אלעזר מנחם מן שך

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעזר מנחם מן שך בשיעור תורה

הרב אלעזר מנחם מן שך[1] (י"ט בטבת ה'תרנ"ח, 13 בינואר 1898 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז', ממייסדי מפלגת ש"ס ומפלגת דגל התורה, ומנהיג הציבור החרדי־ליטאי. נחשב למנהיג בלתי מעורער ובולט במיוחד.

מאמרותיו[עריכה]

  • "כשם שאי אפשר לראות בלא עיניים, וכשם שאי אפשר לשמוע בלא אוזניים, כך אי אפשר לחיות חיים של תורה בלא לימוד מוסר."
  • "האמונה הפשוטה של היהודים התמימים, סופה שתחזיק הרבה יותר מאמונתם המפולפלת של המשכילים והמחודדים."
  • "העבירה הכי גדולה היא להיות טיפש."
  • "כשם ש'גנב' אינו זה היודע לגנוב אלא זה שגונב, כך 'למדן' אינו זה היודע ללמוד כי אם זה שאכן לומד."
  • "ישיבה אינה אוניברסיטה ללימודי תלמוד, לא כל מי שמתאים להיות מרצה ללימודי קודש מתאים לכהן כראש ישיבה."
  • "תפקידנו הוא 'לפעול', אם נצליח במטרה – זה כבר לא תלוי בנו."
  • "לי יש רק רבי אחד, והוא ריבונו של עולם."[2]
  • "אתם סבורים כי לאחר הסתלקותי יצא לקראתי הגאון מווילנה להודות לי על מלחמתי בחב"ד, ואילו אני אומר לכם כי בעל התניא יצא לקראתי."
  • "תפילתי שאזכה לעמוד לפני הקב"ה אחר תשובה שלמה."[3]
  • "הכת הכי קרובה ליהדות"[4] ~ על חב"ד.
  • "אוכלי שפנים וחזירים" ~ על חברי הקיבוצים.
  • "פסח הוא יום עצמאותנו, והשבת היא דגלנו".

השקפת עולם[עריכה]

  • "אין אני יודע כיצד אפשר להיות 'צדיק נסתר'. וכי מי שמסתתר בפינתו ומתעטף בפרוותו - 'צדיק' ייקרא? וכי מי שדואג רק לעצמו הוא צדיק?"
  • "אדם אמיתי חייב הוא להיות מעין 'בעל מחלוקת', הרי אין זו חוכמה גדולה להסכים עם כולם."
  • "אדם חייב לחיות בתוך מגבלות, לצורך אושרו וטובתו, ודווקא הדמוקרטיה ההורסת את המגבלות היא המחריבה את האנושות."[5]
  • "היהודים במחנות ההשמדה תמיד ידעו שהם העם הנבחר, שהם מהנרצחים והנרדפים ולא מן הרוצחים האכזרים.." ~ על השואה
  • "עלינו לראות בעין טובה מה שיש לאנשים חילונים הנאות עולם הזה, כי אם לא כן הרי זו ממש רחמנות שאין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא... אבל האם זהו האושר? (מחשבת זקנים, מאמר ג').
  • "אפשר שבהקמת בתי חרושת בונים את ארץ ישראל, אך בוודאי שבהקמת ישיבות בונים את עם ישראל".

על ברכות וסגולות[עריכה]

  • "אנו מחליפים את העיקר והטפל, הולכים לבקש ברכה, חושבים שנסיעה למירון בכל הזדמנות על קבר רשב"י תועיל, והרי לשבת יום אחד וללמוד חשוב יותר!"
  • "על כל דבר קטן נוסעים לעמוקה או למירון להתפלל, ולא מבינים שזו עם הארצות! וכי כך בני תורה יוכלו לדעת ללמוד? האם כך עשה רבי עקיבא איגר ובעל ה"קצות החושן"? צריך להתפלל כראוי ולבקש מהקב"ה ולקיים מצוות".
  • "הנה לכולי עלמא ה"חזון איש" היה מהדר במצוות, ואילו היתה מצוה גדולה בזמנינו לנסוע בל"ג לעומר למירון היה ה"חזון איש" זצ"ל נוסע לרשב"י, גם הוא היה רוצה כזו זכות! והנה אף על פי שהיה מדקדק במצוות, לא נהג במצוה זו, ולא ראינו שנסע למירון בל"ג בעומר, דוקא בזה היקל."
  • "אם קמים מאוחר בבוקר ורצים למקוה ואחר כך מתפללים מהר, נמצא שעושים את הטפל לעיקר, ואת העיקר לטפל!"

