משה ארנס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה ארנס

משה ארנס (27 בדצמבר 1925 - 7 בינואר 2019), שר הביטחון ושר החוץ בממשלות ישראל, שגריר ישראל בארצות הברית וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. ארנס, שהיה מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו, היה פרופסור חבר בטכניון, סמנכ"ל התעשייה האווירית, וחתן פרס ביטחון ישראל.

חוק הלאום[עריכה]

  • "אין שום צורך להבהיר בחוק שישראל היא מדינה יהודית. זה כבר מובן מאליו... רבים מאזרחי ישראל הערבים והיהודים רואים בהדגשה המיותרת בעת הזאת של טבעה 'היהודי' של המדינה, כפי שהיא מבוטאת בחוק הלאום, וגם בהורדה בדרגה הכמעט מעליבה של השפה הערבית, צעד המסיג את ההתקדמות שהושגה במשך השנים." ~ לאחר קבלת 'חוק הלאום' בידי הכנסת, יולי 2018.
  • "רוב מיוחס הוא הנורמה המקובלת כדי לבצע שינויים בחוקי היסוד במרבית המדינות הדמוקרטיות. שינויים מהותיים דורשים תמיכה רחבה, גדולה משמעותית מרוב מוחלט. הדרישה הזאת הגיונית גם לדעת מי שאינם משפטנים. ישראל היא היוצאת מן הכלל. אולי היחידה. כאן די ברוב של 61 בכנסת כדי להעביר שינויים גדולים המשפיעים על חיי כל אזרחי המדינה. קשה למצוא הסבר ללקונה המשפטית הזאת בישראל, שדווקא בה דומה שיש יותר עורכי דין לנפש מבכל מדינה אחרת בעולם. האם הדבר הזה נשכח? או אולי זה פשוט עניין של נוחות לממשלות בעלות קואליציה צרה. האם לא הגיע הזמן לתקן זאת?" ~ אוגוסט 2018

על הסכסוך[עריכה]

  • "אי אפשר להרתיע טרור. אפשר להרתיע מדינה או דיקטטור. הרתענו את אסד, גם את האב וגם את בנו, כי שלטונם עלול היה ליפול כתוצאה מפעולה צבאית שלנו. הם לא תקפו אותנו מאז מלחמת יום הכיפורים, אפילו שלא חתמו איתנו על הסכם. את המחבל שבא מולך אתה לא יכול להרתיע. הוא בא לפוצץ אותך. אתה גם לא יכול להרתיע ארגון טרור, הם פנאטים וחושבים למרחקים מאוד ארוכים, הם בטוחים שינצחו בסוף, גם אם זה ייקח מאה או מאתיים שנה. המטרה של חמאס היא לא מדינה פלסטינית אלא חיסול מדינת ישראל. אותו הדבר חזבאללה. היו שחשבו ואמרו שכל מה שחזבאללה רוצה זה שנצא מלבנון ואז הוא יהפוך למפלגה פוליטית. אז יצאנו מלבנון. בכל זאת הסיבוב הבא בלבנון הוא עניין של זמן, אלא אם כן תהיה מהפכה בלבנון או שינוי רדיקלי." ~ על ההבדל בין מלחמה נגד גרילה לעומת מלחמה נגד מדינה (מזל מועלם, "ההתיישבות היהודית בישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים", באתר אל מוניטור)
  • "מה שאין בעולם הערבי אלה מוסדות דמוקרטיים יציבים, כגון: בתי משפט, פרלמנט, בחירות, חילופי משטר. לוקח הרבה זמן לבנות מוסדות דמוקרטיים יציבים. האמריקאים לא הבינו את זה, הם חשבו שיבואו לעיראק ומיד כולם ישמחו שתהיה דמוקרטיה. אבל לא היו שם מוסדות שאפשר היה באמצעותם לבנות דמוקרטיה. העולם הערבי נמצא מהבחינה הזאת איפה שהעולם המערבי היה לפני 500 שנה – מדינות דת. זה מחולל סכנה מבחינתנו." ~ על היעדר דמוקרטיזציה בעולם הערבי (מזל מועלם, "ההתיישבות היהודית בישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים", באתר אל מוניטור)
  • "שאלו אותי מה אפשר לעשות ומה המשמעויות של פעילות צבאית בעיראק. הקושי היה התיאום עם האמריקאים. הם לא היו מוכנים לשתף איתנו פעולה. השאלה הייתה אם הולכים לפגוע במטרות אסטרטגיות או מנסים ליצור מצב שבו אי אפשר יהיה לשגר טילים ממערב עיראק על ישראל. הערכתי שתהיה בעיה אם ניכנס לעיראק בלי תיאום עם האמריקאים. מבחינתי, יכולנו להקצות את כל חיל האוויר למשימה. היו מי שחשבו שאני בעד התקפה על עיראק בעוד למעשה התנגדתי להתקפה למרות התסכול והתחושה שחיל האוויר הישראלי יכול לעשות את זה טוב יותר מהאמריקאים." ~ על עמדתו בממשלה בעת התקפת הטילים מצד עיראק על ישראל במלחמת המפרץ (שרה ליבוביץ דר, כשראש הממשלה התאפק: נזכרים בשמיר, באתר nrg‏, 7 ביולי 2012)

