לדלג לתוכן

מרד הנפילים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר באנגלית

מרד הנפילים (באנגלית: Atlas Shrugged, מילולית: אטלס מתנער) הוא ספר מאת איין ראנד. הספר יצא לאור ב־1957.


  • "לממשלה יש רק מטרה ראויה אחת, והיא להגן על זכויותיו של האדם, כלומר: להגן עליו מפני אלימות פיזית. ממשלה ראויה לשמה היא רק שוטרת, הפועלת בשירות ההגנה העצמית של האדם, ולפיכך רשאית להשתמש בכוח אך ורק נגד אנשים שהיו הראשונים להשתמש בכוח. התפקידים היחידים הראויים לממשלה הם: משטרה, כדי להגן עליכם מפני פושעים."
  • "העצמאות היא ההכרה בעובדה כי האחריות לשפוט מוטלת עליכם וכי דבר לא יעזור לכם להתחמק מזה – כי שום תחליף אינו יכול לחשוב במקומכם, ושום ממלא מקום אינו יכול לחיות את חייכם – כי הצורה הנתעבת ביותר של ביזוי עצמי והרס עצמי היא להכפיף את שכלכם לשכלו של הזולת."
  • "צריחיהם של גורדי השחקים והעננים ששימשו להם רקע הלכו והשחימו, כמו ציור שמן ישן, צבעה של יצירת מופת מתעמעמת."
  • "הוא המשיך ללכת והזכיר לעצמו שהוא כבר מאחר לשוב למשרד. משימה לא נעימה חיכתה לו עם שובו לשם."
  • "לוח השנה הזה לא מצא חן בעיניו מהרגע הראשון. הלוח הפריע לו באופן שהוא לא הצליח להסביר או להגדיר."
  • "האדם לא יכול לשרוד אלא באמצעות השגת ידע, וההיגיון הוא האמצעי היחיד העומד לרשותו כדי להשיג ידע."
  • "הוא לא נזקק לשום דבר ולא רצה לקנות שום דבר; אך הוא אהב לראות את הסחורה המוצגת, כל סחורה שהיא, כל חפץ שיצרו בני אדם לשימושם של בני אדם. הוא נהנה ממראה הרחוב המשגשג."
  • "זרקורים דקיקים שהקנו ברק רגעי ואקראי לעבודתו, לדירתו הבודדת, לַהתקדמות השקטה והדייקנית של קיומו."
  • "השתדל מאוד, אך הרגיש שהוא עומד להיכשל בדיוק כפי שנכשל בכל הדיונים הקודמים; לא משנה מה הוא יגיד בכלל, כי בסוף תמיד נראֶה שהם פשוט לא מדברים על אותו נושא."
  • "פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה; הוא דיבר כאדם שאין לו מה להסתיר, או להוכיח."
  • "היא ישבה והאזינה למוזיקה. סימפוניית ניצחון. הצלילים נסקו, הם סיפרו על התרוממות והם גילמו את ההתרוממות, הם היו התמצית והצורה של התנועה מעלה."
  • "היא חשבה: למשך כמה רגעים, כל עוד המוזיקה נמשכת, מותר להיכנע כליל, לשכוח הכול ופשוט להרשות לעצמך להרגיש."
  • "כשאתה מבחין כי כדי לייצר אתה צריך לקבל אישור מאנשים שאינם מייצרים דבר; כאשר אתה נוכח שהכסף זורם למי שאינם סוחרים בסחורות אלא בטובות הנאה; כאשר אתה תופס שהרבה אנשים מתעשרים באמצעות שוחד והשפעה יותר מאשר באמצעות עבודה; וכי החוקים אינם מגוננים עליך מפניהם, אלא מגוננים עליהם מפניך; כאשר אתה מגלה שהשחיתות מתוגמלת והיושר הופך להקרבה עצמית – אז אתה יכול לדעת שגורל החברה שבה אתה חי נחרץ."
  • "הארץ הזאת – תוצר ההיגיון – לא מסוגלת לשרוד דרך מוסריות של הקרבה."
  • "כל אדם שמסרב להפעיל את כושר השיפוט שלו, שאף פעם לא מסכים ולא חולק, שמכריז שאין דברים מוחלטים ומאמין שהוא מתחמק מאחריות, אחראי לכל שפיכות הדמים הנוכחית בעולם."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הרומן עב הכרס הזה, שראה אור ב־1957, שנות השיא של המלחמה הקרה, מתאר באופן דיסטופי אמריקה שנותרה מבודדת בעולם שנפל טרף לאידיאות של שוויון וקומוניזם. רוחות השוויון מנשבות גם בה ולבסוף מנצחות. במקביל הולכים ונעלמים באופן מסתורי יזמים קפיטליסטים מהארץ. היעלמותם מביאה את המדינה לעברי פי־פחת. ללא יחידים אנוכיים המרוכזים בעבודתם וברווחיהם, אומרת ראנד, תתמוטט הציביליזציה." ~ אריק גלסנר

ראו גם[עריכה]