יהודי ספרד ופורטוגל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור של ברנאר פיקאר המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית-ספרדית היושבים בסוכה בחג הסוכות

יהודי ספרד ופורטוגל היו קהילה יהודית שראשיתה במאה הראשונה לספירה וסופה במאה ה-15 לספירה עת גורשו בשל דתם והשתלבו בקהילות יהודיות אחרות בצפון אפריקה, אירופה ומקומות נוספים. צאצאי יהודים אלה מכונים לעיתים בשם "ספרדים".

כללי[עריכה]

  • "גירוש יהודי ספרד ב-1492 שקול לגירוש יהדות ארצות הברית בימינו." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוקטובר 2014.
  • "העידן היהודי (=Tempo dos Judeus)... למעשה קיימות רק מסורות-עתיקות, אגדות ומעשיות אודות הגעתם של היהודים לחצי-האי (האיברי), בין אם כסוחרים ומתיישבים מרצונם-הם בימי שלמה המלך, או בכפייה, כפליטים ושבויים, עם חורבן המקדש הראשון בירושלים או עם חורבן הבית-השני, ע"י בבל ורומא בהתאם. נראה כי אז החלה תפוצתם בעולם. רבות מהמסורות, האגדות והמעשיות הללו מופיעות בפרושים לכתובים-תנ"כיים כאלה ואחרים של דום יצחק אברבנאל, המשכיל היהודי-הפורטוגלי שבחצרו של המלך אַפונסו V, או של פרשנים יהודיים אחרים..." ~ אליאס ליפינר, תרגום ועיבוד הפרק הראשון (עמ' 9-32) בשם: "יהודי-פורטוגל": סקירה מתוך הספר: "שני גולים-פורטוגליים בקשטיליה דום דוד נֶגרו ודום יצחק אברבנאל" תורגם מאנגלית, עובד והותאם לאתר www.mybelmonte.com ע"י שרה מולכו ב-2006, ברשות הוצאת-מאגנס, ירושלים.
  • "לפי לייטה דה ואסקונסלוש קיימת התייחסות ליהודים כבר במאות ה-10-11, במסמכים פורטוגליים הקודמים להקמת-הממלכה, ואילו כינון הממלכה-הפורטוגלית חל במאה ה-12, ע"י דום אַפונסו הנריקשׁ (=Dom Afonso Henriques , 1128-1185), המלך הראשון. כלומר: כבר היו בנמצא קהילות-יהודיות בנות מאות בשנים בטריטוריה שנתחמה אז. ואילו ראשון מלכי-פורטוגל המשיך את מסורת-הסובלנות כלפי היהודים ששררה לפניו תחת שלטונו של דון אלְפֿונסו VI מקשטיליה. אותו אלפֿונסו הוא זה שהעניק לאביו של אַפונסו - לדוכס הנריקֶה מבורגוניה - את הרוֹזנוּת הפורטוגלית (=Condado Portucalense), זו שהתרחבה אחרי-כן ע"י כיבושים והפכה לפורטוגל. נראה כי אימוץ הסובלנות נבע מהצורך להפיק תועלת מן היהודים באיכלוס השטחים-הכבושים מידי המוּרים (=הכובשים הערביים, ש.מ.), או גם משום שהיהודים נחשבו כמקור נכבד להכנסה ממסים. כזאת נקל להסיק מעיון במערכת-המורכבת של המסוי הרגיל, או המיוחד, שהוטל עליהם מראשית-התיישבותם." ~ אליאס ליפינר, תרגום ועיבוד הפרק הראשון (עמ' 9-32) בשם: "יהודי-פורטוגל": סקירה מתוך הספר: "שני גולים-פורטוגליים בקשטיליה דום דוד נֶגרו ודום יצחק אברבנאל" תורגם מאנגלית, עובד והותאם לאתר www.mybelmonte.com ע"י שרה מולכו ב-2006, ברשות הוצאת-מאגנס, ירושלים.