דרך לימוד התורה[עריכה]

  • "הלימוד השטחי וקביעת הלכה ללא עיון הוא גזירה של ביטול תורה".
  • "פסיקת הלכה אינה ענין של בדיקה בספרים ולמנות את דעתם כמחשב שמראה על מספר זה כנגד מספר אחר, אלא צריך ללמוד את הסוגיא בכדי להגיע לידי הכרעה ופסק".

דת ומדינה[עריכה]

  • "אם מתנפל עליי לסטים ביער ומאיים עליי בכלי זין, ואני נכנס עמו במשא ומתן שישאירני בחיים – כלום אני מכיר בו? פשיטא, הוא נשאר אותו לסטים." ~ הסבר על המעורבות החרדית בשלטון מדינת ישראל
  • "האם הם חושבים באמת אם חוק טוב או לא? כלל וכלל לא. אלא כל אחד ואחד מהם חושב מה טוב עבורו, ואיך ימצא חן בעיני ציבור הבוחרים. בתורה כתוב שכל הנוטל שוחד פסול לדין, ואילו כאן כל יושבי בית המחוקקים כנוטלי שוחד." ~ על הכנסת
  • "היו זמנים לפני מלחמת העולם השנייה כאשר הציונות הייתה בפריחתה, הייתה אז הסיסמא שכל הצרות של עם ישראל בגלות הם בגלל שאין לנו ארץ ואין לנו אדמה. כל הפוגרומים, גירוש ספרד, הכל בגלל שאין לנו מדינה... אם תהיה לעם ישראל מדינה וממשלה איש לא יעיז לפגוע ביהודי. אך בפועל אנחנו רואים מציאות אחרת."
  • "הרעיון הכוזב אשר דימו היהודים לחשוב כי הקמת המדינה כבית לאום לעם היהודי, תהווה פתרון לבעיית האנטישמיות כלפי העם - הופרך... גם המחשבה שבהיותנו עם ככל העמים נזכה להכרה שווה בין העמים - נתבדתה."
  • "כולנו עדים כהיום הזה מה אירע לנו בעטיה של הקמת המדינה, כי מאז שהוקמה המדינה, גדלה השנאה לישראל עשרת מונים, ואם בעבר היתה אומה אחת או שתים ששנאו אותנו, הרי שהיום אין לך מדינה בעולם שאין בה שנאת ישראל, ומי יכול לעמוד ללחום כנגד עולם ומלואו."
  • "שמעתי אומרים 'גאולה', 'אתחלתא דגאולה'. לדעתי דברים כאלה הם מנגדים כל כך את רוחנו רוח התורה, זו סכנה באמת לקיום האומה" ~ על הגישה הרואה במדינת ישראל 'אתחלתא דגאולה' (מכתבים חלק ג' עמ' קמב)
  • "אנחנו צריכים להאמין שביאת המשיח ואפילו אתחלתא דגאולה לא יכולה לבוא על ידי צנורות כאלה, שאין להם שום יחס ושום גישה לתורת ישראל, וצריכים להאמין שגאולה ודאי לא קשורה בחילול שבת ועקירת המצוות... האם זאת היא הגאולה שאבותינו מסרו לנו ושנביאינו ניבאו? העל זה היתה מסירות נפש של מליוני יהודים? זוהי הגאולה המקווה?, ~ שם.
  • "אם לאחר המלחמה הקודמת (מלחמת ששת הימים) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי." ~ על מלחמת יום כיפור
  • "הנה, ישנם אפילו אנשים שהם גדולים בתורה, רבנים שמתייחסים למלחמה זו שאירעה כאן כאל "מלחמת מצוה", אבל האם מלחמת מצוה נקבעת על פי הצבעה ב'כנסת', כאשר חלקם הצביעו לצד זה וחלקם לצד השני, אלא שהיה רוב לצד אחד, כאשר ההצבעה מבוססת על קנוניות והסכמים שבין איש לרעהו, אתה תתמוך בי כעת, ואני אתמוך בך בפעם אחרת, עד שהגיעו לתוצאה זו לפי הרוב והוחלט להלחם, והוכשר הדבר בעיניהם!? והרי אילו הקנוניות לא היו יוצאות לפועל, ההצבעה היתה שונה, ולא היה רוב כדי להלחם, והיתה מתקבלת הכרעה שונה. אם כן האם אפשר לסמוך על הכרעות הנובעות מכח שיקולים אלו?." ~ על מלחמת לבנון הראשונה
  • "וכמה מתמיה הדבר, שדוקא אנשים שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אינם קוראים קריאת שמע כותיקין, ואינם מתענים תעניות בה"ב, ומסופקני אם הלכו בתשעה באב ללא מנעלים, הם יבואו לעורר על כך שאסור להחזיר שטחים משטחי ארץ ישראל!"
  • "והנה, הם (ממשלת ישראל) עומדים היום ודנים אם אפשר להחזיר שטחים אם לאו... סבורים להם ראשי המדינה שהם שווים במעמדם לגדולות שבאומות,­ אך כל בר ­אנוש יודע, כי כל כולה של המדינה הזו נתונה תחת שלטונה של אמריקה. אם כן, גם לשיטתם אין הם אדונים לעצמם, ומה מקום לדון על שטחים?! ובאמת, הלא גם המשענת של אמריקה אינה בת יציבות תמידית, וגם עליה אי­ אפשר לסמוך, כי על כן גם הפוליטיקה שלה נתונה לשינויים. ואם יום אחד תפסיק אמריקה את הסיוע, הרי כל גלגלי המדינה ייעצרו[6]." ~ על החזרת שטחים ויחסי ישראל ארה"ב.
  • "מיהו באמת 'מה יפית'? דעו לכם, כי מי שמפחד מהגוי מפני שהוא יודע שהגוי הוא רוצח וגזלן ושהוא מסוגל לעשות לו רע, ולפיכך אינו מתגרה בו והוא רוקד לפניו רק כלפי חוץ מתוך פחדו, ובלבו פנימה יודע הוא את טיבו של הגוי, זה אינו נחשב 'מה יפיתני'ק', אבל מי שאינו מפחד מהגוי, אלא הוא מכריז ואומר - 'אנחנו נלחם בו, אנחנו נעשה בכוחנו', הרי הוא אומר כך מפני שסבור הוא שהגוי הוא אדם כמוהו, הוא מעריך את הגוי בלבו, זהו מה יפיתני'ק (מחשבת זקנים, עמ' קיז).

