משה קצב

משה קצב (נולד ב־א' טבת התש"ו, 5 בדצמבר 1945), הוא נשיאה השמיני של מדינת ישראל ופוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל. התפטר מתפקידו כנשיא מדינת ישראל, לאחר שנחשד בעבירות מין במהלך כהונתו כנשיא המדינה וכשר התיירות. ב־30 בדצמבר 2010 הורשע בביצוע שני מעשי אינוס בא' ממשרד התיירות, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט. ב-22 בפברואר 2011 ניתן גזר הדין ובו הוטלו עליו שבע שנות מאסר בפועל.

אמרותיו

כפוליטיקאי

"כולנו נחטא לאמון בוחרינו, אם לא נישבע לעשות הכול, ללא ליאות, על מנת לסייע לאוכלוסיות המצוקה בישראל." ~ בעת נאומו כדובר הליכוד בעת כינון הכנסת התשיעית, 1977
"לדאבוני, ואולי לדאבון כל חברי הבית, מעולם לא הייתה ועדיין אין מדיניות כלכלית ברורה בכל הנוגע לסובסידיות ולמידת השפעתן על השכבות הנמוכות ועל צמצום הפער החברתי." ~ 1977
"מידי שנה בשנה נוטשים את עיירות הפיתוח יותר מ-20 אלף תושבים. ב-90 אחוז מערי הפיתוח יש מאזן הגירה שלילי. אלו תופעות, הטומנות סכנה חמורה לעתידה החברתי של מדינת ישראל, וללא טיפול נכון הן יהוו מוקד לתסיסה חברתית, לתסכול ולמרירות. כל זאת, כאשר בין גדרה לחדרה מרוכזים כ-80 אחוזים מן האוכלוסיה במדינת ישראל." ~ 1978
"אני מאמין שבהסכמי קמפ דיויד יסודות ומרכיבים, המחייבים משאל עם. החזרת כל שטחי סיני לריבונות מצרים, אוטונומיה מנהלים ביהודה ושומרון למשך חמש שנים, חוזה שלום עם המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר - כל אלה הם מרכיבים ויסודות חדשים, אשר שום מפלגה לא ביקשה לגביהם מנדט מבוחריה. אין מנדט להכריע בנושא כה גורלי עם מצרים, ויש להציגו בפני העם להכרעה - הן או לאו, בעד או נגד אישור החוזה. צריך להתייצב מול העם ולומר לו: זה חוזה השלום, עליכם להחליט." ~ במהלך דיון בכנסת בנוגע להסכם השלום עם מצרים, 1978
"החזרנו את המאזן הדמוגרפי החיובי למרבית הישובים באיזורי הפיתוח. אבל זה אינו מבצע שימשך לעד. זהו מבצע חד פעמי. אני חייבים לצאת ממנו. על התושבים ללמוד, שהמשך הטיפול בשכונת מגוריהם הוא בעיה שלהם, אף כי יתכן שמידי פעם הנושא הזה ייזקק לתימוכין." ~ על "מבצע שיקום שכונות", 1979
