חיים גורי

"מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ."

חיים גורי (1923 – 2018) היה משורר, סופר, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, חתן פרס ישראל לשירה לשנת התשמ"ח וחתן פרס סוקולוב. מהבולטים שבמשוררי ישראל.

משיריו

"מִשְׁתַּנֶּה, לֹא דּוֹמֶה לְעַצְמִי."
"פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יְבֻקַּשׁ יוֹתֵר מִזֶּה לֹא יִנָּתֵן."
"אני עדיין ממשיך לקוות כמו הרגל החוזר על עצמו."
"הָאֲהָבוֹת הָהֵן שָׁבוֹת אֵלֶיךָ, נֶאֱחָזוֹת בְּאֶתְמוֹלֶיךָ."
"יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, שֶׁל זֵיתִים וְשֶׁל חֹשֶׁךְ."
"מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּחְיֶה אַחֲרַי כְּזוֹכֵר. שֶׁיִּתְגָאֶה בִּי עַל חַיַּי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אַחֲרַי."
"אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָךְ עוֹד תּוֹדָה הַנִּגֶּשֶׁת יְחֵפָה עִם שַׁחַר אֶל הַנָּשִׁים הָאֲהוּבוֹת."
"אַל תַּאֲשִׁים אֶת הַשֶּׁקֶט. הוּא יוֹדֵעַ לֹא פָּחוֹת מִמְּךָ. הוּא רַק עֲיֵפוּת נִמְשֶׁכֶת אַחֲרֵי הַצְּעָקָה."
"שֶׁעַל פָּנֶיךָ עוֹבְרִים הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֻטָּלִים בְּסָפֵק, שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יָמוּתוּ בְּךּ."
"לפנות בוקר נתקלנו בהמשך שלא ידע לאן עליו להמשיך, שביקש עצות בין העצים לבין האבנים."
"את החיים שנשארו חלקנו חרש כחלק שלל, זכינו באורכה שהוענקה. רבים שמרו על שתיקה."
"אֲנִי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים

וּמַחֲצִיתִי יוֹרָה אֶת אַחֲרוֹנֶיהָ

אֶל קִירוֹת הַמְּנֻצָּחִים.

בֵּית דִּין שָׂדֶה, הָעוֹבֵד בְּמִשְׁמָרוֹת,

וְשָׁם אוֹרוֹת לֹא דּוֹעֲכִים.

וְשָׁם הַצּוֹדְקִים יוֹרִים בְּיֶתֶר הַצּוֹדְקִים."

שושנת רוחות (1960)

דף ציטוטים מורחב – שושנת רוחות

"גם האביב חוזר מתוך הרגל."
"אין נרות לפני שיעריב היום."
"איש ימות לפני זמנו הלילה."
"יש איגרת שאיננה אובדת בדרך."

הבא אחרי (1994)

דף ציטוטים מורחב – הבא אחרי

"לומד לוותר, מסתפק בפרס ניחומים."
"אם אינך רואה, אינך יודע מה אינך רואה."
"כְּבָר אֵינֶנִּי הָאִישׁ שֶׁהָיָה. אֲנִי הוּא הַבָּא אַחֲרַי, הֶמְשֵׁך מְשֹׁעָר לְאוֹתָן הַפָּנִים."

עיבל (2009)

דף ציטוטים מורחב – עיבל

"ואני אומר לכם, שעל אף הזמן הרוח והמים, העקבות לא ימחו."
"כי פנה עוד יום, כי השמש יפנה ויבוא ולא נפתחו שערי מחילתה."
"כמו בהיפנוזה חרישית המפצירה בי – השאר עוד קצת, הרי טוב לך איתנו."

אף שרציתי עוד קצת עוד (2015)

דף ציטוטים מורחב – אף שרציתי עוד קצת עוד

"הָאֲהָבוֹת הָהֵן שָׁבוֹת אֵלֶיךָ, נֶאֱחָזוֹת בְּאֶתְמוֹלֶיךָ."
"אַתָּה זִכָּרוֹן פֶנוֹמֶנָלִי הַמְסָרֵב לִדְעֹךְ עַד בּוֹא יוֹמְךָ."
"מָה עוֹד תּוּכַל לוֹמַר וְלֹא אָמַרְתָּ, מֵאָז רֵאשִׁיתְךָ, בָּעֲיֵפוּת הַזֹּאת."
"מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ."
"זֶה עֲדַיִן אַתָּה, הַהוֹלֵךְ וְרוֹצֶה בְּכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ."