  • "דון יצחק אברבנאל רצה לתת למלך שש מאות אלף כתרים לבטל הגזרה (גירוש ספרד), וכבר הסכים לכך המלך, אבל טורקימאדא, האינקוויזיטור הגדול, השליך את פסל ישו לפני המלך והמלכה, ושאלם אם רוצים למסור את אלהיהם בעד כסף כאשר עשה יהודה איש קריות. לא נודע אל נכון כמה יהודים גורשו אז מספרד. אברבנאל אומר כי יצאו עמו שלוש מאות אלף, מאריאנא בספרו "קורות ימי ספרד" אומר כי שמונה מאות אלפים יהודים גורשו משם, לדעת איזידור לעב היה מספרם רק 185,000, ומהם מתו כעשרים אלף בדרך, ויתרם התיישבו בתורכיה תשעים אלף, הולאנד עשרים וחמשה אלף, מרוקו עשרים אלף, צרפת ואיטליא 12 אלף, אלגיריה עשרת אלפים, מצרים שני אלפים, במקומות מפוזרים ששה אלפים. וחמישים אלף המירו דתם ונשארו בספרד." ~ ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל כפי שהובא בערך "ספרד" באנציקלופדיה יהודית "דעת".
  • "העקרון הבסיסי של ההישרדות היהודית בגולה, בארצות האיסלם ובארצות הנוצריות, בעולם הישן ובעולם החדש ועד היום הזה בגלות, הוא שהיהודים הם כח מסייע. הם לא כח עוין מפני שהם מיעוט קטן, ללא שאיפות פוליטיות, וללא כח צבאי, ועל כן אינם מהווים איום על השלטון המרכזי. היהודים הם אחת הקהילות המובהקות והאידיאליות שנזקקות לשלטון המרכזי כדי שיגן עליהם מפני עם הארץ ומפני רוב האוכלוסיה. זה נכון תמיד ובכל מקום. בספרד המצב היה חריף יותר מכיוון שספרד בנויה מאוכלוסיה לא ערבית, ואף נוצרית, שהיה לה קשר קרוב עם המדינות הנוצריות. מקרב האוכלוסיה המקומית הזאת לא יכלו המוסלמים לקבל סיוע. להיפך, היה צריך לדכא אותה, ולשמור על הגבולות כדי לנתק את הקשר שלה עם שאר רחבי אירופה. היחידים שיכלו לסייע למוסלמים היו היהודים. בכח סגולותיהם המיוחדות יכלו היהודים להיות כח מסייע רב השפעה ורב משקל. מהם סגולותיהם המיוחדות של היהודים? א. קודם כל השכלה. מאה אחוזים של יודעי קרוא וכתוב בקרב הגברים, ואחוזים גבוהים מאד גם בקרב הנשים. ב. קשר עם קהילות יהודיות שונות, קשרי קרבה משפחתית או קשר של הזדקקות תוך תחושת סולידריות בין יהודים בכל מקום בו הם נמצאים. בפועל היתה ניידות בין קהילה לקהילה על פי תנאי הקיום והחיים וכדומה. ג. ידיעת שפות זרות הנובעת מאותה סיבה ומעניקה יתרון בולט בגישור בין תרבויות והעברת ידע לתועלת השליטים. סגולות אלו איפשרו ליהודים להיות שרים, מתרגמים, סוחרים, דיפלומטים, רופאים ואפילו סוכנים חשאיים. אין זה דבר קל חשיבות. יהודי יכול היה לעבור מארץ לארץ בטענה פשוטה ומוכרת שיש לו קרובים בארץ הזו, שהוא בא לבקר בקהילה היהודית שבמקום, שהוא סוחר וכדו', ותוך כדי כך לאסוף מודיעין לטובת ארצו. ואכן נעשו דברים מן הסוג הזה. כלומר, תנאי הפתיחה של הקהילה היהודית, לעומת כל אוכלוסיה אחרת, היו מצויינים. הם המרכיב החברתי האידיאלי, בעל סגולות מצויינות, המתאים לצורכיהם של המוסלמים. השליטים המוסלמים הבינו זאת ונעזרו ביהודים. כך נוצרת תמונה מרהיבה של מה שנקרא בפי ההיסטוריונים כ"תור הזהב". כמובן, שלא היה זה שיתוף פעולה ממניעים אידיאליים, לא מצד המוסלמים ולא מצד היהודים. היה זה שיתוף פעולה פונקציונאלי, תפקודי, שהשתלם לשני הצדדים. ובאמת, כאשר זה לא השתלם לצד הערבי-מוסלמי מבחינה דתית או מכל סיבה אחרת היהודים סבלו קשה, מיידית." ~ הרב זאב סולטנוביץ', "תור הזהב בספרד", אתר "ישיבה".
