נגד בדידות: רשמים
מראה
נגד בדידות: רשמים הוא ספר מאת גדי טאוב הכולל אוסף של מסות וסיפורים על הכמיהה לאהבה, לקשר אנושי ותחושת הביחד ועל החששות והקשיים למימושה. הספר יצא לאור ב־2011.
מין ואהבה
[עריכה]- "עשו סקס במקום אהבה. עשו סקס ככה שתשכחו שצריך אהבה."
- "זה לא רק שהמקום הזה לא נועד לענות על הצורך באהבה. זה הרבה יותר: הוא נועד לענות על הצורך... להשתחרר ממנה."
- "להירפא מהכמיהה הזו, הלא מרפה, הכמיהה שאין לה תחתית, לאהבה ולקשר לזולת."
- "צריך למצוא דרך להפריד בין המיני והאנושי. במקום שבו ההורה בגד בקשר הראשוני, צריך ללמוד למנוע בכל מחיר מדבר כזה לקרות שוב."
- "שני הרצונות הבסיסיים המנוגדים שבאדם: הרצון לקביעות ולביטחון, והרצון להרפתקה, לשינוי מתמיד."
הפרטי והלאומי
[עריכה]- "הנסיגה משפה 'ספרותית' לשפת הדיבור, והנסיגה מן הלאומי לפרטי יש לה שני פנים: פן אחד, היא קריאת שחרור, רצון להגן על איזה תחום פרטי שלא יהיה כפוף ללאומי, אבל הפן השני, החשוב יותר, הוא קינה על אובדן הקוהרנטיות."
- "הסמלים של הלאומיות הישראלית הפכו למין האשמה עמומה מיושנת, קלושה, אבל עדיין מעיקה... איבדנו לא רק את הקשר אל העבר, אלא גם את היכולת לדמיין את הצורך של הפרטי בכללי."
- "כשדיברו איתנו על ציונות, רצינו – או מוטב שאדבר על עצמי – רציתי קודם כול לפהק."
- "גם לנו הייתה וייטנאם משלנו, מלחמה לא נגמרת עם ארצות ערב, ובמיוחד הכיבוש וגם אנחנו סובבנו את הגב בגועל לפוליטי ולישראל."
דרכים לאושר
[עריכה]- "הפילוסופיה המזרחית הזאת אמורה לבטל לא את התודעה אלא את האגו... מאחר שהוא לא רוצה כלום, לא חסר לו כלום."
- "הדרך אל האושר... על פי שנות השישים בארצות הברית: מגיעים לשם לא על ידי סגפנות והתכחשות לעצמך, אלא בנתיב הרבה יותר קל ונעים, על ידי זה שתעשה רק מה שאתה רוצה, שתתחבר לעצמך."
- "המוזיקה של הדור שלנו, אלה שנולדו בסביבות 1967, פלוס מינוס כמה שנים, ניסתה לחתור אל הרגש האותנטי... חשבה שציניות ואירוניה זה בסוף סוג של בעיה."
- "הסגידה להתאהבות, הדת של הרומנטי והאותנטי בתחום הפרטי, הייתה בין השאר תחליף לציונות."
- "עשור בישראל זה המון. מי שצעיר ממך בעשר שנים בארץ הזאת הוא אחר לגמרי."
- "היא שייכת לדור הפוסט־רומנטי... אולי מישהו כמו דורית, או מישהו כמו דורית שנשאר בארץ, יסתכל על המצב הזה ולא ישנא או יאהב את ישראל בעוצמות לא נסבלות המולידות פוליטיקה לא רציונלית."