יגאל אלון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יגאל אלון (מימין) ויצחק שדה

יגאל אלון (פייקוביץ') (10 באוקטובר 1918 - 29 בפברואר 1980), מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

  • "שלטון הכפוי על העם כולו, אין לו תוחלת להאריך ימים אפילו יצליח, בחוזק יד, להחזיק מעמד זמן ממושך... על כידונים בלבד, אי־אפשר לקיים שלטון לאורך ימים. בסופו של דבר המדכאים הם הנדונים לשבת על כידוניהם" (על כשלון הבריטים לדכא את המרי העברי).[1]
  • "הישגנו העיקרי נבע מהצלחתו של המאבק הציוני לרכוש תמיכה מדינית מאת מרבית אומות העולם...עם קטן כי ייכנע, - יעורר, לכל היותר, רחמים ומנוד ראש. אולם, עם קטן כי יילחם על חירותו וזכות קיומו, כרוחו, - הריהו מעורר כבוד, אף זוכה לעזרה ממשית ומוסרית גם יחד" (על הצלחת המאבק הציוני להשיג תמיכה מדינית).[2]
  • "כדי לבנות כאן חברת מופת צודקת, שבמרכזה ניצב האדם, עלינו להבטיח בו זמנית ארבע חירויות: חירות מעוני, חירות מעושק, חירות מנחשלות וחירות מבערות. כדי להגיע לכך, אין די בהבטחת שוויון נייטרלי של הזדמנויות וסיכויים. רק מערכת פעילה ומכוונת, הבאה להבטיח מראש את הערבות ההדדית, תוכל למנוע את הקיטוב החברתי בחברה הישראלית, עם כל השלכותיו המסוכנות על איכותנו ועוצמתנו. גדולתה של הציונות המגשימה היתה תמיד בכך, שדגלי הגאולה הלאומית, ההחלמה החברתית והתחייה התרבותית, היו בידיה לדגל אחד. מעולם לא פקפקנו שאנחנו עם אחד. הגיעה העת, לעשות כל שביכולתנו כדי שנהיה גם חברה אחת. חברה מפוצלת וחלשה, משמעה – עם מפוצל וחלש. וכן להיפך. לפנינו כלים שלובים שלא ניתנים להפרדה, כשם שדמוקרטיה אמיתית אינה ניתנת לחלוקה. והדמוקרטיה אמיתית רק כאשר היא תלת מימדית: פוליטית, חברתית ותרבותית בעת ובעונה אחת. הלא דבר ברור הוא, כי דמוקרטיה פוליטית-פרלמנטרית, המפקירה את שני הממדים האחרים לידי המשחק החופשי היא חלקית בלבד, ושתי הצלעות החסרות בה – החברתית והתרבותית – מחלישות אפילו את זו שעליה היא נשענת. כן ברור, כי דמוקרטיה חברתית, השוללת מאזרחיה את החירות הפוליטית, הרוחנית והתרבותית, לא זו בלבד שהיא נושאת את שם הדמוקרטיה לשווא, אלא שגם יעדיה החברתיים מושמים בה לאל. ואין די בדמוקרטיה שהיא גם פוליטית וגם חברתית. רק כאשר מתוסף עליהן הממד התרבותי, כלומר: חירות הרוח, המדע והאמנויות; חינוך והשכלה לכל ושירותי תרבות מפותחים במחיר השווה לכל נפש – או אז ניתן לאוכלוסייה, גם באזורים המרוחקים ביותר, ליהנות מתרבות הראויה לשמה, מאמנות של טעם, מהשכלה של אמת, ומאפשרויות בלתי נדלות למימוש עצמי כאדם." ~ מתוך נאום שנישא בטקס חלוקת פרס ישראל, יום העצמאות 1973. (יגאל אלון כשר החינוך והתרבות, אדם בגליל - מוזיאון ומרכז חינוכי, בית יגאל אלון).
  • "המתגדרים בבקעת הריאליזם כביכול סופם לשקוע בה עד צוואר. הריאליסטים והפרגמטיסטים הללו נוטים לשכוח, כי דווקא החתירה אל מה שנראה לעתים כבלתי אפשרי, היא שמעלה את האדם למדרגה הראויה לתואר זה, ואף עושה את הנראה כבלתי אפשרי לאפשרי."
  • "הרי רכוש אין לי, והון אין לי, הנכס הגדול ביותר שיש לי הם חברי."
  • "עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל."