  • "בניגוד למוסכמה שהשתרשה בעבר כי ראשי התיבות ס"ט שנוספו לחתימתם של יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל לאחר הגירוש משם באים לייצג את המונח "ספרדי טהור", דעת חוקרים היום היא שהם מייצגים את המשפט "סוף טוב" - כלומר שיהודים אלו יצאו מחצי האי האיברי מבלי להיאלץ להמיר את דתם כמו אחיהם ואחיותיהם האנוסים והאנוסות שנותרו שם, עדיין כתושבים סוג ב' שחיים בדיכוי ובמעקב של הכנסייה הקתולית, ושזהותם נשדדה מהם." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2014.
  • "אני מאמין כי במקום לנסות ולהחזיר ישראלים לספרד - צעד שיש לו סיכוי כמו להחזרת צאצאי חלוצי ביל"ו לאוקראינה ולמולדובה - על ספרד לתת לצאצאי האנוסים לחקור את שורשי משפחתם. בכמה מקומות, כמו מיורקה, צאצאי האנוסים עדיין חיים כקבוצה המכונה "צ'ואטאס", ונישאים בינם לבין עצמם. [...] אני גם מאמין כי לעם היהודי מגיעה, סוף כל סוף, התנצלות. עד עצם היום הזה, הממשל הספרדי לא התנצל בפני היהודים, על אף שבביקורו של המלך חואן קרלוס בבית כנסת במדריד בשנת 1992, הייתה לו הזדמנות פז לעשות זאת. אפילו הממשל הפורטוגזי התנצל באופן רשמי לפני מספר שנים. על הממשל הספרדי להקים מכון גנאלוגי בספרד, ולעודד ספרדים המאמינים כי הם למעשה צאצאי יהודים, לחקור את שורשיהם, וכן להפוך לימודי יהדות לחלק מתוכנית הלימודים המוכרת במדינה. ודבר נוסף - קיימים עדיין בניינים שבעבר שימשו כבתי כנסת, והיום משמשים כמוזיאונים וכנסיות. על חלק מבניינים אלה לחזור להיות בתי תפילה יהודיים, בכדי לתקן את משגי העבר.~ הרב פנחס גולדשמידט (נשיא ועידת רבני אירופה, והרב הראשי למוסקבה), "מלך ספרד, קודם כל תתנצל", ה-13 בפברואר, 2014, "ידיעות אחרונות".
  • "המחקר הגנטי מעלה מחדש את השאלה כמה יהודים התנצרו וכמה העדיפו גירוש. ההערכה המקובלת היא שלאורך 100 השנים שלפני הגירוש התנצרו כ-300,000 יהודים וכ-250,000 גורשו ב-1492. 120,000 מתוך המגורשים עברו לפורטוגל ואולצו שם להתנצר ב-1497. לא ידוע כמה נוצרים חדשים הצליחו לעזוב את ספרד ופורטוגל במאות ה-16 - 18. על כל פנים קהילות של אנוסים לשעבר קמו באנגליה, הולנד, גרמניה, צרפת ואיטליה. נוצרים "חדשים" רבים היגרו ליבשת אמריקה, בעיקר לברזיל ומקסיקו, והיסטוריונים מעריכים שכ-10% מאוכלוסיית אמריקה הלטינית הם ממוצא יהודי. אם 8 מיליון מתוך למעלה מ-40,000,000 ספרדים הם ממוצא יהודי מה זה אומר לגבי מספר הנוצרים החדשים שנשארו בספרד?" ~ רבקה שפק ליסק, "20% מתושבי ספרד הם ממוצא יהודי", ה-5 בספטמבר, 2016.