חינוך ילדים[עריכה]

"הנה בחינוך הממלכתי בארץ ישראל מתחנכים מאות אלפי ילדים, בלי לדעת מי הם האבות, מי היה משה רבינו, הם גדלים כגויים - שהרי אינם יודעים דבר מיהדות. אין להם מושג מהו ראש השנה, מהו יום כיפור. בדרך זו - מוכרח כלל ישראל להתבטל ח"ו! מי א"כ בונה את כלל ישראל? אנחנו או הם?

הם חושבים שהם בונים את כלל ישראל, אך הם המחריבים! הישיבות הקדושות הן האוחזות ובונות את כלל ישראל! אלו ההולכים בדרך הישנה ומלמדים את ילדיהם קמץ אלף - אָ, קמץ בית - בָ, הילדים יודעים מי הם האבות, מי היה משה רבינו ומהו "שמע ישראל", לכן רק הם המקיימים ובונים את עם ישראל!

יכולתי לדבר על כך יומם ולילה - אך מה אעשה שכוחותי אוזלים, אך בקשתי מכם שתשמעו היטב את דברי. אם ברצונכם לשמור על כלל ישראל ולבנות את ארץ ישראל - שילחו את ילדיכם לחדר, ומשם לישיבה קטנה ולישיבה גדולה, ורק לאחר מכן, אם ירצה בבגרותו להיות סוחר או לעסוק בכל דבר אחר - הוא יוכל לעשות כן, ואז הוא יידע שהוא יהודי.

לא כמו אלו ששולחים את ילדיהם למוסדות תיכוניים ואח"כ הולכים לאוניברסיטאות בלי לדעת דבר מיהדות. הרי המורים והמנהלים עצמם אינם יודעים דבר מיהדות, והם מוציאים לשמד את ילדי ישראל המתחנכים אצלם! הם המחריבים והם הרודפים את כלל ישראל!"

מנאומיו הידועים[עריכה]

  • "הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על־פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר... ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו."[7]
  • "המערך ניתק את העבר מן העם היהודי. אם רוצים לבנות אומה שלא יהיה לה קשר עם האבות, דינה להיאבד. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים להסביר מהו 'זכור את יום השבת לקדשו'. ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?"[8]

על רבותיו[עריכה]

  • "במקום שהחזון איש פוסק – אין שום רוב שבעולם חשוב כנגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה. הפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, הלכה כמותו בכל מקום".
  • "... ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות, יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר, וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר, כמו כאן בארץ, יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזון איש זצ"ל...".
  • "זוכרים אנו את מורנו החזון איש, שהיה חי בינינו וכל הדבר הקשה הבאנו אליו והוא הדריך והוביל אותנו בדרכי חיינו".

