה בזמן הקרוב" ~חיים שיבא, ישיבת המועצה הציבורית לעניני העליה בירושלים 7.10.52.
  • "עליית תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ, ומכמה וכמה טעמים." ~ יצחק בן-צבי
  • "בריון, גנב, רועה-זונות, או רוצח אשכנזי לא יצליח לעורר אהדת העדה האשכנזית (אם יש עדה כזו) וגם לא יעלה על לבו דבר כזה, אולם בקרב עדה פרימיטיבית [8] דבר זה ייתכן." ~משה עציוני, יו"ר "הוועדה לחקירת מאורעות ואדי סאליב", במכתב אל בן גוריון, 1959.
  • "החייל הצעיר, נתן אלבז, לא רק הקריב את חייו למען הצלת חבריו הוא גם הוכיח במותו: היזהרו בבני גלות מרוקו, שמהם תצא גבורה" ~יגאל אלון, 1954
  • "מעל לכל, השופטים, העידית של יהדות גרמניה. מתחתיהם, פרקליטי התביעה, גליצאים, אך עדיין אירופאים. הכל מאורגן בידי כוחות המשטרה המעוררים בי חלחלה, דוברים רק עברית ונראים ערבים. יש בהם כמה טיפוסים שנראים אלימים ביותר. אלה ימלאו כל פקודה. ומחוץ לדלתות, ההמון האוריינטלי, משל היינו באיסטנבול או בכל מדינה חצי אסיאתית אחרת [9]" ~חנה ארנדט, מכתב לקארל יאספרס על משפט אייכמן 1961
  • "אין לנו עניין בילד העשירי ואפילו לא בשביעי במשפחות העניות יוצאות המזרח ... במציאות כיום יש להתפלל תכופות לילד שני במשפחה הנמנית על האינטליגנציה. אין להדריך את השכבות העניות של האוכלוסייה לריבוי לידות אלא לקיצובן" ~ד"ר יוסף מאיר
  • " לא נכונות הידיעות ששיעור המקרים הסוציאליים ממארוקו מגיע ל-40%; מסתבר שהשיעור נע בין 12-15%. ברם, יש בעיה של קשיי קליטה. לפי כללי העלייה, משפחה שיש בה מפרנס בריא, מעלים את המשפחה גם כשהיא מבורכת בעשרה ילדים, וגם סמוכים על שולחנה הורים זקנים המסוגלים לעבודה. בזמנו, כשדנו במוסד לתיאום על הגבלות, אינני זוכר שהיה איש במוסד לתיאום שדרש להגביל את העלייה של משפחה בגלל הילדים המרובים של המשפחה. אולם למעשה, כאשר משפחה כזאת מגיעה לארץ והמסוגלים לעבודה מקבלים עבודת דחק לתקופה מוגבלת, הם נהפכים לטרדנים ולקשיי-קליטה, כי אין הם יכולים לפרנס את המשפחה משכר עבודת דחק, שאף היא נפסקת מזמן לזמן, וממילא נזקקים למוסדות הסעד ומבקשים תמיכה. הבעיה איננה, איפוא, אחוז המקרים הסוציאליים, כי אם בעיית העלאתן של משפחות מרובות ילדים, שאין בהן אלא מפרנס אחד או שניים." ~שלמה זלמן שרגאי, ראש מחלקת העליה בסוכנות היהודית, 1963[10].

