נורית הירש
מראה
נורית הירש (נולדה ב־13 באוגוסט 1942) היא מנצחת, מעבדת, פסנתרנית ומלחינה ישראלית.
כללי
[עריכה]- "יש יוצרים שלא אוהבים שנוגעים להם בתווים ובמילים. אני מאוד אוהבת שמחדשים שירים שלי, ולא אכפת לי אם משנים או מוסיפים."
- "חשבתי שלשירים שלי מגיע ביצוע טוב יותר מהקול שלי. אף פעם לא אהבתי לשיר. אהבתי לשמוע זמרים אמיתיים, שכל הקריירה שלהם היא שירה."
- "אני מרגישה סיפוק כשאני מסיימת שיר, לא אושר. לפעמים אני עובדת על שיר במשך שבועות, לא מרוצה, ולבסוף מוחקת אותו. לא צר לי על משהו שלא טוב בעיניי, ואין לי חיבה מיוחדת לכל מנגינה שכתבתי. יש גם דברים שלא הולכים. כשאני מסיימת שיר יש לי סיפוק עצום, שעשיתי משהו, שיצרתי, אבל לא אושר. כשאני רואה את הנכדה שלי, בת שנתיים וחצי, מחייכת אליי – זה אושר."
על עצמה
[עריכה]- "אני חיה בלב תל אביב, ברחובות שבהם גדלתי, וככה טוב לי."
- "בנעורי הייתי רקדנית, וכל השנים הקפדתי להתעמל ולשמור על כושר."
- "אני בן אדם שחי בתוך עצמו, ואני רגילה להיות בבית ולנגן שעות, אז הימים עוברים, ואני כמעט לא זקוקה לחברה."
- "אני לא מאמינה בהתרפקות על העבר. מה שהיה היה, והיה נהדר, אבל יש הווה יפה לא פחות אם רק יודעים להקשיב."
- "בכל יום כיפור אני נוהגת ללכת לבית הכנסת ולשיר עם כולם את המנגינות המוכרות והאהובות, בעיקר זו של 'כל נדרי'. זה נותן לי הרגשה של שייכות."
על יצירותיה
[עריכה]- " 'עושה שלום במרומיו', כמובן, בגלל המילים, המורשת היהודית והקשר לעם היהודי, וגם כי חזנות היא נר לרגליי, אני אוהבת את המוזיקה הזו ועדיין הולכת לקונצרטים של חזנות." ~ בתשובה לשאלה מהו השיר שהלחינה אליו היא קשורה ביותר
- "אני עושה הרבה דברים אחרים, אבל קלטות ילדים זוכות באופן טבעי לחשיפה תקשורתית גדולה. אני אדם שקם כל בוקר והולך לעבוד, רק שאני עושה את זה מול הפסנתר. נכון שהייתי מהראשונות בארץ לקלוט את הפוטנציאל של שוק קלטות הילדים."
- "האמת, שמעולם לא ידעתי לזהות מראש להיט, בעיקר אם אני הלחנתי אותו. כשהלחנתי את 'אח, יא רב יא רב' למחזמר 'סאלח שבתי', לא היה לי מושג שהוא יהפוך לשלאגר. רק המפיק שלמה צח אמר לי מיד: 'זה שיר שיהפוך את המדינה'."