על עצמו[עריכה]

  • "לימדתי תורה בכמה ישיבות, ומעולם לא בדקתי מוצאו והשתייכותו של בחור, אם "חסיד" הוא או "מתנגד". לא בדקתי אם בחור הולך עם גארט'ל ואם לאו" (מחשבת זקנים, מאמר יח).
  • "פעמים איני מנמק את הוראותי לנציגי הציבור, ולא בגלל חוסר זמן או דבר אחר, אלא מפני שיש אנשים שיאמרו לעצמם: 'כיון שהנימוק הוא כך וכך, אם כן במקרה שלי צריך לנהוג אחרת, ואם הרב שך היה יודע את האמת הוא בוודאי היה חוזר בו.."
  • "הכותב בדמע, בירושלים הנתונה כיום במצור ובמצוק, מבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" ~ בימי המלחמה 1948.

צוואתו האחרונה[עריכה]

  • "[...] וכן אני מבקש מכל אלה התלמידים היודעים שקיבלו תועלת ממני הן בתורה והן ביראת ה' והן במידות שיעשו חסד עימדי וילמדו בעד עילוי נשמתי אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, והיה זה שכרי כי גם אני מסרתי את נפשי להצלחתכם בלימוד, ואם יהיה בידי לעשות ולהמליץ לטובתכם אעשה בל"נ [בלי נדר]... ממני הפורש מכם באהבה, אלעזר מנחם מן שך."

נאמר עליו[עריכה]

  • "ה' זיכה אותי, שפעלתי יחד עם הרב שך. הקב"ה חנן אותו בדעה נקיה, הוא היה אדם נקי בלי שום אינטרס" ~ הרב שלום כהן נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס מקור.
  • "איך ישראלי כמוני מגיע למצב כזה, שהוא מתרפס בפני יהודי אנטי ציוני" ~ יצחק רבין, 1992

דברי זיכרון[עריכה]

  • "העולם היהודי איבד היום את גדול הדור אשר הקים דורות של תלמידים, היווה דוגמה אישית של שקידה באוהלה של תורה והקדיש את כל חייו לביצור חומותיה."
  • "העולם היהודי שינה צורה בעת שנסתלק ממנו אב רוחני שאין חולק על גדולתו." ~ הרב ישראל מאיר לאו[9]
  • "צאו וראו, שבהלוויה של ראש ממשלה לאורך כל ההיסטוריה, או בהלוויה של מלכים לא השתתפו כל כך הרבה אנשים, כמו בהלווייתו של הרב שך, ואין זה פלא, לפי שכאן זהו כבודה של תורה... והנה באותו שבוע עלו לקבר של אחד מהמנהיגים הגדולים של מדינת ישראל[10], ולא היו שם אפילו מניין, והיה ביזיון גדול, ומאז כל שנה מכריחים להוציא בחורים מבתי הספר כדי שיהיה שם מעמד מכובד יותר." ~ הרב מרדכי אליהו[11]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ במקורות שונים מצוין שמו בטעות כ"אליעזר"
  2. ^ רבבות הגיעו למסע ההלוויה של הרב שך, הארץ, 31 באוקטובר 2001
  3. ^ מתוך דבריו בצוואתו
  4. ^ Chabad's lost son, Haaretz.com (בen)
  5. ^ מכתבים ומאמרים ממרן הגרא"מ שך, בני ברק: הוצאה עצמית תשמ"ח - תשנ"ו, כרך ה', עמוד קכ"ו
  6. ^ מתוך נאום בשנת 1989, אדם ברוך באתר מעריב
  7. ^ יתד נאמן, י"ב טבת תשנ"א, ‎29 בדצמבר 1990
  8. ^ אבישי בן חיים, מעריב, יהדות
  9. ^ ידיעות אחרונות, 2 בנובמבר 2001
  10. ^ הכוונה ליצחק רבין שנרצח בי"א בחשון ואילו פטירתו והלוויתו של הרב שך הייתה ביום שישי ט"ז חשוון תשס"ב.
  11. ^ קול צופייך, עלון פרשת חיי שרה, תשס"ב