ארועי ואדי סאליב[עריכה]

  • "זה מתחיל להשפיע על החוצפה של הערבים... הם מתחילים לראות בזה דוגמה רעה. אם יוצאי צפון אפריקה נוהגים בצורה כזאת ונוהגים איתם בכפפות של משי מדוע להם אסור?" ~שר המשטרה בכור שטרית[11]
  • "בכל הזדמנות שאני מזדמן בין המון כזה של צפון־אפריקאים... אני מתחיל למנות בחיוב מה שעשתה הממשלה, את מה שעשתה מפא"י..(אבל) אנשים כאלה שאינם יכולים לשלם שכר דירה, מצבם המשפחתי קשה מאוד, למשל הצפון־אפריקאים. בעצמי ראיתי בדרך לירושלים, הם עובדים בעבודות הקשות ביותר בכבישים וביניהם בני שישים. אין להגיד למשל שכולם עצלנים" ~ שר הדתות יעקב משה טולדנו[11]
  • "גם התימנים היו בהתחלה פושטי יד ורק אחר כך נכנסו לעבודה... הם רוצים לעבוד בעבודות יותר קלות. כך היה גם במרוקו" ~ שר הדתות יעקב משה טולדנו[11]
  • "היה יהודי כמוני שמשך שנים הרבה טען: עלייה קצת סלקטיבית... ממצרים שלחו לנו קודם כל את הנמושות... אינני יודע את מי מביאים עכשיו מפרס, אבל נגזר עלינו לקבל אותם, נדע איזה ג'ונגל אנחנו מכינים לעצמנו" ~ לוי אשכול[11]
  • "ב–11 שנות קיומה עשתה המדינה כמיטב חוסר יכולתה כדי להרים חלק זה של הציבור במידה שדבר זה ניתן באופן אובייקטיבי, אם כי יכול להיות שבמקרה זה אינו ניתן" ~שר החינוך זלמן ארן[11]
  • "הדבר היחיד שיש בפרשת ואדי סאליב הוא ששוטר בעל שם אשכנזי ירה שלא כהלכה" ~מרדכי נמיר[11]
  • "אל תחשבו שכל המרוקנים רוצים לגור בוואדי סאליב. רבים רוצים לצאת לספר, רק שנהיה בני אדם. אבל מה כואב לנו? כאשר באה אונייה מרומניה את העולים משכנים בקרית מוצקין וקרית חיים ובנוה שאנן, ולא שולחים אותם לספר. רק את המרוקנים שולחים לספר, לחבל לכיש ולשובל ולנגב.. אני רק יודע דבר אחד: בלי הספרדים לא היתה מדינה וצריך לתת להם לחיות כמו בני אדם... אני מתפלל לאלוהים שגם הילד שלי יוכל ללכת לקייטנה, אם כי אינני חושב שיוכל כשאני רואה את הילדים הקטנים המתרוצצים בוואדי סאליב חצי עירומים או עירומים לגמרי ומלקטים אבנים וחול ואדמה כי אין להם מה לאכול. אני גר בוואדי סאליב משנת 51', אולם לא שמעתי שאיזה עיתונאי יבוא ויתעניין בחיינו ויכתוב עלינו. אולם לאחר המקרה הנורא באים כולם וכותבים, ופתאום עלינו לכותרות... אני זוכר שהייתי פעם בטירה הדרומית באסיפה של בן גוריון והוא הבטיח שבעוד שנתיים יחוסלו המעברות, אולם זה שקר. אמא שלי עד היום יושבת בצריף ובוודאי תשב עוד חמש שנים. אמנם בונים עכשיו שיכון אבל היא צריכה לשלם אלף או אלפיים לירות, ומאיפה תיקח? ואנו עובדים בדחק, כבוד השופט, אתה אינך יודע מה זה כי אף פעם לא עבדת בזה... אני אומר לכם בכנות, אני לא אוכל בשר במשך חודש ימים אפילו פעם אחת. לרוב אני אוכל תפוחי אדמה כי זה משביע. הבן שלי, מאז שנולד, אולי שלוש פעמים קניתי לו בננות... אני לא פוגש מרוקני אחד שאומר שטוב לו. הוא אומר: 'הלוואי ויבוא המוות, כל מרוקני שלא עובד והוא במצוקה מחכה למוות'" ~עדותו של תושב השכונה, משה גבאי, בפני ועדת החקירה לארועים[11].