אל המקום האחר (2020)

דף ציטוטים מורחב – אל המקום האחר

"שֶׁיּוֹדֶה לִי עַל שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתוֹ לִפְנֵי לֶכְתִּי, אֶל הַמָּקוֹם הָאַחֵר בִּקְצֵה הֱיוֹתִי."
"אֲנִי כְּבָר אָדָם זָקֵן, מִתְקָרֵב אֶל שְׁנוֹת הַפְּרִידָה. אִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתַי?"
"למי עליך להודות על חייך הנמשכים בהסתלקותם."
"מָתַי תָּבוֹא בִּי הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה לְדַבֵּר בִּי? מָה עוֹד אֶרְצֶה לוֹמַר וְאֶצְטָרֵךְ לוֹמַר לִפְנֵי הַמְאֻחָר מִדַּי?"

אמרותיו

"חלק מהשירה זה זכרונות, חלק זה שירי התקוממות למצב האנושי."
"הפגישה עם שירת האחרים, בני דורי ולא בני דורי, השפיעה. אנחנו הרי לא חיים חיים בודדים."
"חונכנו על העדפת הקשה, על הבלתי נוח."^[1]
"התעלה בוערת ותל אביב מוארת." ~ בימי מלחמת ההתשה
"האם היותך מאמין בדרך המהפכה... מחייב אותך לשתוק ולא להתקומם נגד דברים הנראים לך בלתי צודקים, מכוערים, צופני סכנות, בנויים על שקר?" ~ על משפטי פראג, 8 בינואר 1953^[1]
"היו ימים והלכנו בלואי בגד ויחפים בדרך האפורה והמסולעת של ארץ־ישראל. היה ערך למחסור וערך ללחם הנרכש בעמל. את מקום פשטות החיים ולחם העצב ירש שיגעון המותרות ולחם החסד."
"מפ"ם הייתה אז כוח! עשרים ח"כים לכנסת הראשונה. היא כללה את הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, את חלק הארי של הקיבוץ המאוחד, רבים מפועלי העיר והמושבה, מיטב לוחמי תש"ח, אנשי רוח, סופרים ומשוררים. היה זה מחנה ציוני־סוציאליסטי בלב מדינת ישראל הצעירה, שחיפש בימים ההם קשר אל הקומוניזם, אל 'עולם המהפיכה', שהאמין בכל לבו בשילוב הזה. חברי קיבוצים קנאים בזמן ההוא לא רצו לראות בקומונות הישראליות מעין מובלעות של מתקני עולם סתגרנים, אלא חלק מתנועה אדירה הבאה לשנות פני תבל. 'מיליונים!!!' מילת הקסם הייתה 'מיליונים', 'שמונה מאות מיליון!!!' זהו הדטרמיניזם ההיסטורי! אם לא נשתלב בו נידרס, נימחץ. מפ"ם האמינה בציונות המתגשמת עם ברית המועצות, לא נגדה." ~ מתוך "שלגי אשתקד ופצעים נושנים", יוני 1980^[1]

נאמר עליו

"אישיות שירית רכה, חלומה, נרתעת כלשהו מחיספוסם של החיים; אישיות קולטת רשמים, סופגת אותם אל תוך עולם אישי מהורהר, מינורי, נוטה ליגון רך, שהוא אולי תוצאה של מורשת האם ושל בדידות נעורים, ריחוקו של ילד מהוריו וחבריו. אישיות זו אינה מנסה לכפות את עולמה על המציאות על מנת לשנותה, אלא להיפך, היא קולטת את המציאות לתוכה, צובעת את עצמה בצבעיה, מנסה כמיטב יכולתה 'לעבד' אותה לפי צרכיה, אף תמיד נשארת גם מחוץ לה." ~ דן מירון
"המוטו של תפישת עולמו: או שתעשו את הסוציאליזם בידיים נקיות או שלעזאזל הסוציאליזם!" ~ פרופסור מנחם ברינקר, חוקר ספרות עברית^[1]
"הוא נפטר במיטה שלו, בחדר שלו, מוקף בכולנו, באנשים שאהבו אותו יותר מכול... הורי זכו ל־70 שנות אהבה שלא פסקה מלהיות סוערת עד הרגע האחרון. מעטים הם הזוכים לאהבה גדולה כזאת." ~ חמוטל גורי