  • "היחס אל הערבי כיחיד ואל הערבי כקולקטיב הוא מן המבחנים ההומניים הראשיים שבו עומדת החברה הישראלית."
  • "החינוך הוא מבוא לעולם התרבות הלאומית והאנושית."
  • "מי שמחליף את הכורח הטרגי להתגונן בשמחה להילחם הופך את כל משמעות המערכה שלנו על פיה."
  • "לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה - עומק משמעותו של המעשה בעיניו."
  • "כל אשר הושג בארץ הזאת - בעבודה עצמית ובהקרבה עצמית הושג."
  • "עלינו להיכון למלחמה כאילו היא בלתי נמנעת ולחתור לשלום כאילו הוא בהישג יד."
  • "רחשי לב ודברי חיבה והוקרה, שיש עמי לומר לחברי לנשק, ואשר כולם ראויים להם, איש-איש כפועלו, אוצר אני בקרבי. אך ייאמר הדבר לכולם, כחבורה לוחמת ויוצרת, כי היה הפלמ"ח חיל הרצון הטוב. כל לוחם עשה כמיטב יכולתו, 'בלי כניעה, בלי רתיעה, ובמסירות נפש' - כדבר שבועת האמונים." ~ מתוך מאמרו "צבא הרצון הטוב", הקדמה ל"אלבום הפלמ"ח", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1959, עמודים ז'-ח'.
  • "כל חיינו בארץ הזו הם עדות נחרצה לכך שלא שכחנו דבר, אך למדנו הרבה."
  • "אם אני גורס פשרה טריטוריאלית אין זה משום היעדרן של זכויות היסטוריות, אלא למרות זכויות אלה, למען מטרה היסטורית לא פחות חשובה - השלום."
  • "אני יכול למנותך למ"כ, אבל את הסמכות תצטרך לקבל מהטוראים."
  • "כדי שכולנו, אזרחי מדינות האזור, נהנה מחיים של טעם, משגשוג כלכלי, חברתי ותרבותי, עלינו ללמוד לחיות בדו־קיום, בשלום, בהבנה הדדית ובשיתוף פעולה יוצר."
  • "דור שחדל להאמין בשלום, יחדל להאמין בפתרונות מדיניים, ועל כן גם יחדל מלחתור לשלום וישליך את יהבו על המלחמה המתמדת כדרך קיום יחידה."
  • "כשנכנסתי לעול מצוות קרא לי אבא למחסן (...) ואמר: 'בהנחת תפילין עוד לא הגשמת את המצוות העיקריות. אתה נעשה לאיש, ומעכשיו יהיה לך נשק משלך'."
  • "אני מאמין בכוח המניע של רוח האדם ונחישות רצונו." ~ מתוך "כלים שלובים"
  • "שלום על בסיס של פשרה, גבולות בני הגנה והסדרים מדיניים נאותים תוך היענות לאינטרסים ההגיוניים של הערבים - אלה קווי היסוד של המערך" ~ בעצרת המערך ביבנאל, לקראת בחירות 1973
  • "עלינו לחנך את הנוער שלנו לשנוא את המלחמה ולשוש אלי קרב משהיא פורצת."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אדם מדהים, באמת. תענוג היה לעבוד איתו. הוא נתן לי חבל ארוך ולא התערב כל דקה. מילה זו מילה, הבטחה זו הבטחה. אדם חושב, כותב, אכפתי, חברתי מאוד. מלא קסם אישי, תמיד אופטימי, לא ממורמר. אוהב חיים, כל דבר עניין אותו - תעלת הימים, תאונות דרכים, ערבים ובדואים, ערמות הזבל ברחובות. שום דבר לא היה בעיניו שולי, וניתן היה לראות שזו לא הצגה, שבאמת אכפת לו. באחת ההתמודדויות שאלתי אותו מה הוא היה רוצה לעשות אם היה ראש ממשלה, והוא ענה לי 'קוצ'יק, הייתי רוצה להיות החצרן של המדינה'. כמו בקיבוץ, לטפל בכל" ~ על דמותו של יגאל אלון (בשן ט., "יגאל אלון: הפספוס הגדול של הפוליטיקה הישראלית", אתר מעריב, תאריך 28.2.2013)