  • "תחילה באו ממרוקו המקרים הסוציאליים, בעלי השכלה לא עלו ארצה, אלא עברו לצרפת וארצות אחרות, העולים נשארו ללא מנהיגים ראויים מבני עדתם. יש להסביר לעולי מרוקו שההתפרצות אינה הדרך לפתרון בעיותיהם, במדינת ישראל אין אפליות בין העדות השונות" ~יצחק בן צבי[11]
  • "אחוזים ניכרים מתוך השכונה נמנים על עדת יוצאי צפון-אפריקה, בעיקר מרוקו. נוכחנו לדעת...כי חלקים מסוימים של עדה זו טעונים מידה מרובה של הרגשת הפליה וקיפוח, לעיתים בצורה חריפה למדי...בידוד או הרגשת בידוד מן החברה הישראלית המושרשת, תוך תביעות רבות כלפיה" ~דו"ח ועדת עציוני לחקר ארועי ואדי סאליב, סעיף 10 למסקנות[12]

כללי[עריכה]

  • "למרות רצוננו להימנע מכל צורה של הפלייה, לא נוכל להתעלם מן העובדה שמידת הפרימיטיביות, כפי שהיא מתבטאת באורח החיים ובדרכי החשיבה של העולים יוצאי האזורים הנחשלים מבחינה תרבותית, קובעת את תהליכי ההתגשרות, ההתמודדות וההסתגלות החברתית של חלקי עמנו השונים" ~קרל פרנקנשטיין
  • "מרוקאים מייללים ומקבלים, ועוד יותר מייללים אחרי זה. ככה גם המוזיקה שלהם." ~ יגאל תומרקין
  • "תענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם בקושי שי"ן גימ"לים, אם הם בכלל הולכים לצבא." ~ דודו טופז, נאום באספת בחירות 1981
  • "אי אפשר לקיים איתם שיחה נורמלית... הבעיה עם בן-עמי[13], רפי אדרי, רענן כהן והאחרים, היא שהם מפרשים כל ביקורת לגיטימית כביקורת מתוך מניע עדתי." ~ אורי אור, ראיון עם דניאל בן-סימון, עיתון "הארץ", 1998
  • "מה הביאו לנו המרוקאים? תרבות של מופלטות וכמה קברים. אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט, אולי היא בתהליך." ~ חיים חפר, 2002
  • "כדי לשמור על אמון במערכת, צריך למנות הרבה שופטים מזרחיים - לכל בתי המשפט" ~אלי ישי, 2011
  • " 'יהדות המזרח' כמו 'יהדות אשכנז' אינן אלא אברים של אותו גוף, שעליו יש לשמור מפני פיצול מזיק, שריח של פירוד לבבות נודף ממנו. לפי הלך מחשבה זה ספק בלבי, אם יכולים העותרים להישמע בטענה, כי הסדרה המוקרנת בטלוויזיה מהווה "פגיעה קשה בתדמיתה של יהדות המזרח בעיני עצמה כבעיני אחרים", משל היה זה גוף נפרד, הנושא את עצמו, ואשר שאר חלקי העם הם, מן הסתם, אותם "אחרים", שבעיניהם הושפל כבודו." ~השופטת מרים בן פורת, פסק דין הדוחה עתירה נגד הקרנת הסדרה עמוד האש בטלויזיה.
  • "אני ממש לא מכירה משוררים מזרחיים בולטים במאה ה-20" ~שרי רז [14]
  • "אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי של עם ישראל וחלק מהתרבות של עם ישראל באופן טבעי, אלא אתם רוצים לסווג אותנו באיזשהו גטו שנקרא 'מזרחי' כדי שלא נהיה שותפים אמיתיים שלכם אלא כמשהו שאמור לעבור מן העולם. אתם זה התקשורת, גלי צה"ל". ~ אביהו מדינה, ראיון בגלי צה"ל, מאי 2013
  • "במדינת ישראל, האשכנזים עדיין שולטים בתיאטרון, בקולנוע, בתרבות" ~צ'רלי ביטון, יוני 2013 מקור
  • "הטענה, שהפערים נסגרים והולכים, נשמעת עוד משנות החמישים. המציאות הפוכה, הקשר בין מוצא להישגים מתהדק והולך. הפערים אינם רק נחלת דור המדבר. הם שרירים וקיימים בקרב הדור השני ואף מתרחבים. במחקר, שבדק את מצבם של ילידי הארץ בני הורים מזרחים בהשוואה לילידי הארץ בני הורים אשכנזים, נמצא כי ב-1975 השתכרו גברים מזרחים כ- 79 אחוזים משכר האשכנזים, ב-1992 היה השיעור כ-68 אחוזים. החוקרים מיחסים שליש מהפער הזה להפליה. הם התמקדו גם בבני המחזור הצעיר (בני 25-29), אשר שיפר במידת מה את מצבו בין השנים 75 ל-92. שיעור בעלי תואר ראשון בקרב המזרחים היה 3.3 אחוזים ב-1975, ועלה ל-7.7 אחוזים ב-1992. בקרב האשכנזים: 23.8 אחוזים בשנת 75, 31.1 אחוזים בשנת 92. כאן המגמה אפוא חיובית, ואם הפער באחוז בעלי התואר הראשון ישתנה באותו קצב, מציינים החוקרים, ינון כהן ויצחק הברפלד, ישתווה הפער בהשכלה בעוד 94 שנים. הדור שישיג זאת עדיין לא נולד" ~ יהודה שנהב, 1996
  • "יש כאן שני עמים שאין ביניהם שום דבר במשותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב-אירופאית, ואלה באים מהמערות" ~ נתן זך, ראיון לערוץ 10, 2010.
