כמעיין המתגבר
כמעיין המתגבר (באנגלית: The Fountainhead) הוא ספר מאת איין ראנד המתאר את חייו של אדריכל ניו־יורקי בעל מחשבה חופשית ויחסיו עם סביבתו. הספר יצא לאור ב־1943.
כללי
[עריכה]- "חלושה מרוב עונג."
- "כל בדידות היא מגדל שן." ~ דברי אלסוורת' טוהי
- "רק מבט בוחן גילה כמה עבודה הושקעה בהם."
- "תרגיל מושלם של אלוהים במתמטיקה של הצורה."
- "כמה גאונית הייתה המחשבה שיצרה את הפשטות הזאת."
- "המעיין שממנו נובעים החיים, בוקע ברגע הפיכת המחשבה למילים."
- "בניין אמיתי, כמו אדם אמיתי, חייב להיות נאמן לרעיון אחד ולאמת אחת."
- "למי יש זכות לטעון שיצור אנושי קיים למען מטרה כלשהי, פרט לאושרו שלו?"
- "אני לא מתכוון לבנות כדי להשיג עוד לקוחות. אני מתכוון להשיג לקוחות כדי לבנות." ~ הווארד רורק
- "הם מכחישים, הם סותרים את עצמם, והם קוראים לזה התבגרות. בסופו של דבר לא נשאר כלום, לא נשאר שום דבר שהם לא בגדו בו או נטשו אותו."
- "אלה שמדברים על אהבה בצורה בלתי אחראית הם אלה שמעולם לא חשו בה. הם מרגישים תערובת של סימפטיה, חמלה, איבה ואדישות וקוראים לזה אהבה."
- "חסידי פולחן האדם הם אלו שרואים את הפוטנציאל הנאצל שטמון באדם ושואפים לממש אותו. שונאי אדם הם מי שרואים בו יצור חסר אונים, מושחת ובזוי, ומשתדלים ככל יכולתם להוכיח זאת."
- "חייב האדם להיות נכון לבצע את הפשעים הגרועים ביותר למען אחיו."
- "גאונות אינה נשק, היא רק נטל כבד."
- "כדי לומר 'אני אוהב אותך', אדם צריך ללמוד קודם כול לומר 'אני'."
- "קל הרבה יותר לתרום כמה אלפים לצדקה ולחשוב שאתה אצילי, מאשר לבסס את כבודך העצמי על הישגים אמיתיים."
- "זאת בדיוק הסכנה באנשים המתווכים. הם לא מתעניינים בעובדות, ברעיונות, בעבודה קשה. הם מתעניינים רק באחרים. הם לא שואלים: 'האם זה נכון?' הם שואלים: 'האם אחרים חושבים שזה נכון?' הם לא שופטים, הם ממחזרים. הם לא עושים, הם נוטעים רושם של עשייה. הם לא יוצרים, הם מציגים לראווה. הם לא מטפחים כישרון, אלא רק חברויות. אין להם ערך מוסף, יש להם קשרים. מה היה קורה לעולם בלעדי האנשים שעושים, שחושבים, שעובדים, שיוצרים באמת? האנשים האנוכיים."
- "כשאדם קונה לו אויבים, הרי יודע הוא שהנו מסוכן במקום שיש צורך להיות מסוכן. ישנם דברים שיש להרסם - ולא, יהרסו הם אותנו" ~ אלסוורת' טוהי
- "לכל דבר צריכה להיות מטרה? אתה חייב להיות רציני כל כך, לעזאזל? אתה לא יכול לעשות שום דבר בלי סיבה, כמו כל בן אדם אחר? אתה כל כך רציני, כל כך זקן. הכול אצלך חשוב וכביר ובעל משמעות; כל דקה, גם כשאתה לא עושה שום דבר. אתה לא יכול להיות נינוח, או סתם לעשות משהו חסר חשיבות?" ~ פיטר קיטינג
- "ומה התמצית של הדת? השאיפה של הרוח האנושית לנעלה ביותר, לאצילי ביותר, לטוב ביותר. את רוח האדם כיוצרת וכובשת את האידיאל. את הגדולה שמעניקה חיים ליקום כולו. את רוח האדם ההרואית."