"אני רוצה לשאול את חברי המערך: מדוע יסכימו המחבלים לצאת את ביירות, אם יושב-ראש מפלגת העבודה, המפלגה השניה בגודלה בישראל, אשר זכתה במספר קולות זהה לזה שבו זכתה מפלגת השלטון, חוזר ומדגיש את התנגדותה לכניסת צה"ל למערב ביירות? האם אתם, ידידי, חברי הכנסת מהמערך, אינכם מבינים כי בכך אתם מחלישים את הממשלה ומקשים על ביצוע תביעותינו ליציאת המחבלים ממערב ביירות? מדוע מדינאי אירופה ואמריקה לא יפעילו עלינו לחץ דומה, ועל-ידי כך יגרמו להמשך העקשנות של המחבלים המכותרים במערב ביירות, אם אתם מכריזים באמצעי התקשורת בעולם ובישראל, כי אתם מתנגדים לכניסת צה"ל למערב ביירות?." ~ במהלך הדיון במליאת הכנסת על מבצע "שלום הגליל", 1982
"פרס הוא נכס לליכוד." ~ לעיתונאי, במהלך ממשלת האחדות הראשונה, 1984
"שום הסכם קואליציוני לא יכול להכריח אותי לנהל את משרדי בצורה לא יעילה." ~ מגיב לסירובו של סגנו, ח"כ מנחם פרוש למיזוג בין משרדי העבודה והרווחה, 1984
"קבעתי לעצמי כלל, שממנו לא תהיה שום נסיגה, שכל תכנית קיצוצים, תהיה אשר תהיה, אסור שתפגע ביכולת של העשירונים המתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי. כל אדם במדינת ישראל, שפרנסתו וקיומו מותנים בקצבאות המוסד לביטוח לאומי - תהיה חריפות המשבר אשר תהיה - אסור שישלם אף לא שקל או אגורה בדך להבראה כלכלית." ~ בעת "המדיניות הכלכלית המצטמצמת" שהתרחשה כשכיהן כשר העבודה והרווחה, 1985
"הייתי בטוח כי ממשלה שכזו, בתנאי רוטציה בין שני נושאי התפקידים הראשיים, תביא לירידה במתחים הפוליטיים ותעניק יותר סובלנות בין האידיאולוגיות השונות. אבל פרס סבר, כי על ידי כך שיבליט את המפריד בין שני המחנות וינגח כל העת את הליכוד, יגדלו סיכוייו להיות ראש ממשלה טוב, והדבר יסייע לו להיבחר גם לקדנציה הבאה. בכך הוא גרם נזק לאומי והכניס את העם למתחים פוליטיים. ממשלת האחדות יכלה לגשר על פני התהום הפעורה בין שתי המפלגות הגדולות זה עשרות בשנים, עוד מימי המנדט ובעיקר מאז רצח ארלוזורוב, אך החמיצה את ההזדמנות בגלל שמעון פרס." ~ על ממשלת האחדות הראשונה, 1986
"אין לפלסטינים זכות לישות לאומית. הם אינם זכאים היקרא עם, ואין הם זכאים למדינה משלהם. כדי שקבוצת אזרחים בעולם תהיה זכאית לישות לאומית, צריך שיהיו להם מרכיבים יחודיים מסויימים: ייחוד היסטורי, ייחוד תרבותי, ייחוד דתי, ייחוד לשוני וכיוצא באלה. לפלשתינים אין ייחוד. דרישתם למדינה משלהם קיימת עשרות שנים בודדות בלבד. לפני כן הם לא דרשו זאת מעולם."
"אם החרב הייתה נוגעת בצווארך, היא הייתה נשברת." ~ תשובה לאריאל שרון שטען לקצב "חרב הונחה על צווארי", יולי 1988
"יש לי ספקות ביחס לארה"ב, ועד כה היא הוכיחה שאינה ממלאת תפקיד של מתווכת הוגנת." ~ לאחר ועידת מדריד, 1991
"לאחר לחיצת היד המגואלת בדם, לא יוכל רבין לעולם למחוק את החרפה." ~ לאחר חתימת הסכמי אוסלו

