מקורות הרוע בנפש האדם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

מקורות הרוע בנפש האדם הוא ספר מאת אילנה לח הבוחן באמצעות משנתם של קרל גוסטב יונג ואחרים את הרוע האנושי כפי שבא לידי ביטוי ביצירות מיתולוגיות. הספר יצא לאור ב־2017.


  • "שפת הסמל, היא השפה המקורית של הלא־מודע האנושי."
  • "המיתוסים הם מרכיב חשוב ויסודי בתרבויות ודתות בעולם, מימי קדם ועד ימינו."
  • "הגישות הסימבוליות עסקו במיתוס כצורת ביטוי למצבו של האדם בעולם, או כצורה סימבולית שהאדם יוצר כדי לתפוס את העולם שבו הוא חי."
  • "ייצוגים נפשיים הבאים לידי ביטוי במיתוס בין אם בצורה שמסתירה רובד סמוי של משאלות ודחפים אסורים, כפי שטען פרויד ב'פשר החלומות' או בשפה סימבולית המתאימה לעיסוק בתוכני הלא־מודע הקולקטיבי, כפי שטען יונג."
  • "לדעתו של יונג, האיחוי בין תוכני המודע והלא־מודע, או אפילו ההיכרות עם הלא־מודע, אינם יכולים להיעשות רק בעזרת ההמשגה הרציונלית."
  • "תפיסתו של גירץ רואה בסמלים חלק מרשתות משמעות שיוצר האדם, המהוות את התרבות שבתוכה הוא חי."
  • "מתוך חקר המיתולוגיה וההיסטוריה, ומתוך היכרותו עם תרבויות שונות, הבחין יונג שרעיונות מסוימים מופיעים כמעט בכל מקום ובכל זמן, וראה ברעיונות אלו עובדות נפשיות בעלות קיום עצמאי."
  • "ההיבט הקולקטיבי של הצל מתייחס בספרות היונגיאנית לרוע, והמיתוסים המבטאים את הדימויים הארכיטיפליים של הצל הקולקטיבי הם הבסיס לניתוח הנוכחי של מקורות הרוע בנפש האדם."