  • "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'." ~ זאב ז'בוטינסקי
  • "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אולרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דווקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי..." ~ זאב ז'בוטינקי כפי שהובא בכתבים, 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה', 79.

ישיבתם בחצי האי האיברי[עריכה]

  • "לראשונה הגיעו יהודים לפורטוגל כבר במאה השנייה לספירה. הישוב היהודי גדל במאה ה-12, עם כינונה של פורטוגל כמדינה עצמאית וכן קיבל תגבורת מכיוון ספרד, כשבכל גל פרעות מצאו יהודי ספרד מפלט במדינה השכנה, פורטוגל. שיא ההגירה מספרד לפורטוגל התרחש בשנת 1492, השנה בה חל גרוש יהודי ספרד. באותן השנים כל אוכלוסיית פורטוגל מנתה כמיליון נפשות, כאשר רבע מהתושבים היו יהודים. ארבע שנים לאחר גירוש יהודי ספרד, המלך הפורטוגלי ניצר, במרמה, את כל היהודים שחיו בפורטוגל – הוותיקים ואלו שבאו אליה מספרד." ~ תמי פורטיס, "המסלול היהודי בפורטוגל - בעקבות סודות האנוסים", מתוך אתר "מסע אחר".
  • "סיפורם המרתק של אברהם ויהודה לבית קרסקס – אב ובן שחיברו את "האטלס הקטלאני" – אחת מיצירות המופת הגיאוגרפיות הגדולות של ימי הביניים. זוכרים אותו, את האטלס? עד לפני כמה שנים היה ניתן למצוא אותו כמעט בכל בית. כיום, בשנת 2019, הוא הפך לפריט וינטג', מעצור לדלת, שפינה את מקומו לאפליקציות טכנולוגיות כמו google Maps, Google Earth וכמובן Waze – ידידינו. [...] אברהם קרסקס נולד ב-1325 באי מיורקה, בן לשושלת רבנים. כיום מיורקה ידועה בעיקר כיעד תיירותי אטרקטיבי לחובבי ויטמין די ובטן-גב, אולם בימים ההם שימש האי כמרכז סחר עולמי ומקום מושבם של אליטת מלומדים: אסטרונומים, קרטוגרפים, ממציאי כלי ניווט, רופאים ועוד. כבר מגיל צעיר החל אברהם לטפח סקרנות עזה לחוכמות החיצוניות ונחשב לאמן של בניית שעונים, מצפנים וכלי ניווט אחרים. אולם את עיקר מרצו הוא השקיע בתחום הקרטוגרפיה, והיה אחד החברים הבולטים בבית הספר המיורקי לקרטוגרפיה, שנחשב לפורץ דרך בתחומו. במסמכים מאותה תקופה הוא הופיע כ-"קרסקס היהודי". כשבגר והקים משפחה הנחיל אברהם את תשוקתו לתורות המיפוי גם לבנו יהודה, ועד מהרה שמם של האב ובנו הלך לפניהם כקרטוגרפים הבולטים ביותר בקרב מלומדי מיורקה.[...] אם זה בגלל תודעת "היהודי הנודד" או עקב סיבות אחרות, משפחת קרסקס סללה את הדרך להופעת קרטוגרפים יהודים נוספים בספרד, שהבולט מכולם היה אברהם זכות, קרטוגרף ואסטרונום בעל שם עולמי ששכלל את האַצְטְרוֹלָב – מכשיר הניווט הימי הפופולרי ביותר בימי הביניים, וזכה שנאס"א יקראו על שמו מכתש בירח – Zagut""." ~ אושי דרמן, "הגעתם ליעד: הקרטוגרפים היהודים שבלעדיהם לא היה WAZE", ה-4 באפריל, 2019.

