"אני טוען שזו גם בחירה להיות שבע רצון, גם כשיש דברים שמפריעים ומרגיזים. אין לנו אימא שתבוא תחבק ותרגיע. יש דברים שאף אחד לא יעשה במקומנו. נאמר שזהו חלק מלהיות עצמאי, בוגר, עומד ברשות עצמי, גם בנושא מצב הרוח."
"יש עניין מרכזי אחד אצל הנפגעים מהתעללות נרקיסיסטית, והוא שלא מותר להם להרגיש מה שהם מרגישים. כל הרגשות המותרים קשורים להורים. אסור שיהיה להם רגשות משלהם, חיים משלהם, לבוש משלהם, חברים משלהם. הם שייכים לנרקיסיסט. הם רכוש. הם חפץ."
"בעולם ללא מילים, אם אפשרי בכלל, הכול זורם, רציף, הגבולות בין דברים מטושטשים יותר, זמניים, תלויי מטרה, עולם בלתי קבוע, רעים וטובים משתנים ומתחלפים, אויבים הופכים לידידים וגם ולהפך, בהתאם לגחמה או לרוח הנושבת באותה עת."
"מקום פיזי, המאפשר לתפוס מרחק מההמולה, להתחבר לרוגע, לתת לנפש ולתודעה להיפתח, כפי שפותחים ספר או כמו דלת אל מרחב ענק של חיים ואפשרויות מעבר למוכר."
"זאת היא כנראה החוויה המלנכולית, חווית צער ואבדן כחוויה קיומית מפושטת שנמצאת ומלווה את החיים וטעמם בכל מה שעושים."
"מדובר כאן באדם המרוכז בעצמו, בלי יכולת להסתכל על עצמו מהצד, מתוך הבנה שלמטבע יש שני צדדים, ובלי יכולת לאפשר הידברות ודיאלוג עם הזולת."
"הנוקשות והמוחלטות בציפיות של אדם מעצמו ומאחרים, ושמבטאים עצמי מואדר ואידאליזציה – או ליקוי בהתפתחות. אלו אינם מאפשרים הזדהות עם רגשותיו של הזולת, לגיטימציה לעמימות ולאמביוולנטיות ומרחב חופשי ליצירה, ונראים כהגנה מפני מפגש עם החיים ועם מה שהם מביאים."
"משמעות הדבר היא, שמבחינתו הזולת הוא נחות ממנו בכל עניין שעל הפרק, והדדיות ושוויוניות ביחסים נדחקות לקרן זווית. הוא נותן לזולת תפקידים בהתאם לצרכיו הנפשיים ומצפה ודורש שהזולת יכבד אותו, ידאג לו, ישרת אותו ויפעל כרצונו."
"דרך אחרת לשמר את תודעת העליונות היא להקטין את האחר הקרוב, להראות את מגרעותיו, את מה שחסר בו, לשדר לו בהתמדה אי־שביעות רצון ממנו, ובדרך זו לתחזק עמדה של יתרון."
.svg){kind=icon}