לדלג לתוכן

מכתבים לטליה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

מכתבים לטליה הוא ספר הכולל מכתבים בין דב אינדיג הדתי לבין טליה החילונית בנושאי דת וזהות. המכתבים חוברו בראשית שנות השבעים והספר יצא לאור ב־2005.

דב[עריכה]

  • "במקום שיש אלוהים יש קדושה, יש אהבה, יש ערכים, יש תרבות אמיתית."
  • "המחזוריות של התקרבות והתרחקות מאפשרת התחדשות האנרגיות והגעגועים."
  • "את יכולה לתאר לעצמך, טליה, שלחגוג את ליל הסדר בנקודה שצופה אל ים סוף ואל מרחבי סיני זאת חוויה מיוחדת. כל ליל הסדר ממש הרגשתי 'כאילו אני יצאתי ממצרים'... חזרתי את הצריף ושרתי את שירי יציאת מצרים מתוך שמחה ותודה לקב"ה שלא הרגשתי בחיי."
  • "להיות דתי זה לא לזרוק את הדברים הטובים והנפלאים שיש לך בעולמך, בסביבה שגדלת בה ובאישיות המיוחדת שלך. כשכל הדברים הטובים מתחברים לאלוקים הם רק מתחזקים ומתמלאים ונשארים לדורות."

טליה[עריכה]

  • "בעיני אין דבר נכון יותר מאשר ללכת אחרי האהבה."
  • "אלוהים שאני מאמינה בו רוצה שנהיה נאמנים לטבע שלנו, לכוחות שהוא נתן לנו."
  • "מי הקים את המדינה אם לא חילוניים כמו דוד בן-גוריון? מי הקים את התנועה הציונית אם לא חילוניים כמו הרצל?"
  • "המכתב האחרון שלך זה ממש מכתב של משורר. כמה אני מקנאה בך, שאתה חי את התנ"ך, שאתה רואה את יציאת מצרים ושומע את עשרת הדברות. כשאני הייתי על הר־סיני הייתי סתם עייפה ומעוצבנת על כמה יבלות, שהפריעו לי בהליכה."