מרדכי רוטנברג

מרדכי רוטנברג (נולד ב־1932) הוא פסיכולוג וסוציולוג ישראלי.

מתוך כתביו

"גמגום הוא צירוף המילים 'גם וגם', ולכן 'גמגומו' הידוע של משה לא היה מגבלה, אלא מעלה. הגמגום הוא מתנת היהדות לאנושות."
"זהותי המתרוצצת בין העולמות – כאדם שחי בין הדיסציפלינות האקדמיות, הקרוע בין העולם החילוני לעולם הדתי, שחקן מילדותו וגם משמש כלי משחק לבעלי הכוח."
"סברתי שהרעיון שהאל מצטמצם מתוך עצמו כדי לפנות מקום לעולם האנושי, טומן בחובו כוח פסיכולוגי־חינוכי, המשמש את היצור האנושי המחקה את האל כדוגמה כיצד להצטמצם ולפנות מקום לזולת שאיתו הוא עומד לפתח יחסים דיאלוגיים."
"הרעיון ששני יסודות מנוגדים יכולים לעמוד זה מול זה מבלי למעט זה את זה, אלא אדרבא, לקדם זה את זה, היה לרעיון פורה. התחלתי לחשוב על זוגות מפרים: איש ואישה, יצר ויצירה, מקדש ומדרש, פשט ומדרש, חיים ומוות."

"האדם זקוק לשפה מוכרת, והדתות הן בכל זאת תשתית התרבות."
"שכול זו צורת חיים שלומדים לחיות איתה. לא מתגברים עליה, לא שוכחים, זה הופך להיות חלק מהחיים. זה מצבך, לך עם זה ואל תעצור."
"אני נגד אמת אבסולוטית. אני גם מציע לאנשים לא לפחד מהחולשה, לא לפחד מהצטמצמות בכל תחום בחיים – גם כלכלי, גם אישי. לא לפחד לפנות מקום לרעיונות אחרים, לאנשים אחרים."
"אני הגעתי לגילי המופלג, עשיתי הרבה דברים... הכתיבה תמיד נתנה לי התרוממות נפש וסיפקה לי אנרגיות."

"רוטנברג הפך זאת למושג יסוד בשיטתו: 'צמצום' כמודל ליחסים בין בני אדם, שכל אחד מהם מתבקש להפחית בערך עצמו כדי לפנות מקום לזולת; צמצום ביחסי מטפל־מטופל, שבו המטפל עצמו צריך לצמצם את מקומו כדי לא להנחית על המטופל תיאוריות אלא להקשיב לסיפורו שלו; צמצום המטופל את הבעיה שבגללה בא לטיפול, כך שיראה שהיא איננה חזות הכול בחייו." ~ יאיר שלג