  • ״כל עדה הביאה הנה את הייבוא שלה. המרוקאים הביאו את המימונה. האמריקאים הביאו את השוויון." ~ ענת הופמן
  • "הפלנגות מצפון אפריקה השתלטו לנו על המפלגה!" ~ גיגי פרס (בזעם), אחיו של שמעון פרס ב-2005 בעת שעמיר פרץ כיהן כיו"ר מפלגת העבודה.
  • "פגשתי בני נוער שמאמינים בלב שלם שהאשכנזים חכמים מהם, ולכן הם נועדו להיות עורכי הדין והרופאים, בעוד שהם, הנערים המזרחיים, נולדו להיות פועלים. כשהבעתי זעזוע, שאל אותי ילד אחד בתמימות: "ראית פעם פועל אשכנזי?" ולא היה כעס או ציניות בדבריו, רק תמימות שוברת לב של מי שגדל בגטו מזרחי ואין לו שום מודל אחר להזדהות. פגשתי בני נוער לפני גיוס, שחולמים ללכת לסיירות, לשייטת, לקורס טייס, אבל פוחדים שברגע שיגלו שהם מרוקאים מעיירת פיתוח, יורידו להם מהקב"א. אמרתי להם שזה לא נכון, שהם טועים, אבל אז הלכתי לסוציולוג צבאי שעשה עבודת מחקר גדולה על הקב"א עבור הצבא, ושמעתי ממנו שהם לא לגמרי טועים" ~אמנון לוי, 2013 מקור
  • "אנחנו המזרחים נדרשנו להתכחש יותר מכולם. הישראלי הנערץ היה רחוק מהמזרחי הרבה יותר מהאשכנזי. מזרחי שרצה להשתלב נאלץ לעשות דרך ארוכה הרחק מעצמו. מי שלא הצליח להשתנות, נדחק לשולי החברה. העסקה היתה תשתלב או תיפלט, תבגוד בעצמך, או שתהיה בלתי רלוונטי לחברה הישראלית" ~אמנון לוי, 2013 מקור
  • "די אם נזכיר את הזמרת לילה מוראד במצרים, את האחים דאוד וסאלח אלכוויתי בבגדאד, את זוהרה אלפסיה במרוקו, כדי לדעת שהיהודים היו נטועים עמוק במורשת התרבות הערבית, והיא היתה נטועה בהם. גם מי שיצר בעברית ובתוך המסורת הדתית היהודית היה חלק מסביבתו, כמו למשל הפיטן הגדול רבי דוד בוזגלו, שכתב בגעגועיו למרוקו: "שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים. וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים. עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה". אך לצערנו, המציאות של מדינת ישראל לא הרשתה את העושר התרבותי הזה, לא רק משום שהתרבות הזאת נחשבה ל"נחותה", אלא כי היא טישטשה את הגבול שניסתה ההגמוניה התרבותית לצייר בין יהודים וערבים. אסור היה להעלות על הדעת שיהודים וערבים יכולים לשאוב מאותה תרבות משותפת. זו הסיבה שאנחנו חייבים, למעננו, למען העתיד שלנו, להעלות על נס את התרבויות הנשכחות הללו, שהיה בהן עושר גדול שרובו אבד" ~ איימן עודה
  • "אחי, עידו, הוא סופר ורופא. פנו אליו אנשים שעושים אילן יוחסין בבדיקת DNA. התזה שלהם הייתה שיהודי ליטא ואנו באנו ממשפחה מליטא מצאצאי הגאון מווילנה, שיש שם יסוד של יהודי ספרד. הוא עשה בדיקת רוק, ואכן יצא שלפחות חלק מהאילן הזה צריך לשייך אותו ליהודי ספרד" ~בנימין נתניהו מקור

בן גוריון[עריכה]

  • ״התימני אינו פחות ממני, אבל הוא יכול למלא את תפקידו כשיגור בחדר אחד ואני לא״. 1928 [15]
  • "אך אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ואמריקה, גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצית, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל אותן תוצאות מבורכות." ~ בן גוריון, 1971.