ארצות הברית[עריכה]

  • "אני מתפלא שאנשים לא יודעים לקרוא את המפה הפוליטית בארצות הברית. גם בגין וגם רבין לא הבינו את ארצות הברית. הם חשבו שיש בארצות הברית רק אדם אחד, מוקד כוח אחד, שהוא הנשיא. כלומר אם סגרת משהו עם הנשיא אז הכול בסדר, ואם לא, אז לא בסדר. בגין אמר לקרטר בזמנו, שלא היה נשיא גדול וגם לא ידיד גדול: 'חוץ מז'בוטינסקי עוד לא פגשתי באדם גדול כמוך'... מי שמכיר את ארצות הברית יודע שיש שם שני בתי קונגרס, והקונגרס יכול לעצור את הנשיא. אנשים כמו ליברמן, שרוצים בישראל משטר נשיאותי כמו בארצות הברית, לא יודעים על מה הם מדברים. תראי את ביבי, עם כל הבעיות הפוליטיות בכל זאת הוא עושה מה שהוא רוצה. אובמה לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אז ארצות הברית היא הבית הלבן, אבל גם שני בתי קונגרס, ותקשורת וציבור והשפעה יהודית, ולכן בסך הכול היחסים הם מאוד יציבים." ~ שולל את ההתקפות על בנימין נתניהו בגין המשבר עם האמריקאים (מזל מועלם, "ההתיישבות היהודית בישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים", באתר אל מוניטור)

ערבים ישראלים[עריכה]

  • "אין קשר בין הבעיה הפלסטינית לערביי ישראל. תיכנסי לבתי מרקחת בישראל, הרבה מהרוקחים הם צעירים וצעירות ערבים שמשתלבים בכלכלה הישראלית. חברי הכנסת הערבים חושבים על הבחירות ולכן הם מעוררים פרובוקציות. בינתיים אין כאן מפלגה ערבית המטיפה להשתלבות, אבל אנו רואים תופעה: השירות הלאומי לערבים, שרוב חברי הכנסת מתנגדים לו, מושך אליו כל שנה יותר ויותר צעירים ערבים. אני חושב שהגיע הזמן שתקום מפלגה ערבית שלא שונאת את מדינת ישראל. יש לא מעטים, בעיקר בקרב הצעירים, שרואים את הטוב בישראל, את ההזדמנויות שיש כאן, את החוק והסדר שיש כאן לעומת סוריה למשל. אף ערבי לא ירצה לשמוע את זה, אבל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים. אחרת הם היו כאן כמו הערבים בסוריה או בעיראק. הם לא יודו בזה, גם מי שיש לו גישה חיובית יגיד שזה לא מספיק ושיש עדיין אפליה, אבל העניין הזה מתקדם והוא לדעתי צריך להיות הנושא הראשון בסדר היום של הממשלה. אחרי שנבחר בפעם שעברה, אמרתי לביבי 'לך לנצרת, דבר עם הערבים, הם אזרחים שלך'. אבל זה לא מתלבש עליו, זה לא מדבר אליו, וחבל." ~ על תופעת הלאומנות של ערביי ישראל הנובעת מהזדהות עם הנרטיב הפלסטיני אל מול ההשתלבות של ערביי ישראל בחברה הישראלית (מזל מועלם, "ההתיישבות היהודית בישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לערבים", באתר אל מוניטור)

חומת ההפרדה[עריכה]