כנשיא המדינה

"תמצית חיי היא בבואה של מה שהתחולל בחיי מדינת ישראל ב50 השנים האחרונות." ~ עם בחירתו לתפקיד נשיא מדינת ישראל, 2000
"בעזרת השם, אפתיע אתכם לטובה." ~ לאחר בחירתו לנשיא, 31 ביולי 2000 (מקור)
"הביטחון החברתי קודם לכל תהליך מדיני." ~ 2000
"סלאם עליכום." ~ בעת שלחץ את ידו של נשיא איראן מוחמד חתאמי בהלוויית האפיפיור יוחנן פאולוס השני, 2005
"ללכת ולעקוף את הממשלה והכנסת ולנסות לשכנע את המדינאים בעולם, כשבדעת הקהל הישראלי הנושא לא נידון - זו טעות." ~ על "יוזמת ז'נבה" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, 2005
"יש משהו מוטעה בתפיסה הכלכלית של מדינת ישראל. המצוקה והעוני שמחריף חייבים להיבלם. אם זה לא ייבלם עלולה לבוא התפרצות חברתית. יש אי שקט גדול מאד בציבור." ~ על מדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל ה-30, 2005

לאחר האישומים נגדו

"תואיל אתה להמתין, דיברת מספיק – הערב אני מדבר! אתה דיברת שישה חודשים מספיק, עכשיו אני מדבר! עכשיו זה זכותי לדבר! עכשיו זכותי לדבר! לא מוצא חן בעיניך, אתה יכול להסתלק מפה! אתה יכול להסתלק מפה! אתה אמרת די שישה חודשים, אני לא דיברתי כלום! לא נעים לך לשמוע את האמת?! לא נעים לך לשמוע את האמת?! ערוץ 2... כן, (אני אסתדר) ערוץ 2... כן, ערוץ 2, זה אותו ערוץ 2 שבמשך שישה חודשים שופך את דמי!" ~ מגיב על התפרצותו של גדי סוקניק לנאום "אנשי מאשים" שנשא במהלך תקופת נבצרותו, 24 בינואר 2007
"אני נתון למסע רדיפה מן הגרועים שחברה מוסרית אנושית יכולה לספוג, אני נתון למתקפה מן הגרועות שהיו בתולדות מדינת ישראל." ~ במהלך תקופת נבצרותו, מגיב להחלטת היועמ"ש לפתוח נגדו תיק פלילי בחשד לאונס, 2007
"המקארתיזם קם לתחייה כאן בישראל ואחת הסכנות הגדולות ביותר זה שיתוף הפעולה בין התקשורת למשטרת ישראל.", במהלך תקופת נבצרותו, 2007
"חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז." ~ בנאומו במסיבת העיתונאים שכינס לאחר שהוגש כתב האישום נגדו בגין אונס, 2009
"יום אחד מצפונם של אלו שעשו לי את העוול הזה בוודאי יתעורר והאמת תצא לאור. זה יקרה איתכם או בלעדיכם. זה יקרה איתי או בלעדי." ~ נאום שנשא לפני כניסתו לכלא, 2011
"שופטים מחקו מהפרוטוקולים דברים, נרדמו באמצע דיון, שופטים שאין להם חוות דעת, שום צילום, שום מסמך, שום דבר... אני 40 שנה בחיים הציבוריים. הייתי 15 שנים בממשלה והייתי נשיא שבע שנים. הייתי בצמרת המדינה, ועדיין לא הכרתי את המערכת. אם לי עשו ככה, מה עושים לאזרח פשוט? בטח עוד יותר גרוע. במדינה הכי דמוקרטית ומתקדמת לא יעשו ככה. באיראן ובסעודיה חותכים איברים. אז תחתכו לי רגליים, רק אל תשמיצו אותי כמו שאתם עושים." ~ בפגישה עם "רב" שהקליט אותו ללא ידיעתו במהלך תקופת מאסרו, 2016

נאמר עליו

מתוך גזר הדין במשפט קצב (2011)

"הורשע הנאשם בביצוע עבירות מין חמורות בנשים שהיו נתונות למרותו וכן בשיבוש מהלכי משפט; משנסיבות ביצוע העבירות פורטו בהכרעת הדין, נמנה אותן בקצירת האומר.

בשנת 1998 בעת שכיהן בתפקידו כשר התיירות, אנס הנאשם את א' ששימשה כראש לשכתו וזאת בשתי הזדמנויות שונות: האחת, בלשכתו בתל אביב והשנייה בבית מלון בירושלים. כן ביצע בה, בהזדמנות שלישית, מעשה מגונה בכוח בדירתה.

בשנת 2003, במהלך כהונתו כנשיאה השמיני של מדינת ישראל, הטריד הנאשם מינית את ה' ששימשה כראש לשכתו, ובשנת 2005 הטריד מינית את ל', ששימשה כמזכירה בבית הנשיא, בעשותו בה מעשה מגונה. כן הורשע הנאשם בביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, כאשר במהלך חקירה משטרתית, ביקש להשפיע על גרסתה של ל', כדי שזו תתאים לגרסתו."

מדברי ועדת השחרורים בדיון שבו נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם (6 באפריל 2016)

"האסיר (=קצב) תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעי העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם". (רותם אליזרע, תלם יהב, טובה צימוקי וגלעד מורג, נדחתה בקשת משה קצב לשחרור מוקדם, באתר ynet. מאותו יום).

לאחר שיחרורו מהכלא

"צר לנו על החלטת ועדת השחרורים, שהנימוק לשחרורו של קצב הינו שביב הכרה בצער שהסב לנשים, תוך עיוורון מערכתי לכך שבפועל לא לקח אחריות בפה מלא ולא התנצל בפני הנשים בהן פגע." ~ גילה אשרת
"טיפול הפרקליטות והמערכת המשפטית בעניינו של הנשיא לשעבר קצב הוכיח כי במדינת ישראל חל העיקרון של שוויון הכל בפני החוק במלוא עוצמתו. בהקשר זה, דין אחד לאדם הפשוט ביותר ולנשיא המדינה." ~ שי ניצן
"הוא עדיין משוכנע שכולם רודפים אותו, שרשויות החוק והמתלוננות רקמו קונספירציה נגדו, ושההגבלות נועדו לשבור את רוחו ולגרום לו לפגוע בעצמו." ~ שמעון איפרגן