  • "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים."
  • "היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!"
  • "זה אבק־אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את היהדות מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו."
  • "הם[8] אוהבים שמעבידים אותם בפרך." ~
  • "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי העיר, יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיבי. מצב בריאותו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיבי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, מהפכה אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים שינוי יסודי" ~ דוד בן גוריון על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל יגאל ידין
  • "הם בעוד 10–15 שנה יהיו העם ואנו נהפך לעם לבנטיני, או שאנו במאמץ מכוון נעלה אותם להרגלים שיש לך ולו, ואתה התרגלת רק בקרב יהודי אירופה בשעה שהעם היהודי היה עם אירופי. אבל הוא איננו. אם נעשה מאמץ משותף להעלות מתוך העדות האלה מוכשרים לאליטה שגם יהיו להם ערכים ויוכלו לנהל את העם כמו שאנו רוצים שיתנהל... הבעיה היא מה תהיה הדמות של עדות המזרח. הם יהיו הרוב של העם, להם יש שישה־שמונה ילדים ולאשכנזים רק שני ילדים השאלה אם יורידו את העם או נצליח באמצעים מלאכותיים ומאמצים גדולים להעלות אותם" ~ דיון עם שלום לוין, 1962 מקור
  • בעיני זו הדאגה המרכזית של העם כעת, זה יקבע אופיו של העם. בעוד 15–20 שנה הם יהיו הרוב, הם לא יבחרו ביוצאי אירופה. נגמר העסק הזה עם יוצאי אירופה. אם לא נעשה מאמצים מיוחדים גם אם האב העיראקי יתרעם כי בנו לא יהיה בין אלה שנשלחו לחינוך מוגבר, שנדע שהילדים המוכשרים יקבלו חינוך יותר אינטנסיבי... בכוח זה שיידעו עברית לא יתעלו, כל הערבים יודעים לדבר עברית, הדיבור עצמו עוד לא משנה, כל הילדים ידברו עברית, זו לא הדאגה. השאלה היא איזה יהודים הם יהיו. האם הם יהיו יהודים כמו שאנחנו רוצים או כמו יהודי מרוקו כפי שהם היו? צריך לתת חינוך לאליטה של עדות המזרח וצריך לעשות לשם זה מאמץ מיוחד. אם אתה מתכוון שזה חינוך אחיד הממוצע — אז אוי ואבוי לנו. חוק הממוצע יסחב ויעלה את האשכנזים המעטים למעלה. האם זה מה שאנו רוצים?" ~ דיון עם שלום לוין, 1962 מקור

זאב ז'בוטינסקי[עריכה]

  • "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'."
  • "את האמת הזאת, את תפקידו הנצחי להיות לכלי זמר מובדל בתזמורת האומה, ואת תפקידו הזמני להגן על שלטונה הבלתי מוגבל של השפה המאחדת את כל עדותינו – את זה צריך להבין, קודם כול, היהודי המזרחי עצמו. הוא צריך להבין שחובה מוטלת עליו להילחם בעד מעמדו והשפעתו בקהל העברי."