לאחר הגירוש מחצי האי האיברי[עריכה]

  • "במאה השביעית והשמינית נוטשים אלפי יהודים את ספרד ורבים מהם פונים לצפון אפריקה בעקבות שורה של צווי גירוש שמוציאים השליטים הוויזיגותים ריקרד ה-1 וה-2 והמלך סיסיבוט ליהודים שמסרבים להתנצר. גל ההגירה הבא של יהודים מספרד שהוא גם זה שבו מגיעים בני משפחת הכהן סקלי מתחיל בעת מאורעות קנ”א (1391) שבו מגורשים כל יהודי סיבליה. הפרעות שהתחילו במאורעות קנ”א בסביליה התפשטו לערים אחרות ונמשכו למרוקו במנוסתם מהפורעים. גל ההגירה האחרון למרוקו הוא זה של גרוש ספרד משנת 1492. ההערכות על מספר המגורשים נעות בין 200,000 ל – 800,000 ויותר, קרוב ל10% מהם מגיעים למרוקו." ~ "כיצד הגיעו היהודים למרוקו" מתוך "אתר מורשת משפחת הכהן-סקלי".
  • "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690) באתר מכללת "ספיר".
  • "המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו [בין היתר גם] למזרח אירופה - עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה. עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500. [...] מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע. היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים. [...] היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים. [...] נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640." ~ מחקר: מכון אדי, ספרד, תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר, "מגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו גם באזור אוקראינה ופולין של היום".
  • "חוסר ההבחנה שלך בין יהודים ספרדים-פורטוגאליים לבין יהודים ממזרח אירופה הוא שדוחף אותך לעמדות אנטישמיות כאלה. יהודים גרמנים הם אכן רדופי אמונות תפלות, חיים מתרומות ומגניבות, מעופשים, לבושי סחבות ונמנעים מכללי ההיגיינה והרפואה האירופית. ואילו היהודים הפורטוגאליים בעיר בורדו, למשל, הם אספני ספרים ונבחרי ציבור, רופאים ומדענים, יצואנים לעולם החדש ומובילים את הפיתוח של האומה בכל תחום. אינם מגדלים זקן, אינם מסתירים תחת בגדיהם סדין משונה או חוטים משתלשלים, ולמעשה רובם לבושים טוב יותר מכל אצילי בורדו גם יחד. אם חלילה בן העדה הספרדית היה מתחתן עם יהודיה ממזרח אירופה, הוא היה בכך מוותר על כל הפררוגטיבות שלו כבן תרבות והיה מגרש עצמו מהציוויליזציה המערבית.״ ~ איזק דה פינטו (בתרגומו של דב אלפון), ״מכתב תשובה לוולטר בהזמנתו של מר ז׳אקוב פרר, ראש הקהילה הספרדית בצרפת״, 1761.
  • "מפנה של ממש במצבו של היישוב היהודי התרחש רק עם שינוי השלטון בארץ לשלטון העות'מאני (1517). שלטון זה נקט במדיניות חיובית כלפי יהודים שברחו מארצות נוצריות, ועודד את התיישבותם של מגורשי ספרד בתחומו. כאשר כבשו העות'מאנים את ארץ ישראל, נפתחו אפשרויות רבות לעלייה והתיישבות יהודית בארץ. בתקופה זו פרחו בארץ מרכזים יהודיים בצפת, טבריה, חברון, שכם וירושלים, ונוצק הבסיס הראשוני ליישוב היהודי הגדל והולך. אמנם, בתקופה זו נודעו עליות ומורדות ביחסם של השלטונות לעלייה והתיישבות היהודית, אולם במבט כולל ניתן להצביע על מגמה של גידול היישוב היהודי והתבססותו. [...] עם הכיבוש העות'מני של העיר והפנייתם של מגורשי ספרד לארץ ישראל, התפתח משמעותית היישוב היהודי בעיר. בתקופה זו נקנתה חצר היהודים בעיר, עליה הוקם בית כנסת אברהם אבינו, ופעלו בה רבנים רבים וחשובים, כדוגמת רבי שלמה עדני בעל הפירוש 'מלאכת שלמה' למשנה, ורבי יוסף חיים אזולאי "החיד"א" אשר בסיס פעולותיו היה בעיר. במהלך התקופה נרכשים נכסים רבים, ובזכות עליות מרובות אוכלוסיית העיר מתבססת וגדלה. ומספרם בשנת 1895 הגיע לכ 1500 נפש מתוך אוכלוסייה של כ 14,000. היישוב היהודי בחברון התקיים ברציפות עד לפרעות תרפ"ט (1929) בו נטבחו כ 67 מתושביו, ורוב היתר, שרכושם נבזז וחייהם סוכנו, עזבו את העיר. היישוב בעיר חודש לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים." ~ עקיבא ביגמן, "ארץ היהודים: פוליטיקה ורציפות" באתר מועצת יש"ע.