  • "הוא היה סגן נצחי: סגן ראש ממשלה ללוי אשכול, לגולדה וליצחק רבין. את הארץ ראה ואליה לא בא: לא ראש ממשלה, לא שר ביטחון. וצריך גם מזל לאחר המוות: רצח רבין האפיל על בני דורו שנפטרו, ואם בניהם של שרון, רבין ודיין עדיין כאן, מדברים ופועלים להנצחתם בתודעה (כולל השמצותיו של אסי דיין על אביו), הרי שמשפחתו המיידית של אלון כאילו התפוגגה: אשתו רות סובלת מאלצהיימר זה שנים רבות; בנו יפתח, אמן ומעצב, נפטר בגיל 51 מדום לב, ואחותו גוני חיה בקליפורניה" ~ עמוס אלון על ההחמצה של יגאל אלון (בשן ט., "יגאל אלון: הפספוס הגדול של הפוליטיקה הישראלית", אתר מעריב, תאריך 28.2.2013)
  • "הוא הביא הכי הרבה דונמים למדינה. בן־גוריון אולי הכריז על הקמת המדינה, אבל להכריז יכול כל אחד - מי שהביא לנו את המדינה בפועל היה יגאל. בכל מקום ששלחו אותו אליו הוא הצליח. מבצע דני, מבצע נחשון, מבצע יפתח, כיבוש לוד ורמלה, מבצע עובדה. ואני שומע אנשים שאומרים שדיין כבש את רמלה. בכל אומה אחרת האיש הזה היה נחשב לגיבור לאומי. אצלנו שיחקה הפוליטיקה, וככה זה עד היום" ~ על התרומה המכרעת שיגאל אלון תרם למדינה (בשן ט., "יגאל אלון: הפספוס הגדול של הפוליטיקה הישראלית", אתר מעריב, תאריך 28.2.2013)
  • "בן־גוריון פחד ממנו כי זיהה אותו, בצדק, כמוקד כוח אדיר. פעם הוא אמר לי 'שמע, הכוח שהיה לי בשנות החמישים היה עצום. אבל אף פעם לא השתמשתי בו לרעה'. יגאל יכול היה להתנגד לפירוק הפלמ"ח, ומי יודע כמה היו הולכים אחריו, אבל הוא לא עשה את זה, כי הוא הבין מה זו דמוקרטיה ומה זו מדינה. אין ספק שאילו אלון היה רק מצייץ לבן־גוריון שהוא מוכן לנטוש את טבנקין ואת גלילי ולהצטרף למפא"י, הוא היה נעשה רמטכ"ל ואולי יורש, וכל ההיסטוריה שלו הייתה נראית אחרת. אבל הוא היה נאמן מאוד לאנשים ולדרך. יש מי שראו בזה חולשה. בכל מקרה, זה לא תמיד עבד לטובתו. אני קראתי לזה פעם 'יתרונותיו היו חסרונותיו וחסרונותיו יתרונותיו' - ההגינות, הנאמנות, הג'נטלמניות, היושר שלו. אלה יתרונות, אבל לא בפוליטיקה" ~ על אופיו של יגאל אלון שמנע ממנו להעפיל לתפקידים בכירים (בשן ט., "יגאל אלון: הפספוס הגדול של הפוליטיקה הישראלית", אתר מעריב, תאריך 28.2.2013)
  • "יגאל, בן 'משפחת האדמה' הארצי ישראלית, בן תרבות 'המחרשה והחרב', הפנים את ערכי השילוש הקדוש אז: עבודה עברית, הגנה עברית ושפה עברית. הוא היה אחד מבני המושבות, גם חבר 'מכבי'. אח"כ הצטרף ל'תנועת העבודה' שזכתה בימים ההם להגמוניה פוליטית וחברתית בארץ. כבר במאורעות 1936-1939 שימש כמפקד בהגנה בגליל התחתון. לימים השתתף בעליה לחניתה, בגבול הצפון. זכורה היטב התמונה המפורסמת - יגאל אלון ומשה דיין ובתווך יצחק שדה המחבק את השניים כמכתיר אותם לגדולה - יגאל ומשה, השניים שהיו לימים יריבים קשים זה לזה, שיריבותם השפיעה קשות על הפוליטיקה הישראלית" ~ חיים גורי על אופיו של יגאל אלון (גורי ח., [2008], "יגאל אלון - מנוחת הלוחם", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יגאל אלון

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יגאל אלון, מערכות פלמ"ח : מגמות ומעש, עמ' 188.
  2. ^ יגאל אלון, מערכות פלמ"ח : מגמות ומעש, עמ' 189.