  • "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אולרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דווקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי..." ~ כתבים , 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה' , 79
  • "אין לנו, היהודים, שום דבר משותף עם מה שמכונה "המזרח", ותודה לאל. עד כמה שיש להמונינו הבלתי-משכילים מסורות ומשפטים קדומים רוחניים, המזכירים את "המזרח", צריך לגמול אותם מהם, ובזה אומנם עוסקים אנו בכל בית-ספר הגון, ובזה גם עוסקים בשקידה ובהצלחה מיוחדות החיים עצמם. הולכים אנו לארץ-ישראל, ראשית, בשביל נוחיותנו הלאומית, ושנית, כפי שאמר נורדאו, כדי "להרחיב את גבולות אירופה עד הפרת". במלים אחרות, כדי לטאטא מארץ-ישראל ובאופן יסודי עד כמה שמדובר על היהדות שבה בהווה ובעתיד את כל עקבותיה של ה"נשמה המזרחית". ומה שנוגע לערביים שבארץ-ישראל, הרי זה עניין שלהם; ואולם אם אנו יכולים לעשות להם טובה, הרי זו אך אחת: לעזור גם להם להשתחרר מן ה"מזרח"ועד כמה שאנו, במשך תקופת-המעבר או אחר-כך, נצטרך לחיות בארץ-ישראל בתוך סביבה ספוגה ריחות "המזרח" — תהא זו סביבה ערבית או יהודית של שלומי-אמוני-ישראל, אחת היא — אנו ממליצים על אותה תנועה, שכל אחד מאתנו עושה שלא מדעת, כשהוא עובר במעיל עליון ברחובות ה"מזרחיים" הצרים של איסטמבול, קאהיר או ירושלים: לקפל את המעיל כדי שלא יכוסה אבק באיזה אופן שהוא, ולהתבונן באיזה מקום להציב את הרגל. לא מפני שאנו יהודים; ואפילו לא מפני שאנו מאירופה; אלא בפשטות מפני שאנו בני-אדם תרבותיים." "המזרח" [1926], בתוך: עקרונות מנחים לבעיות השעה, עורך: יוסף נדבה (תל-אביב: מכון ז'בוטינסקי, 1981), 90-96, בעמ' 91

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ אלכס ביין, תולדות ההתישבות הציונית מתקופת הרצל ועד ימינו
  2. ^ מצוטט למשל באתר הארכיון לתולדות רחובות
  3. ^ עליית התימנים
  4. ^ שלמה טבעוני, ראשונים ונחשונים: סיפורו של שבט הצאיירים בזכרון יעקב
  5. ^ הכוונה לכפרים הערביים שננטשו במלחמת העצמאות.
  6. ^ אליהו הכרמלי, חבר הכנסת מטעם מפא"י בשנות החמישים
  7. ^ עיונים בתקומת ישראל, כרך 12, עמ' 197
  8. ^ 8.0 8.1 הכוונה לעולי מרוקו
  9. ^ Oben die Richter, bestes deutsches Judentum. Darunter die Staats- anwaltschaft, Galizianer, aber immerhin noch Europäer. Alles organisiert von einer Polizei, die mir unheimlich ist, nur hebräisch spricht und arabisch aussieht; manche ausgesprochen brutale Typen darunter. Die gehorchen jedem Befehl. Und vor den Türen der orien- talische Mob, als sei man in Istanbul oder einem andern halbasiatischen Land מצוטט ב Hannah Arendt: zwischen deutscher Philosophie und jüdischer Politik - Annette Vowinckel עמוד 10
  10. ^ מכתבו של ש.ז.שרגאי ללוי אשכול, אתר תולדוט
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 גידי וייץ, הפרוטוקולים של אירועי ואדי סאליב | מה באמת חשבו האבות המייסדים של המדינה על המזרחים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2014
  12. ^ דין וחשבון ועדת החקירה בעניין המאורעות בואדי סאליב
  13. ^ חבר הכנסת שלמה בן עמי
  14. ^ תגובה לטענות על אי הנצחת מזרחים על שטרות הכסף,אתר הארץ אפריל 2013
  15. ^ מצוטט אצל שבתאי טבת, קנאת דוד: חיי דוד בן גוריון, כרך ב׳, 1980, עמ׳ 382