כללי

"ידידי הצעיר, בגיל כל־כך צעיר אפילו אני לא זכיתי למלא תפקיד כל־כך חשוב." ~ מנחם בגין, בפגישה ביניהם בכנסת בעת כהונתו של קצב כראש מועצת קריית מלאכי, 1969
"חשבתי שאני נוסע לראיין את היאוש בכבודו ובעצמו אבל במקום אריה בחורף מצאתי נמר צעיר וטוב לב. משה קצב הוא איש צעיר, נעים ומבטיח וגם אני אהיה עצוב אם אחרי ככלות הכל הוא לא יהיה ראש מועצה בקרית מלאכי... ילד אחד כתב על המדרכה: 'משה קצב מלך העולם'. לילדים נראה המועמד החדש והצעיר כגיבור חלומותיהם." ~ יהונתן גפן, 1969
"אתה משגע אותי בכוונה! אם אתה רוצה מאבק של מרפקים תקבל מאבק של מרפקים!" ~ שר האוצר יצחק מודעי מגיב לדרישת שר הרווחה קצב להגדיל את סף המס הפטור ממס הכנסה, 1984
"אער איזט מענטשליך." (תרגום מיידיש: הוא מענטש) ~ הרב אלעזר מנחם מן שך, 1990
"חיבבתי, והנני מחבב את משה קצב. בכל תפקידיו היה מופת למסירות וליעילות, ומאז נבחר לראשות מועצת קריית מלאכי, הוא תורם לאומה ולליכוד." ~ מנחם בגין, 1992
"מכל חברי הממשלה אתה היחיד המערער בהתבטאויותך על מעמדי." ~ שמעון פרס
"כיצד אפשר להבליט את המהפכה, שנגרמה על ידי העלייה של שנות החמישים, אם לא באירוע הערב, כאשר ילד, שעלה בימים ההם מפרס והגיע למעברה, עומד כאן כשר במדינת ישראל, וכמי שעמד בראש הישוב הזה, ומקבל אזרחות כבוד. אתם ראויים למשה קצב והוא ראוי לכם, כי יחד הנכם מסמלים את גדולתה של מדינת ישראל." ~ הנשיא חיים הרצוג במהלך טקס הענקת אזרחות כבוד מטעם עיריית קריית מלאכי, לשר התחבורה משה קצב ולעצמו, 1990
"יש בו משהו אמיתי והוא אדם הרמוני עם עצמו. הוא לא מכור לטריקים ולקומבינות, שהחיים הפוליטיים כופים על הפוליטיקאים. נוח לי לעבוד איתו, יש לו אוזן קשבת, הוא משתדל, אינו פנאטי, נאמן לקווי מפלגתו, ועושה כל מה שביכולתו למען כלל ישראל." ~ חה"כ שולמית אלוני, 1992
"הוא שר יעיל, שאפשר לחתוך ולגמור איתו עניינים בלי שיקולים צדדיים. בכל המגעים שהיו לי איתו מעולם לא עלה הנושא הפוליטי. למשל, פתחנו ביחד, בין השאר, את כביש מספר 1 בירושלים. והיו בעיות עצומות עם החרדים, עם ערבים ועם הנוצרים. הוא היה נחוש בדעתו, החלטי, והעניין עבר. וזה דבר שאני מאוד אוהב. היחס שלו לירושלים אינו שונה מייחסם של שאר שרי מפלגתו, אבל אחד מהם אמר לי פעם בנושא כלשהו: "ירושלים בראש שמחתנו, אבל לא בראש תקציבנו..." אצל משה קצב לא תשמע משפט כזה." ~ ראש העיר ירושלים טדי קולק, 1992
"הוא בעל מרץ שמנחה אותו להגיע להישגים; אדם שקול, נמנע מתסביכים ומאימפולסיביות - אם כי, כמובן, הוא בעל רגשות וטמפרמנט, שבהם הוא מנסה לשלוט. אלו תכונות חשובות מאוד. והגיל הצעיר אומר, שהוא רק יכול לגדול, להתפתח ולהגיע להישגים נוספים... הוא עוסק הרבה בפרטים, נכנס לפרטים. מדיניות פירושה לראות את הדברים לא רק בכללותם. מי שמופקד על תחום מסויים, צריך להכיר היטב את הפרטים. זהו הסוד של הניהול הטוב: להבין את הכיוון ולרדת אל הפרטים. ואצלו יש את שני הפרטים גם יחד... אצלנו בליכוד, יש שורה של אנשים, שבאו ממה שמכנים "ישראל השניה". אצלנו זה דבר יומיומי, ובעצם המושג הזה כבר נשכח. משה קצב הוא אחד הראשונים שפרץ את הדרך, שהוכיח שזה אפשרי. והוא אינו רוכב על הגל העדתי, אלא מגלה אחריות לאומית. אני מחבב אותו, אוהב לשוחח עימו ולראות אותו. גם אם לא תמיד ולא בכל העניינים אני מסכים לדעותיו. משה הוא אדם בעל קסם אישי והוא רחוק מלהיות שטחי." ~ ראש הממשלה השביעי של ישראל יצחק שמיר, 1992

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: משה קצב

טקסט בוויקיטקסט: נאום הזעם של הנשיא משה קצב

דיווח חדשותי בוויקיחדשות: פרשת קצב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה קצב

נשיאי מדינת ישראל

חיים ויצמן • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • אפרים קציר • יצחק נבון • חיים הרצוג • עזר ויצמן • משה קצב • שמעון פרס • ראובן ריבלין • יצחק הרצוג