"אין מדינה משנסת את מותניה למאמץ עליון וכביר, הדרוש ליציאה למלחמה, אלא לאחר שגיבשה את מטרתה המדינית. את כל מהלכי המלחמה היא מכלכלת על פי המטרה הזאת."[1]
"הייתי בעיניהם (של אשכול ושל רבין) פרא אדם... הטוען על זכותנו על חברון ועל שכם ועל ירושלים כולה, ושעלינו ליישם זכות זו בכח הזרוע"[3]
"הטיל כופף [במלחמה הזאת] את כנפו של המטוס." ~ בהתייחס למאזן הכוחות של חיל האוויר הישראלי מול הארטילריה המצרית במלחמת יום הכיפורים[4]
"המנוח." ~ כינוי שהדביק ויצמן למנחם בגין במהלך מערכת הבחירות ב-1977, אחרי שבגין לקה בהתקף לב קשה וחדל לתפקד למשך שבועות ארוכים.
"צריכים להיות יסודיים ומדויקים, אם אפשר לעשות את זה מהר גם טוב." ~ טרם יציאתו לשיחות על חוזה השלום בין ישראל למצרים בוושינגטון, אוקטובר 1978
"אני מוכן ללבוש שטריימל שנתיים כדי להשיג שלום"[5]. נאמר על רקע הצעה להקמת קואליציה של מפלגות שמאל עם מפלגות חרדיות. ציטוט זה יוחס בשוגג לשולמית אלוני.
"אם הייתי רוצה לחזור לפעילות בתנועת החירות, הייתי מוצא דרך אחרת – ולא דרך הקטן של משה קצב." ~ משיב לגל שמועות שהתעורר במהלך הברית של בנו של חבר הכנסת דאז, משה קצב, כאילו הוא הולך לחזור לליכוד, לאחר שהורחק ממנו בעקבות התפטרותו מתפקיד שר הביטחון.
"האמריקניזציה שוטפת אותנו ועם ישראל צריך להיזהר ממקדונלד'ס. אנחנו צריכים להיזהר ממייקל ג'קסון. אנחנו צריכים להיזהר מהמדונות." ~ מבקר את האמריקניזציה, בנאום שנשא לאחר אסון פסטיבל ערד
"באתי לנחם את אמא שלך. אל תיתן לי הרצאות על המדינה. תחזור לאמריקה ותמכור שם דגים." ~ משיב לאח שכול שהתלונן על המצב בארץ
"אותן השעות שבילינו יחד, מבחינתי אלה שנים, שעות ושנים מסכמות את כל השנים הארוכות של צבא הגנה לישראל וממשלות יחד... ושמעתי ממנו על רצונו ועל שאיפותיו ועל גאוותו שמדינת ישראל היא היום אחת המדינות הכלכליות הפורחות באיזור, ואולי בהרבה מקומות אחרים בעולם... אני כשלעצמי יחסרו לי השעות שישבתי ודיברתי איתו. יחסרו לי אותן השעות שישבנו לבד, אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים. הוא יחסר לי, כמו שהוא יחסר לכולם." ~ מתוך ההספד ליצחק רבין, 1995
"המלך דוד היה פייגלע לא קטן." ~ בעת ביקור אצל משפחה שכולה, 1996
"באופן אישי אני רואה בהומוסקסואליות תופעה שלילית. אני אוהב גבר שרוצה להיות גבר, ואישה שרוצה להיות אישה."
"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב." ~ בשיחה עם אליס מילר, מי שרצתה להיות טייסת הקרב הראשונה בצה"ל, 1993
"אם היא רוצה פרסום, אני מוכן להעיף לה סטירה שתהדהד בכל הארץ." ~ על דליה איציק, 1998
"עכשיו תוכל לכוון יותר טוב." ~ מתלוצץ בעת ביקור אצל חייל שאיבד את עינו, 1999
"יש בו חן. יש בו חביבות. לא קשה לאהוב אותו... יש בו הנטייה הקבועה לרצות את הכול ולשאת חן בעיני הכול ולפלס את דרכו בין כל העולמות ולזכות באהדתם ובהערצתם, אם לא באהבתם, של כולם... כורח זה שלו, שהכול יאהבו אותו וידברו בשבחו ויהללו את סגולותיו ויודו לגורל הטוב, שזימן להם אותו... הוא כורח כפייתי מכשיל... עזר הוא רגשן, איש של מצבי־רוח קיצוניים, אבל אנושי מאוד. הוא יכול לעבור במהירות ממצב־רוח קודר למצב־רוח שופע אופטימיות והומור; מאכזבה עמוקה לתקווה גדולה; מעצב לשמחה [...] רגשן, רגזן, נתון בצבת של מצבי־רוח משתנים – מעולם לא יכולת לצפות מראש את תגובתו של וייצמן, או לחזות מראש את החלטתו. לעתים היה מיטלטל בין מתינות לתקיפות." ~ רפאל איתן.[6]
"עזר פשוט לא הבין את הערבים ובזה הוא שייך לקבוצה גדולה של אנשים בארץ... תפישתו הבסיסית היתה, שוויתורים לערבים יביאו לריכוך עמדתם הבסיסית ויגרמו להפשרת שנאתם ויעודדו אותם להסכים להתפשרות עם ישראל ולוותר על חלומם להשמידה." ~ רפאל איתן.[7]
"עזר איננו אדם שיטתי. אין לו אורח־מחשבה מתודי. הוא אדם אימפולסיווי ובמקרים רבים צודק בעיניו היועץ האחרון." ~ רפאל איתן.[8]