במדינת ישראל[עריכה]

  • ""היינו דתיים נוסח ספרד, כלומר מתונים, מכבדי מסורת אך לא קיצוניים. היות שהדת לא הייתה קיצונית לא קמה ראקציה נגדה... חכמינו הפוסקים בבתי הדין היו מבית הלל והעדיפו את כוח ההיתר על האיסור, כי על התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". "דרך האמצע" שעליה המליץ הרמב"ם הפכה לקו מנחה בעיני רבנינו. הם הרשו לעצמם לחייך ואפילו להתבדח. ראינו את שכינינו האשכנזים מקפידים ומעירים על דברים שבין אדם למקום, ואילו הספרדים הניחו זאת לחשבון האדם עם הקב"ה, אך הקפידו על דברים שבין אדם לחברו (כגון, צדקה לעניים, השכנת שלום בית, דאגה ליתום). מעולם לא ראינו דתיים ספרדים ניצבים באמצע רחוב בשבת וצועקים "שאבעס!" ~ יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל.
  • "בחירת הדמויות אינה סבירה ולא מייצגת את כלל העם. לא ייתכן, לא סביר ולא הגיוני שלא נמצאה אפילו דמות אחת ראויה להיות על השטרות מקרב יהדות ספרד. הדמויות המופיעות על שטרות הכסף אמורות לייצג את העם. המצב הנוכחי יוצר עיוות ומדיר מהייצוג דמויות מפתח מקרב יוצאי ספרד. נושא כזה צריך להיות גשר מאחד ולא הנצחת המצב הקיים. הצעתי לנגיד הבנק דמויות שאין ויכוח על תרומתם למורשת היהודית בתחום הרוח כמו גם בתחומים אחרים דוגמת אבן גבירול, שבזי, יהודה הלוי ועוד. את השטרות החליפו בפעם האחרונה בשנת 1985, לפני 26 שנים. ההחלטה היום היא לפחות ליותר מ-25 השנים הבאות בהן דמויות מפתח מקרב יוצאי ספרד לא יהיו מיוצגות". ~ סילבן שלום, המשנה לראש ממשלת ישראל, במחאה על החלטת שיבוץ דמויות חדשות על שטרות ישראל, ה-10 באפריל 2011.
  • "נגיד בנק ישראל יציג היום את השטרות החדשים. הם יפים ונוגעים בנפש שלנו, בשירה. אני מסכים עם אלה שאומרים שהיה מקום ושיש מקום להביא נציגים של משוררי יוצאי קהילות ספרד וגם של יוצאי קהילות אחרות. אני מציע הצעה קונקרטית, שהראשון שנביא בשטרות הבאים יהיה מי שאני חושב שהוא אחד מגדולי משוררי ישראל - רבי יהודה הלוי, שאני מעריך את שירתו כגאונית וכחשובה למורשת עמנו. אבל בוודאי יהיו גם הצעות אחרות. אתם מוזמנים לתת אותם לנגיד בנק ישראל הבא." ~ בנימין נתניהו בדיון על הנפקת שטרות חדשים, ה-28 באפריל, 2013, "נתניהו מציע: רבי יהודה הלוי יונצח בסבב השטרות הבא", The Marker.
  • "חשוב שיידעו: היינו פה לפנֵי... הציונות - על גלי העלייה השונים - לא היתה מצליחה להרים את מפעל האדירים של הקמת המדינה, לולא היו בארץ קהילות ספרדיות ומזרחיות שקיימו חיי מסחר ענפים, כלכלה ותרבות ביחד עם פוליטיקה מקומית ובינלאומית, כך שכאשר הגיעו חלוצי העלייה הראשונה והשנייה, היה מי שקיבל אותם." ~ יהורם גאון, בראיון לדרור אידר למוסף לקראת יום הכיפורים 2018.

ראו גם[עריכה]