מרינה צבטייבה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרינה צבטייבה

מרינה צבטייבה (ברוסית: Мари́на Цвета́ева;‏ 1892 – 1941) היא משוררת וסופרת רוסיה.

מתוך שיריה[עריכה]

  • "שירי שלי, כיין זמרה מובחרת – יבוא יומם."
  • "שוב מתייסרת ושבה. מה שהיה – ואין לי שם לו – זו אהבה?"
  • "תַּחַת מָסַךְ־מָטָר, מִמַּבַּט־אֲדִישִׁים נִסְתֶּרֶת – אַתָּה בִּשְׁבִילִי הַמָּחָר!"
  • "לא אזדנב בסוף השיירה של חנוטים, דמומים, רפי ראוּת!"
  • "מֵהָהָר הַכֹּל הֵחֵל.
וּמֵעַל הָעִיר — הָיָה הָהָר."
וְאֵינָהּ מְשַׁקֶּרת. – הַלְוַאי
שֶׁהָיִינוּ בָּאִים לָעוֹלָם הַזֶּה
כְּפוֹעֲלִים שֶׁל הָאַהֲבָה!"
  • "נוֹשֶׁקֶת לְך – דֶּרך כָּל מְאוֹת
הַמִּילִין הַמַּפְרידִים.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכִּשְׁרוֹנֵנוּ אֵינוֹ שָׁוֶה,
וְקוֹלִי – לָראשׁוֹנָה – שָׁקֵט."
  • "סָב וְטַף,
עַל פָּנַי אִישׁ אָדִישׁ לא חָלַף,
לא קִמֵּץ בְּחִיּוּך וּבְאֹורך
הַמַּבָּט."
  • "שְׂפָתַיִם שֶׁאֵינָן מְבַקְּשׁוֹת חֶשְׁבּוֹן,
יָדַיִם שֶׁאֵינָן מְבַקְּשׁוֹת שִׁוְיוֹן,
עֵינַיִם שֶׁאֵינָן מַכִּירוֹת רפְיוֹן."

המסע אל הים (1934 - 1937)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – המסע אל הים
  • "לא אספר מה שלא היה, שכן כל מטרת הרשימות האלה וכל ערכן בנאמנותן לעבר."
  • "כן, מה שאתה יודע בילדות – אתה יודע כל חייך. כמו גם: מה שאינך יודע בילדות – אינך יודע כל חייך."
  • "זה שלא יכול להיות ממנו יותר מדי, מפני שהוא עצמו – היותר מדי, כל יתרת הערגה והכוח, יתרת הכוח ההופך לערגה, המתיקה הרים."

נאמר עליה[עריכה]

  • "היא הייתה משוררת נועזת מאוד. הכוח שלה היה במוזיקה, בריתמוס המיוחד. קשה מאוד לתרגם אותה. השירים שלה, על פי רוב, שקולים וחרוזים, אבל לא במתכונת צפויה וסימטרית." ~ רנה ליטוין
  • "מרינה היא משוררת שמשתמשת בשפה כולה בבת אחת, כלומר: מבחינתה כל מקור אסוציאטיבי הוא לגיטימי – בכל הֶקשר." ~ סיון בסקין