שושנת רוחות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"יש איגרת שאיננה אובדת בדרך."

שושנת רוחות הוא ספר שירים מאת חיים גורי שיצא לאור ב־1960.


  • "גם האביב חוזר מתוך הרגל."
  • "שחר בא לראות את הבוסתן."
  • "לא היה לי זמן. מחצית חיי."
  • "אני מרבה ללכת ולנחש ונהנה מהספק."
  • "לא עבר זמן רב ונשארו הערב והים."
  • "אין נרות לפני שיעריב היום."
  • "איש ימות לפני זמנו הלילה."
  • "שם, איתי, עודם עפים הנשרים."
  • "אישה פושטת שמלתה. שוכבת לבדה."
  • "את צוחקת וגם אני צוחק כעת."
  • "יש איגרת שאיננה אובדת בדרך."
  • "רוח על שערך, רוח על פניי השבות לתחייה."
  • "כאן הולכת ומסתיימת העיר ומתחיל הים."
  • "הפעמון צילצל שעות בין הקירות ובין הרהיטים."
  • "שנותיי ההולכות ממני, מבלי שאוכל לומר או לעשות דבר מה."
  • "אין חוקר הלילה. אין נחקר. אין איש־צודק בעקבותיי בקצה הרחוב."
  • "נדמה לי כי השקט הוא ככלות. ואני בטרם. כמו רעב."
  • "בניתי משפטים של תנאי. אבל המוות בא ללא תנאים."
  • "הרגיל להלך בלילות לבדו מכיר בעל פה את ריחות הדרך."