- "אני מוכנה לקבל כל דין, חוץ ממה שנראה לרוב האנשים כמוצא הקל ביותר: אמצע הדרך, הכמעט, הבערך, הבין-לבין." ~ דומיניק פרנקון
- "החיים שלנו מתנהלים במחשבה. הקיום הוא ניסיון להגשים את החיים האלה במציאות הפיזית, להביע אותם בתנועה ובצורה." ~ הווארד רורק
- "התחושה שלך כשאתה עומד מול יצירה נערצת מסתכמת רק במילה אחת: 'כן'. האישור, ההסכמה, ההודאה. והמילה הזאת היא יותר מתשובה, היא מעין 'אמן' שאומרים לחיים, לאדמה שעליה ניצבת היצירה, למחשבה שיצרה אותה, לעצמך, ליכולת שלך להכיר בזה. היכולת לומר 'כן' או 'לא' היא תמצית הרכושנות. זאת הבעלות על האגו שלך. על הנשמה שלך, אם תעדיף לקרוא לזה ככה. לנשמה שלך יש תפקיד בסיסי אחד - להעריך. 'כן' או 'לא', 'אני רוצה' או 'אני לא רוצה'. אתה לא יכול לומר 'כן' בלי שתתכוון למושג 'אני'. האישור לא יכול להתקיים בלי האדם שמאשר. במובן זה כל דבר שאתה מעניק לו את אהבתך הוא שלך." ~ הווארד רורק
- "הפעם היו בלבו רחמים, מודעות מלאה לקיומו של אדם חסר ערך וחסר תקווה, תחושת סופיות שאין בה תקנה. היתה איזו בושה בהרגשה הזאת, בושה על שחרץ את דינו של האיש בצורה שכזאת, על שהיה בלבו רגש שאין בו אפילו שמץ של כבוד."
- "אפשר לתת ביטוי לכאב גם במילים, אבל לתת ביטוי לאושר פירושו לעמוד עירום, להתמסר לעדות." ~ דומיניק פרנקון
דיאלוגים
[עריכה]- הדיקן: "אתה רוצה לומר לי שאתה שוקל ברצינות לבנות כך בניינים, אם וכאשר תהיה אדריכל?"
- הווארד רורק: "כן."
- הדיקן: "ומי ירשה לך לעשות זאת?"
- הווארד רורק: "לא זאת השאלה. השאלה היא, מי יעצור אותי?"
נאמר עליו
[עריכה]- "להראות את כל הקשיים והמכשולים שניתן להעלות על הדעת שנמצאים בדרכו – ואיך הוא מתגבר עליהם, איך הוא חייב לנצח. מכשולים אלה, כמובן, יכולים לבוא רק ממקור אחד: אנשים אחרים. החברה היא זו, אשר עם כל התוהו ובוהו המזויף של האי־אנוכיות, הפשרות, העבדותיות והשקרים, עומדת בדרכו." ~ איין ראנד
- "כיוון שמטרתי היא להציג את האדם האידאלי, הייתי חייבת להגדיר את התנאים המאפשרים את קיומו ומחייבים אותו. מאחר שאופיו של אדם הוא תוצר של אמונות הבסיס שלו, הייתי חייבת להגדיר את אמונות הבסיס ואת הערכים שיוצרים את אופיו של האדם האידאלי ומניעים אותו במעשיו." ~ איין ראנד
- "אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של הרומן גם אחרי שנים רבות: הוא מאשש את קיומה של רוח נעורים, הוא מצהיר בריש גלי על נשגבות האדם, הוא מוכיח שזה אפשרי." ~ איין ראנד