מתחילים סיפור

מתחילים סיפור הוא ספר עיון מאת עמוס עוז בנושאי כתיבה ספרותית. הספר יצא לאור ב־1996.

"הדף הריק עומד ולא אומר לך במה להתחיל."
"מה להכניס לעמוד הראשון? מה צריכה להבטיח הפסקה הראשונה? מה יהיה המשפט הפותח?"
"בעברית יש סיפור, ויש מעשה, ויש דברי הימים, ואין בעברית גבולות חדים בין סיפור לבין מעשה ובין מעשה לבין דברי הימים."
"ההבדל שבין טקסט אמנותי לבין טקסט אינפורמטיבי או מדעי הוא באופן שבו מוזמן הקורא לקבל את הכתוב."
"קריאת טקסט אמנותי מותנית על־פי רוב בנכונותו של הקורא לחיות עם רב־משמעות."
"היחסים המסובכים שבין דימוי, תדמית, תופעה, עובדה ואמת."
"האמת אכן קשורה בעובדות, אבל אין היא סתם צרור של עובדות. ולעתים העובדות מסתירות אותה."
"מקרה פרטי יעניין היסטוריון כזה רק אם יראה בו אפשרות לגזור איזו משמעות כללית, איזו עדות מסייעת לתובנה כזאת או אחרת על טיב התקופה ועל 'רוח הזמן'."
"הסכמה שמסכימים ביניהם הכותב והקורא, להיכנס יחד אל שדה אשר עובדתיות הדברים המתרחשים בו אינה ודאית, ואף אינה עיקר."
"והלא הכול מציאותי. גם השקר מציאותי: לא עובדתי, אבל בהחלט מציאותי. וגם החלום. וגם הבדיה. וגם הסיוט. וגם הפנטזיה והפחד והתשוקה והכאב."
"כשהמילים מנסות לתאר מוזיקה, הן קוראות לה קלה או עליזה, קודרת או דרמטית, מרגיעה או מסעירה או מעצבנת."
"אם בא צירוף מילים ומרענן את מבטנו, כי אז – כדברי אלתרמן – 'גם למראה נושן יש רגע של הולדת'."
"היסטוריון, מדען, מלומד, חוקר, עוסקים במעשים, בעובדות, ובקשרים האפשריים שבין מעשה למעשה ובין עובדה לעובדה: החיבורים האפשריים שבין 'רכיבי המציאות'."
"הסופר נבדל מן ההיסטוריון לא באופן שבו הוא נוגע בעובדות, באמיתות, במציאות, בוודאות, כי אם באופן שהוא מתייחס אל המילים."
"ניתחו לפנינו הכול בכול, עד דכא, טכניקות ומוטיבים, אוקסימורון ומטונימיה, אלגוריה וקונוטציה, רבדים סמויים של יהדות ורמזים של פסיכולוגיה והשלכות של סוציולוגיה, דמויות מייצגות, אידאות הרות משמעות, אמונות ודעות והשקפות עולם. ורק את התענוג שבקריאה סירסו קצת, שלא יפריע; שנדע לנו שספרות זה לא משחק ובכלל, שהחיים לא פיקניק." ~ מתוך המסה "עונג איטי"