  • "כיום ברור שאין בחומת ההפרדה שום תועלת. היא גורמת נזק לישראל במישור הבינלאומי ומקשה על חיי היום יום של הפלסטינים. הייתה אז פאניקה. כשפיגועים מתרחשים כמעט בכל יום ולפעמים פעמיים ביום ובאים אנשי שב"כ ואומרים שללא גדר אי אפשר לבלום את הטרור, אז אתה משתכנע. גם אני השתכנעתי, אבל כיום ברור שאין קשר בין החומה לבין בלימת פיגועים. כיום ברור שהתרומה של החומה לעצירת הפיגועים הייתה אפסית. החומה לא תורמת לביטחון, אבל היא גורמת נזק לדימויה של ישראל בעולם והיא מקשה מאוד על חיי היום יום של הפלסטינים שלא יכולים לגשת לשדותיהם. צריך לזכור שמעבר לחומה גרים יהודים רבים. החומה מכוערת. היא כמו צלקת על הפנים וצלקת על פניה של ארץ ישראל." ~ על גדר ההפרדה ביהודה ושומרון (אריק בנדר, ארנס מציע: להרוס את החומה בינינו לפלסטינים, באתר nrg‏, 10 באפריל 2013)

השואה[עריכה]

  • "החקיקה בפולין של חוק, האוסר לייחס לעם הפולני אחריות לפשעי השואה, עורר זעם בישראל כי הוא מבטא את סירוב הפולנים להכיר בשיתוף הפעולה של חלק מבני עמם עם הגרמנים. אמנם פולין לחמה בגרמנים בשדה הקרב, ובאמצעות צבא המחתרת שלה כאשר היתה תחת כיבוש, אך פולנים רבים סייעו לגרמנים ברדיפת היהודים. מסיבות פוליטיות החוק הפולני לא רק מתכחש לעובדה זו, אלא גם קובע, שגילויים על סיוע כזה לגרמנים הם עבירה על החוק. ואולם התפקיד שמילאו רבים מעמי אירופה בהשמדת היהודים ידוע היטב, והכחשת שיתוף הפעולה הזה הוא ניסיון בוטה לסלף את ההיסטוריה של השואה. כתבה באתר הארץ, 2018[1]
  • "מלחמת העולם השנייה הביאה להרס מבצרי תנועת בית"ר בפולין ובארצות הבלטיות. בתקופת השלטון הסובייטי במזרח פולין ובארצות הבלטיות הגלו השלטונות הסובייטיים כמה מהמנהיגים של התנועה לסיביר. היו שהצליחו להגיע דרך וילנה לארץ ישראל, ושם תגברו את שורות האצ"ל והלח"י. אחרים נלכדו באזורי הכיבוש של הגרמנים. רבים מהם, כמו איסר לובוצקי, לחמו נגד הגרמנים ונגד עוזריהם. נאמנותם לתורת ז'בוטינסקי נשארה איתנה במשך שנים ארוכות,בגולג, בגטו וביער. וכאשר הגיעו לחופי הארץ, הצטרפו למאבק נגד השלטון הבריטי ולמען עצמאות מדינת ישראל." (מתוך ההקדמה לספר "לא דרכי האחרונה" מאת ד"ר עשהאל לובוצקי)
  • "לדידם של הרביזיוניסטים וחברי בית"ר בארץ-ישראל, היה זה בלתי מתקבל על הדעת כי בית"ר הפולנית, תנועת הנוער הציונית הגדולה ביותר בפולין טרום המלחמה, שחבריה קיבלו אינדוקטרינציה ציונית מיליטנטית, כמו גם הכשרה צבאית וצבאית-למחצה, לא לקחו חלק פעיל במרד גטו ורשה. אך היכן הראיות? מנהיגי אצ"י, פאוול פרנקל ולאון רודל, נפלו בקרב. כך גם כל המפקדים הבכירים בארגון. הניצולים המעטים מבין לוחמי אצ"י שהגיעו לישראל לא נשאו בתפקידים חשובים בתנועה הרביזיוניסטית, או שלא היו חברי התנועה, וכתוצאה מכך לא נשמעו קולותיהם" ("דגלים מעל הגיטו", ראיון עם פרופ' משה ארנס על ספרו החדש, דניאלה אוסצקי, מורשת)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה ארנס
  1. ^ האמת על מרד גטו ורשה, באתר הארץ, 16 באפריל 2018